אומורה
| |||
| מדינה |
 יפן | ||
|---|---|---|---|
| חבל | קיושו | ||
| מחוז |
 נגסאקי | ||
| ראש העיר | Hiroshi Sonoda (נכון לנוב' 2021) | ||
| שפה רשמית | יפנית | ||
| שטח | 126.64 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 96,004 (2021) | ||
| ‑ צפיפות | 758 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 32°54′06″N 129°57′15″E / 32.90166795346376°N 129.95414515003824°E | ||
| אזור זמן | UTC +9 | ||
 אתר האינטרנט הרשמי של עירית אומורה (באנגלית) | |||
אומורה, (באנגלית: Ōmura; ביפנית: 大村市 ) היא עיר הממוקמת במחוז נגסאקי, יפן. נכון ל-31 במרץ 2021, אוכלוסיית העיר הייתה 96,004 וצפיפות האוכלוסין עמדה על 758 נפש לקמ"ר. השטח הכולל שלה הוא 126.64 קמ"ר, והוא כולל גם את נמל התעופה של נגסאקי (אנ'). צפיפות האוכלוסין בעיר היא השנייה בגודלה מחוז נגסאקי. יש בה את האוכלוסייה הרביעית בגודלה במחוז נגסאקי.
היסטוריה
אומורה היא עיר חומה. נמצאת בה טירה מהימים בהם היא הייתה בירת שלטון אומורה, שנשלט על ידי בני שבט אומורה המקומי ששלטו ביפן במשך למעלה מ-900 שנה עוד לפני מוצוהיטו קיסר יפן. בעבר העיר הייתה אזור של סחר חוץ ופעילות מיסיונרית ניכרת במהלך תקופת אשיקאגה המאוחרת, והקדושה הקתולית מרינה דה אומורה (אנ'). בשל קרבתה בעבר לעיר המסחר ההולנדית שביפן, דג'ימה, היא הייתה אחד האזורים הראשונים ביפן שנפתחו מחדש למגע עם זרים לאחר סיום תקופת מדיניות הסתגרות הלאומית ה"סאקוקו" בתקופת אדו, בין 1641 ל-1853. באופרה מאדאם באטרפליי-Madama Butterfly, המתרחשת בנגסאקי הסמוכה, מופיע שם המקום אומארה בשורה "ed alla damigella Butterfly del quartiere d'Omara Nagasaki" מתייחס כנראה לאומורה. בין השנים 1868–1945, נמצאו באומורה מתקנים צבאיים רבים כחלק ממחוז הצי הימי סאסבו היפני (אנ') והיה בה גם הבסיס האווירי המרכזי של חיל האוויר של הצי היפני הקיסרי (אנ'). הבסיס הימי לשעבר הפך מחנה מעצר למהגרים בשם מחנה מעצר אומורה,[1] שבו הוחזקו בעיקר פליטים קוריאנים - שכונו "מסתננים" "mikkōsha" עד לגירושם. מאז אוגוסט 1996 בסמוך למחנה המעצר למהגרים הוקם בניין מודרני המשמש את מטה ההגירה של אומורה.[2]
העיר המודרנית אומורה הוקמה ב-11 בפברואר 1942. ב-25 באוקטובר 1944 העיר נהרסה ברובה בהפצצת האטום האמריקאית. ההתאוששותו לאחר המלחמה נעזרה תוך כדי עבודות הבניית של שדה התעופה של נגסאקי במפרץ אומורה (אנ'), ובפרויקטים אחרים של עבודות ציבוריות.
גאוגרפיה
העיר ממוקמת בצידו הדרומי של האי קיושו במישור שלאורך מפרץ אומורה, שבמחוז נגסאקי ובאזור קיושו. היא גובלת בערים Isahaya, Kashima, Uresino והכפרים Higashisonogi, Tara.[3]
אוכלוסייה
אוכלוסיית האזור שהייתה מעל 60,000 תושבים בשנת 1980, עלתה בעיקביות מדי מפקד אוכלוסין. צפיפות האוכלוסייה לשנת 2017 עמד על 728.41 נפש לקמ"ר.[4]
| 1980 | 1985 | 1990 | 1995 | 2000 | 2005 | 2014 | 2017 | 2021 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 65,538 | 69,472 | 73,435 | 79,279 | 84,414 | 88,040 | 92,188 | 95,146 | 96,004 |
חינוך
מערכת החינוך באומורה מאוד מפותחת, היא כוללת:
- אוניברסיטה פרטית אחת.
