אוקטביאנו אמברוסיו לראזולו
 | |||||
| לידה |
7 בדצמבר 1859 וייה דה איינדה, צ'יוואווה, מקסיקו  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 באפריל 1930 (בגיל 70) אלבקרקי, ניו מקסיקו, ארצות הברית  | ||||
| מדינה | ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | Mount Calvary Cemetery | ||||
| השכלה |
| ||||
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית | ||||
| דת | הכנסייה הקתולית | ||||
| |||||
| |||||
| חתימה |
.png){kind=small} | ||||
אוקטביאנו אמברוסיו לראזולו קורל (באנגלית: Octaviano Ambrosio Larrazolo Corral; 7 בדצמבר 1859 – 7 באפריל 1930) היה פוליטיקאי רפובליקני שכיהן כמושל ניו מקסיקו הרביעי וכסנאטור של ארצות הברית.
ביוגרפיה
ראשית חייו
לראזולו (במקור בספרדית לראסולו) נולד בוואייה דה איינדה בצ'יוואווה, מקסיקו, ב-7 בדצמבר 1859, לדון אוקטביאנו, בעל אדמות עשיר, ולדוניה דונסיאנה קורל דה לארסולו. הוא חונך בבית עשיר ולימדו אותו קרוא וכתוב בביתו; מאוחר יותר הוא למד לזמן קצר בבית הספר בעירו, אך עזב לאחר שהמורה שלו הכה אותו.[1] בשנת 1863, חיילים צרפתים פשטו על בית לארזולו מכיוון שהמשפחה תמכה בכוחותיו של בניטו חוארס במלחמה נגד הצרפתים.
בשנת 1870, בגיל אחת עשרה, לארזולו עזב את מקסיקו לטוסון, טריטוריית אריזונה, תחת השגחתו של ז'אן סלפוינט, בישוף יליד צרפת מאריזונה. לארזולו עזב עם הבישוף מכיוון שהתכוון ללמוד תאולוגיה כדי להיות כומר ומפני שמשפחתו פשטה רגל ולא יכלה לתמוך בלימודיו. לאחר שהשלים את לימודיו העיקריים אצל הבישוף, לארזולו למד תאולוגיה בקולג' סנט מייקל בסנטה פה, טריטוריית ניו מקסיקו, וסיים את לימודיו ב-1876 בגיל 18. הוא שקל להיכנס לכהונה מיד לאחר סיום לימודיו, אך במקום זאת השיג משרת הוראה; מאוחר יותר לימד גם במחוז אל פאסו, טקסס. בינתיים החל ללמוד משפטים; הוא לימד ביום ולמד משפטים בלילות.[2] ב-11 בדצמבר 1884, לארזולו הפך לאזרח אמריקאי כדי להכין את עצמו להיות עורך דין. באותה שנה הוא נרשם במפלגה הרפובליקנית של מדינת טקסס.
לארזולו התקבל ללשכת עורכי הדין במדינת טקסס בשנת 1888. הוא נבחר לתובע המחוזי של המחוז המערבי של טקסס ב-1890 ונבחר מחדש ב-1892. הוא החזיק בתפקיד עד 1894.
