אולגה בנאריו פרסטס

אולגה בנאריו פרסטס (גרמנית: Olga Benário Prestes; ‏12 בפברואר 1908 - 23 באפריל 1942) הייתה פעילה קומוניסטית גרמנית ממוצא יהודי שנישאה לקומוניסט הברזילאי לואיס קרלוס פרסטס ונרצחה על ידי הנאצים בשואה.

חייה

נולדה במינכן בשם אולגה גוטמן בנאריוס לאב יהודי, פרקליט סוציאל-דמוקרט, ולאם אינטלקטואלית מהחברה הגבוהה בבוואריה. ב-1925, בגיל 15, הצטרפה לתנועת הנוער הקומוניסטית הגרמנית וב-1928 היא ארגנה את בריחתו של חברה למפלגה ואהובה, הסופר אוטו בראון, מכלא מואביט בברלין. יחדיו הם נסעו למוסקבה, שם השתלמה בבית ספר לחינוך צבאי ופוליטי והפכה לאחת ממנהיגי תנועת הנוער הבינלאומית של הקומינטרן ופעלה בברית המועצות ובצרפת ובריטניה הגדולה, שם הייתה ממארגני פעילויות אנטי-פשיסטיות. ב-1931 נפרדה מאוטו בראון.

ב-1934 הוטלה עליה משימה לסייע בשובו של הקומוניסט הברזילאי, לואיס קרלוס פרסטס, למולדתו. פרסטס שהה בגלות במוסקבה מ-1931 וכדי לסייע במשימה זו הוכנו תעודות מזויפות המוכיחות כי השניים הם זוג פורטוגלי נשוי. עד שהגיעו השניים לריו דה ז'ניירו הפכה הזוגיות ביניהם לאמיתית. מטרתם הייתה לארגן הפיכה קומוניסטית בברזיל ושותפם המרכזי היה מזכיר המפלגה הקומוניסטית בברזיל, אנטוניו מאסיאם בונפים. אחרי התקוממות הנפל שארגנו בנובמבר 1935, נעצרו תחילה פרסטס ובונפים על ידי משטר ה"המדינה החדשה" (Estado Novo) בעל המאפיינים הפשיסטיים, בראשו עמד ז'טוליו ורגאס. בנאריו הורתה לחברי מפלגתה להוציא להורג את אשתו הצעירה של בונפים, אלווירה, שנחשדה בבגידה ונעצרה זמן קצר לאחר מכן.

לאחר זמן היא נמסרה לשליחי הגסטפו בברזיל. למרות לחצים בינלאומיים על ברזיל וגרמניה, בספטמבר 1936, הועברה בנאריו, שהייתה בהריון מתקדם, חזרה לגרמניה הנאצית בספינת משא. על קברניט הספינה נאסר לבצע חניות ביניים בדרכו מחשש שפעילים קומוניסטים יפעלו לשחרורה. היא נכלאה מיד עם הגעתה וילדה בכלא בנובמבר 1936 את בתה, אניטה לאוסדיה פרסטס. כל זמן שהניקה, הותר לה להחזיק בתינוקת. לאחר מכן הועברה התינוקת לבית יתומים ובהיותה בת 14 חודשים הצליחו סבתה, לאוסדיה פרסטס ודודתה לשחררה ולהביאה למקסיקו, שם גדלה. בבגרותה הייתה מעורבת אף היא בפעילות קומוניסטית, גלתה לברית המועצות ושבה לברזיל ב-1989 וכיום היא מרצה להיסטוריה של ברזיל באוניברסיטת ריו דה ז'ניירו.

בפברואר 1938 נשלחה בנאריו למחנה הריכוז ליכטנבורג שליד ויטנברג. במבצר זה מימי הביניים, שקדם למחנה הריכוז המרכזי של הנשים, אולגה הוצבה בבידוד. היא נשלחה במשלוח הראשון מליכטנבורג לרבנסברוק באביב 1939, והייתה גיבורה גדולה בשני המחנות. היא הוסמכה כ"בלוקלטסט", האחראית על קבוצת נשים פרועה, שאותה ארגנה. למרות הסבל שלה, אולגה ביצעה מעשים רבים שהעלו את רוחות הנשים ועבדו לשיפור מצבם. היא אפילו עשתה אטלס סודי קטן כדי ללמד אסירים אחרים על גאוגרפיה ועל המלחמה, ואטלס מפורט להפליא זה כיום בארכיון רבנסברוק. היא גם שיתפה פעולה בעיתון חשאי ועזרה לארגן עוד לחם ומרגרינה לנשים במרפאה. ב-1942 נרצחה אולגה בגז במחנה השמדה נסיוני בברנבורג.

מורשתה

במזרח גרמניה זכתה דמותה של בנאריו להערצה ולהנצחה בכך שנקראו על שמה בתי ספר, בתי חרושת ורחובות בערים שונות, ביניהן ברלין.

הסופר הברזילאי המצליח, פרננדו מוראיש, ערך תחקיר מקיף על חייה וכתב ב-1985 ספר בשם "אולגה" שזכה להצלחה ותורגם גם לשפות זרות. ב-1992, הופק סרט גרמני העוסק בחייה, בבימויו של גאליפ לאיטניר, בשם "Olga Benário - Ein Leben für die Revolution" (אולגה בנאריו, חיים למען המהפכה).

לקריאה נוספת

• יהודית בובר אגסי, האסירות היהודיות של רוונסבריק, הוצאת מאגנס, 2012.
• רוברט כהן, "הפושעים וקורבנם: דו"ח של הגסטפו על אולגה בנריו, קומוניסטית יהודייה שנמסרה לנאצים בידי השלטונות בברזיל", בתוך "ילקוט מורשת" מס' 99, עמו' 333-59, בהוצאת מורשת - בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ', דצמבר 2018.

קישורים חיצוניים

• רות אלמוג, מגרמניה לברזיל ובחזרה בספינת משא, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2004
• רות אלמוג, אולגה בֶּנַרְיוֹ, דמות מופת של קומוניסטית יהודייה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2016
• רוחל זיידל, אולגה בנאריו פרסטס, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

28216608אולגה בנאריו פרסטס