אוסקר פון ואטר
| לידה |
לודוויגסבורג, ממלכת וירטמברג  |
|---|---|
| פטירה |
ברלין, גרמניה הנאצית  |
| השתייכות |
 צבא הקיסרות הגרמנית |
| תקופת הפעילות | 1879–1920 (כ־41 שנים) |
| דרגה | גנרל-לויטננט |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-54 מפקד קורפוס המילואים ה-26 מפקד הארמייה ה-17 מפקד הקורפוס ה-7 | |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
| פור לה מריט עם עלי אלון | |
אוסקר ולתר גרהרד יוליוס פרייהר פון ואטר (בגרמנית: Oskar Walther Gerhard Julius Freiherr von Watter; 2 בספטמבר 1861 – 23 באוגוסט 1939) היה גנרל-לויטננט גרמני שהגיע ממשפחת אצילים פומרנית ותיקה.
ביוגרפיה
ראשית חייו
פון ואטר נולד ב-2 בספטמבר 1861 בלודוויגסבורג, והיה בנו של גנרל-לויטננט וירטמברגי קרל פון ואטר ובתו של בעל המפעל אמה, לבית דייה (1838–1863). גנרל-מיור קורט פון ואטר (1866–1937) היה אחיו למחצה.
ב-14 באפריל 1879 התגייס פון ואטר לצבא הקיסרות הגרמנית, והצטרף לרגימנט ארטילריית השדה ה-13 (וירטמברג ה-1 – המלך קרל) באולם. לאחר שסיים את הכשרת המטה הכללי באקדמיית המלחמה הפרוסית, הוא הועלה לדרגת אובר-לויטננט ב-16 ביוני 1888 ולהאופטמן ב-14 בספטמבר 1893. לאחר מכן שירת במטה הדיוויזיה ה-31 בשטרסבורג ומ-20 ביוני 1895 במטה הדיוויזיה ה-26 (וירטמברג ה-1) בשטוטגרט. בשנת 1899 הוא הועבר לבית הספר לירי ארטילריית שדה בייטרבוג כמדריך. בשנת 1901 הוא עבר בחזרה לשרת במטה הכללי, כעת עם הקורפוס ה-13 (וירטמברג) בשטוטגרט. שם הועלה לדרגת מיור ב-18 במאי 1901. לאחר מכן שירת כמפקד סוללה ברגימנט ארטילריית השדה ה-29 (וירטמברג ה-2 – לואיטפולד, הנסיך העוצר של בוואריה) בלודוויגסבורג, ברגימנט ארטילריית השדה ה-52 (פרוסיה המזרחית ה-2) בקניגסברג ולבסוף מ-1907 עד 1909 ברגימנט ארטילריית השדה ה-11 (נסיכות הבוחר מהסן) בפריצלאר. בגדוד זה הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט ב-19 בדצמבר 1907. מכיוון שהוא פעל בהצלחה לבניית משרד אספקה צבאי בפריצלאר, העיר מינתה אותו לאזרח כבוד ב-1908. ב-20 באפריל 1909 מונה למפקד רגימנט ארטילריית השדה ה-34 (לורן ה-2) במץ. ב-27 בינואר 1911 הועלה לדרגת אוברסט וב-18 באפריל 1912 הועבר לפוזן כמפקד חטיבת תותחי השדה ה-10. בתפקיד זה הועלה לדרגת גנרל-מיור ב-1 באוקטובר 1913.
מלחמת העולם הראשונה
פון ואטר השתתף בקרבות הראשונים בצרפת עם הבריגדה שלו במסגרת דיוויזיית הרגלים ה-10. בסוף אוגוסט 1914 הוא מונה למפקד כל הארטילריה של הקורפוס ה-5. ב-1 במרץ 1915 הוא מונה למפקד דיוויזיית הרגלים ה-54, אשר נפרסה בתחילה גם בצרפת, אך מאוחר יותר היא נשלחה להילחם בחזית המזרחית ליד נהר נרב, ומספטמבר 1915, הוא שוב לחם בחזית המערבית. ב-23 בדצמבר 1917 זכה בעיטור פור לה מריט על אומץ צבאי.[1] ב-5 במרץ 1918 הוא מונה למפקד קורפוס המילואים ה-26, עימו לחם במהלך מתקפת האביב הגרמנית, קרב אמיין ומתקפת מאה הימים עד סוף המלחמה. ב-3 בנובמבר 1918, ימים ספורים לפני תום המלחמה, הוענק לו תוספת עלי האלון לעיטור "פור לה מריט".[2]
לאחר המלחמה
לאחר שביתת הנשק, פון ואטר הוביל את חייליו בחזרה לאזור קאסל לצורך פירוז. הוא עצמו מונה לזמן קצר למפקד הארמייה ה-17 מ-22 בדצמבר 1918, ולאחר מכן למפקד הקורפוס ה-7 במינסטר מ-18 בינואר 1919. בהוראת ממשלת הרייך, יחידות הרייכסווהר והפרייקור, בפיקודו של פון ואטר, צעדו לאזור חבל הרוהר ב-2 באפריל 1920 ודיכאו את מרד הרוהר באכזריות. לאחר שירי חסר עכבות גרם ליותר מאלף הרוגים, ב-12 באפריל 1920 הוציא פון ואטר את ההוראה ש"התנהגות בלתי חוקית" תטופל תשעה ימים לאחר שנשיא הרייך פרידריך אברט אסר על על הוצאות להורג ועל בתי דין צבאיים.
ביוזמתו, מדרום לטירת הורסט, באסן ב-1934 הוקמה אנדרטה לזכר חיילי פרייקור שמתו ב-1920 במהלך דיכוי מרד הרוהר.
פון ואטר נפטר ב-23 באוגוסט 1939 בברלין ונקבר בבית הקברות לוותיקי המלחמה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Orden Pour le Mérite". נבדק ב-22 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Oskar Freiherr von Watter". The Prussian Machine. נבדק ב-22 בדצמבר 2012.
{{cite web}}: (עזרה)