- בתי ספר תיכון, 3 תיכונים מחוזיים, 1 תיכון פרטי ו-6 תיכונים עירוניים.
- 15 בתי ספר יסודיים עירוניים.
- גני ילדים, 4 עירוניים ו-3 פרטיים.
- בתי ספר לחינוך מיוחד, 3 מחוזיים ו-1 פרטי.
- בית ספר לכיבוי מחוזי.
- 2 מכללות למקצועות הבניה.
כלכלה
לאומורה יש כלכלה מעורבת, הכוללת תעשייה גדולה שהמוצר המרכזי שלה הן לבנים עמידות לחום וכימיקאלים כגון לבני חרסית, לבני סילקט ולבנים חסינות אש (אנ'). לצד תעשיית הלבנים מתקיימת בעיר וסביבתה גם חקלאות העוסקת בגידול פרות לבשר וחלב וכן בגידול עופות. בנוסף מתקיימת בעיר גם תעשיית פנינים מתורבתות (אנ'). בשל קרבתה של אומורה למרכזים העירוניים הגדולים יותר של נגסאקי וססבו, היא משמשת גם כעיר (חדרי) שינה עבור העובדים בשתי הערים הגדולות האלה. בעיר קיימים 19 בתי מלון.
תחבורה
- שדה התעופה של אומורה משמש גם בסיס מרכזי של חברת התעופה אוריינטל אייר ברידג' (אנ'), שהיא חברת התעופה האזורית.[6] בתקופה מסוימת שדה התעופה שימש גם הבסיס המרכזי של חברת התעופה J-Air. [7]
- לחברת הרכבות של קיושו (אנ') JR Kyushu יש 3 תחנות רכבת באומורה. אחת התחנות נמצאת ליד תחנת האוטובוסים המרכזית.
- חברות האוטובוסים מקיימות קווים בינעירוניים מהירים לשדה התעופה וליתר הערים והעיירות במחוז. כמוכן קיימים קווים עירונים המקיימים סבבים בתוך העיר.
- מהעיר יוצאים כבישים מהירים לנגסאקי ושני כבישים מהירים ארציים 34 ו-444 בנוסף להם יש בעיר עוד 8 כבישים עירוניים ראשיים.
- בנמל אומורה קיימים מעגנים שמהם ניתן להפליג לאיים השונים במחוז. קיים מעגן סירות מהירות ומעגן מעבורות.
ספורט
אומורה אירחה את אליפות אסיה בכדורסל לנשים הרשמית לשנת 2011.
ערים אחיות וידידותיות
פורטוגל, סינטרה.[8]
ארצות הברית, סן קרלוס (קליפורניה).[8]- יפן, סמבוקו (אקיטה) (אנ').[8]
- יפן, אטאמי.[8]
הרפובליקה העממית של סין, שאנגחאי.[8]
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של עירית אומורה (באנגלית)
עיריית אומורה, ברשת החברתית פייסבוק (ביפנית)
עיריית אומורה, ברשת החברתית אקס (טוויטר) (ביפנית)
סרטונים בערוץ של עיריית אומורה, באתר יוטיוב (ביפנית)- אתר לשכת המסחר והתעשייה של אומורה (ביפנית)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ "East Asian version of the Nazi concentration camps ... We should not be misled by the facts that it has no gas chambers ..." Hayashi Kōzō, cit. in: Morris-Suzuki, Tessa; Borderline Japan: foreigners and frontier controls in the post-war era; Cambridge 2010; מסת"ב 978-0-521-86460-2, p. 167
- ^ Morris-Suzuki, Tessa; Borderline Japan: foreigners and frontier controls in the post-war era; Cambridge 2010; מסת"ב 978-0-521-86460-2. Ch. 6
- ^ נתונים גאוגרפים אודות אומורה, (ביפנית)
- ^ 国勢調査 | ファイル | 統計データを探す, 政府統計の総合窓口 (ביפנית)
- ^ האתר הרשמי של עירית גוטו
- ^ "オリエンタルエアブリッジ株式会社." Oriental Air Bridge. Retrieved on May 20, 2009.
- ^ "World Airline Directory." Flight International. March 19–25, 2002. 80.
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 大村市, Sister Cities and a Friendly City, 大村市 (באנגלית)
32844851אומורה