אוניברסיטת נאפולי פדריקו השני

הבניין המרכזי, אוניברסיטת נאפולי

אוניברסיטת נאפולי ידועה גם בשם אוניברסיטת פדריקו השני על שם מייסדה פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" (איטלקית: Università degli Studi di Napoli Federico II), היא אחת האוניברסיטאות הוותיקות ביותר שעדיין פעילות. האוניברסיטה נוסדה בנאפולי בשנת 1224 על ידי הקיסר מתוך מטרה ברורה להסיט את מרכז הכובד של החינוך הגבוה באיטליה מהצפון (בעיקר בולוניה ופדובה) העוין לקיסרות לדרום. הקיסר שכר את המורים ומשכורתם שולמה מקרנות קיסריות. על-מנת להבטיח את מעמד האוניברסיטה, לא הורשו הבוגרים והסגל לצאת מתחומי נאפולי. בוגרי האוניברסיטה התחייבו להשאר נאמנים לכתר ולהשאר פעילים באוניברסיטה לא פחות מ-16 חודשים לאחר סיום לימודיהם. לאחר מות הקיסר בשנת 1250 ידעה האוניברסיטה עליות ומורדות בהתאם לאקלים הפוליטי הסוער של איטליה ושינתה את משכנה מספר פעמים.

איחוד איטליה הביא גם להסדרת הלימודים הגבוהים והאחדת תוכנית ודרישות התוארים, כפי שנקבע בחוקים משנת 1877 ו-1859.

בעת החדשה ניתן לציין שני שלבים עיקריים בתולדות האוניברסיטה. בשנת 1884, בעקבות מגפת כולירה שעשתה שמות באוכלוסיית העיר הוסבו מבני ציבור ישנים לשימוש האוניברסיטה. הבולט בהם הוא הבניין המרכזי השוכן ושולט על הנוף של רחוב אומברטו הראשון, שבנייתו הושלמה בשנת 1912 ובו שוכנים כיום מוסדות סנאט האוניברסיטה וחלק מבית הספר למשפטים. האירוע השני הוא הפצצת האוניברסיטה על ידי הצבאות הלוחמים במלחמת העולם השנייה במספר הזדמנויות, והיא אף הייתה לזירת קרבות בין פרטיזנים איטלקיים לבין כוחות צבא גרמניים במהלך שנת 1943. בקרבות אלו עלו באש חלק מבנייני האוניברסיטה. לאחר כיבוש איטליה שימשו חלק ממבני האוניברסיטה כמטה כוחות הכיבוש האמריקאים והבריטים, ונזקים נוספים נגרמו למבנים ולפעילות הסדירה של המוסד.

האוניברסיטה זכתה לפריחה מוחדשת בשנות השישים של המאה ה-20 - נוספו פקולטות חדשות ומבנים חדשים נבנו, בעיקר בפריפריה של נאפולי. הבולטים בהם הן הפקולטות לרפואה ולווטרינריה והפקולטה להנדסה. בשנת 2000 נבנה קמפוס גדול וחדש בשם מונטה סנט'אנג'לו (Complesso Universitario di Monte Sant'Angelo) ובו שוכנו הפקולטות למתמטיקה, פיזיקה, ביולוגיה וכלכלה. כיום פועלות באוניברסיטה 13 פקולטות המחולקות ל 82 מחלקות, ולומדים בה כ-100,000 תלמידים, מספר שנותר יציב מתחילת שנות השמונים של המאה ה-20. באוניברסיטה עובדים כ-3,000 אנשי סגל הוראה וכ-4,500 עובדים נוספים.