לארזולו עבר ללאס וגאס, טריטוריית ניו מקסיקו, בשנת 1895. הוא עסק בעריכת דין באותה עיר והתערב בפוליטיקה הדמוקרטית והתמקד בזכויות אזרח עבור המקסיקנים וההיספנים שהיוו שני שלישים מאוכלוסיית ניו מקסיקו. לארזולו התקשה להצליח כדמוקרטי מכיוון שרוב ההיספנים הזדהו כרפובליקנים. הקושי הזה בא לידי ביטוי בעובדה שהוא הפסיד במעט בבחירות כדי להיות נציג טריטוריאלי בקונגרס האמריקני ב-1900, 1906 ו-1908, אם כי הבחירות ב-1908 היו צמודות מאוד ונתונות למספר האשמות של הונאה. [3]
קריירה פוליטית
בשנת 1910, לארזולו תקף את קבלני הקולות בניו מקסיקו שלדעתו מנצלים בוחרים היספנים ברחבי המדינה. הוא חשש שניו מקסיקו קרובה להיות כמו הדרום שבו חוקי ג'ים קרואו שללו את זכויותיהם מהאפרו-אמריקאים. בנאום, הוא אמר "אתם [היספנים].. הרשיתם לעצמכם להיות נשלטים על ידי גברים אחרים, אבל אתם תישלטו על ידי בוסים רק כל עוד תאפשרו לעול להיות מונח עליכם... כל אזרח יליד חייב להתאחד בתמיכה בחוקה הזו משום שהיא מבטיחה לכם, בניו מקסיקו, את זכויותיכם - כל אחד מהם גם את הזכויות של ילדיכם ובצורה כזו שלעולם לא ניתן יהיה לקחת אותן... אם אתם רוצים לרכוש את החופש שלכם; העבירו את המורשת הקדושה הזו בארץ המקודשת בדם אבותיכם שנלחמו להגן עליה...אל תחכו עד שתגיעו למצב באריזונה שתוך שנתיים תוכל לשלול זכויות מכל אזרח דובר ספרדית."[1]
בשנת 1911, טריטוריית ניו מקסיקו ערכה כינוס חוקתי לקראת כניסתה לאיחוד. לארזולו היה אחד הנציגים ההיספנים שנבחרו להשתתף בוועידה; עם זאת, ועידת המדינה של המפלגה הדמוקרטית דחתה את בקשתו שמחצית מכל המועמדים ברחבי המדינה יהיו היספנים שייצגו את 60% מאוכלוסיית ניו מקסיקו שהייתה היספאנית.
למרות זאת, ללראזולו הייתה הצלחה ניכרת ביישום צעדים בחוקת ניו מקסיקו כדי להבטיח כי הזכויות והייצוג של האוכלוסייה דוברת הספרדית וצאצאיה היספניים בניו מקסיקו יהיו מוגנים כאשר ניו מקסיקו תיכנס לאיחוד. מגילת הזכויות החדשה קבעה, "הזכויות, ההרשאות והחסינות, האזרחיות, הפוליטיות והדתיות, המובטחות לתושבי ניו מקסיקו על ידי הסכם גוואדלופה הידלגו יישמרו ללא הפרה" (סעיף II סעיף V). מאמר החינוך (סעיף XII, סעיף 8), העניק למחוקק סמכות לספק הכשרה למורים בבתי ספר ממלכתיים, כך ש"הם יוכלו להיות בקיאים הן בשפה האנגלית והן בשפה הספרדית, כדי להכשיר אותם ללמד תלמידים דוברי ספרדית... ." [4] סעיף 10 של המאמר הבטיח את זכותם של ילדים ממוצא ספרדי ללמוד במוסדות חינוך ציבוריים ואסר על הקמת בתי ספר נפרדים.
הדמוקרטים במדינה ניסו ללא הצלחה למנוע את אשרור חוקת המדינה בשל סעיפים אלו. כתוצאה מכך, לארזולו הפך לרפובליקני, ונשאר כך עד סוף חייו.
למרות שפוליטיקאים רבים מניו מקסיקו התרעמו עליו, לראזולו עדיין הצליח להשיג אמינות פוליטית רבה, במיוחד בקרב מצביעים היספנים. הפופולריות שלו ברחבי ניו מקסיקו גרמה למפלגה הרפובליקנית של ניו מקסיקו למנות אותו למושל ניו מקסיקו. עם זאת, המערכה ב-1918 הייתה אינטנסיבית שחשפה כמה פלגים באוכלוסייה ההיספאנית. יריבו הדמוקרטי, פליקס גרסיה, טען כי לידתו של לראזולו בצ'יוואווה מונעת ממנו להבין את החששות של "אלו שנולדו בניו מקסיקו". הוא נבחר למושל מדינת ניו מקסיקו ב-1918 והיה למקסיקני יליד הארץ הראשון שהיה מושל ניו מקסיקו. עם זאת, נראה היה כי ניצחונו הדחוק של לארזולו השקיט את רוב הוויכוח אם הוא יכול לתמוך באופן אותנטי בשם האוכלוסייה ההיספאנית.
