אולמות הכנס של באת'

אולמות הכנס של באת' (אנגלית: Bath Assembly Rooms), שתוכננו על ידי ג'ון ווד הבן ב-1769 ונבנו ב-1771, הם קבוצת אולמות כנסים השוכנים בלב העיר באת' שבאנגליה, ופתוחים לציבור כאתר תיירות. האולמות הוכרו כבניין רשום מדרגה I.

ארבעת החדרים הם: אולם נשפים באורך 100 רגל (החדר הג'ורג'יאני הגדול ביותר בעיר), חדר התה, חדר הקלפים והחדרים המתומנים. חדר הנשפים משתרע לאורך 30 מטרים, ויש בו חמש נברשות בדולח המחזירות את האור לקירות הכחולים. בעבר נערכו בחדר אירועים שבהם נכחו עד 1,000 אורחים, וכיום תכולתו היא עד 500. חדר התה מאופיין בעמודים הלבנים הנמצאים בו, כשהתאורה נובעת מהחלונות הפונים לכיוון מערב ומשלוש נברשות ג'ורג'יאניות. תכולת החדר היא עד 100 אנשים, ונערכים בו גם כנסים וחתונות. צבעו של החדר המתומן הוא צהוב, ויש בו ארבע שידות וארבע דלתות המובילות אל כל אחד מהחדרים האחרים. חדר הקלפים שוכן מעבר לחדר המתומן, והוא נבנה כתוספת בשנת 1777 על מנת לשמש חדר פרטי לשחקני הקלפים.

אולמות הכנס היו מרכז החברה הג'ורג'יאנית האופנתית בעיר. האזרחים נהגו להתכנס בחדרים בערב לנשפים ולאירועים ציבוריים אחרים, או למשחקי קלפים. אמהות ואומנוֹת שהביאו את בנותיהן לבאת' לעונה החברתית, מתוך תקווה לשדכן לבעל ממעמד חברתי גבוה, נטלו חלק באירועים הללו על מנת להפגיש את הבנות במהירות האפשרית עם כל הגברים הראויים בעיר.

אירועים כאלה זכו לתיאור ברומנים של ג'יין אוסטן, שהתגוררה בבאת' עם הוריה ואחותה בין 1801 ל-1805. שני הרומנים שלה שעלילתם מתרחשת בבאת', מנזר נורת'אנגר והטיית לב, פורסמו ב-1818 ושניהם מזכירים את אולמות הכנס. צ'ארלס דיקנס ביקר גם כן בבאת' פעמים אחדות. הוא ערך אירועי הקראה ציבוריים באולמות הכנס, והזכיר אותם בספרו רשומות מועדון הפיקוויקים, שיצא לאור ב-1837.

אולמות הכנס נפגעו במהלך הבליץ על באת', שהיווה חלק מבליץ בדקר, שהיה סדרת הפצצות אוויריות על מרכזי התרבות של הממלכה המאוחדת במלחמת העולם השנייה, ושוקמו זמן קצר לאחר מכן. החדרים נמצאים בבעלות הקרן הלאומית, ומופעלים על ידי מועצת באת' וצפון מזרח סומרסט. חלק מהבניין משמש את מוזיאון האופנה העירוני, אך האולמות העיקריים עדיין משמשים למטרות פרטיות. גודלם והסגנון שלהם הופך אותם לאתר אידיאלי לצילום סצנות של סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע המתארים את התקופה הג'ורג'יאנית.