לאורך כל תקופתו כמושל היו לו מחלוקות והצלחות שונות. בשנה הראשונה לכהונתו, הפחד המשתולל מאנרכיזם וחומרת שביתת כריית פחם שכנעו את לארזולו להכריז על ממשל צבאי כדי לדכא את השביתה. הוא גם ספג ביקורת על חנינה לחיילים מקסיקנים שפשטו על חלקים מניו מקסיקו עם פנצ'ו וילה. הוא האמין שמכיוון שהחיילים המקסיקנים פעלו לפי פקודות הממונה עליהם, אין עליהם לתת דין וחשבון. הוא גם תמך וחתם על חוק מס הכנסה חדש, שהכעיס את המפלגה הרפובליקנית שלו. ההיבטים שבהם זכה לשבחים היו תמיכתו בהקמת חבר הלאומים, תמיכה בחינוך דו לשוני, תמיכה בזכויות האזרח של מהגרים מקסיקנים במדינה. הוא גם תמך בתיקון זכות הבחירה לנשים לחוקת ארצות הברית.
מאחר שהרגיז את המפלגה הרפובליקנית פעמים רבות במהלך תקופתו כמושל, המפלגה הרפובליקנית של ניו מקסיקו לא החזירה את לארזולו לתפקיד מושל ניו מקסיקו. לאחר מכן הוא חזר לזמן קצר למחוז אל פאסו, טקסס, כדי לעסוק בעריכת דין, שם פתח משרד באל פאסו עם ניק מאייר ועסק בעריכת דין בניו מקסיקו ובמקסיקו. בשנת 1922, לארזולו פתח משרד גם באלבקרקי. [5]
לארזולו לא נשאר מחוץ לפוליטיקה יותר מדי זמן. בשנת 1923, בית המחוקקים של ניו מקסיקו מינה אותו כמועמד למושל פוארטו ריקו. הוא הפסיד בהצעה הזאת אבל השתמש בטלטלה של הפופולריות הפוליטית שקיבל בשיקול דעתו להתמנות למושל פוארטו ריקו כדי להיכנס מחדש לפוליטיקה בניו מקסיקו. הוא התמודד והפסיד בבחירות כדי להיות שופט של בית המשפט העליון של ניו מקסיקו ב-1924.
עם זאת, הוא נבחר בשנת 1927 לבית הנבחרים של מדינת ניו מקסיקו. אולם לאחר שבשנת 1927, הסנאטור האמריקאי הדמוקרטי מניו מקסיקו אנדריוס ג'ונס מת, לארזולו התמודד על המשרה וב-6 בנובמבר 1928 זכה בקדנציה שנותרה של ג'ונס, מה שהפך את לארזולו למקסיקני-אמריקאי הראשון שכיהן בסנאט האמריקני.[2] באותה העת הוא היה מבוגר מאוד וסבל ממחלות רבות ולכן הוא השתתף רק במושב אחד של הקונגרס והנהיג פעולה חקיקתית אחת, שקראה להקמת בית ספר תעשייתי בניו מקסיקו עבור בני הנוער דוברי הספרדית כדי לקדם שוויון הזדמנויות.
לארזולו מת באלבקרקי, ניו מקסיקו ב-7 באפריל 1930.
קישורים חיצוניים
- אוקטביאנו אמברוסיו לראזולו באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- אוקטביאנו אמברוסיו לראזולו, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Larrazolo, Octaviano Ambrosio | US House of Representatives: History, Art & Archives". history.house.gov (באנגלית). נבדק ב-2017-10-11.
- ^ 2.0 2.1 "New Mexico Office of the State Historian | people". newmexicohistory.org. נבדק ב-2015-12-09.
- ↑ Larrazola v. Andrews (PDF).
- ↑ "Constitution" (PDF). אורכב מ-המקור (PDF) ב-20 יולי 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Octaviano A. Larrazolo Papers 1841-1981 (bulk 1885-1930)". rmoa.unm.edu. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2021. נבדק ב-2017-10-11.
{{cite web}}: (עזרה)
אוקטביאנו אמברוסיו לראזולו40100130Q881439