אוטופיות טכנולוגית
אוטופיות טכנולוגית היא תאוריה עתידנית אופטימית שמבוססת על האמונה כי מדע וטכנולוגיה מקרבות לאוטופיה או לפחות מסייעות ב: השגת שוויון, העלאת רמת החיים, חופש, העלאת כמות ורמת הידע, דמוקרטיזציה, הזדמנויות חברתיות ופוליטיות ועוד אידיאלים אוטופיים. ניתן לשייך אותה לתאוריות עתידניות אחרות כמו אוטופיות עתידניות. למעשה, אוטופיות טכנולוגית היא אידיאל חברתי היפותטי שבו החוקים, הממשלה, והתנאים הסוציאליים פועלים אך ורק למען רווחת האזרח. בין אם בעתיד הקרוב או הרחוק, כאשר המדע והטכנולוגיה המתקדמת תאפשר קיום תנאים אלו. בסוף המאה ה-20 ובתחילת המאה ה-21, יצאו כמה תנועות בקידום צורה של אוטופיות טכנולוגית כמטרה הניתנת להשגה.[1] מבקר התרבות הקנדי, אימר סזמן טוען מנגד כי אוטופיות טכנולוגית הוא רעיון נרטיב חברתי לא הגיוני וחסר כל ראיות תומכות[2] . החוקר רוב קלינג (1996)[3] טוען שמדובר בז'אנר ספרותי, בעל מסגרת וכללים קבועים שיש לשמור עליהם. לז'אנר שני מאפיינים לדידו: 1. מגביל את עצם הכתיבה 2. זיהויו כז'אנר מסוים מספק מסגרת להבנת הטקסט על ידי הקורא. לכן, בהתאם, כאשר נזהה כתבים בעלי מאפיינים אוטופיים נדע להבין אותם ככאלה ונשייך אותם מיידית לגישה זו. קלינג אף מזהה דיסוננס חשוב –קשה מאוד ליישם את התאוריות האוטופיות, ועל מנת לעשות זאת יש צורך בכלים אנטי-אוטופיים – מלחמה, אלימות ועוד.
בתאוריה זו נכללים כתבים שונים שמתמקדים בערכים אוטופיים שונים, אך כולם יוצאים מגבולות הקשר המיידי בין הטכנולוגיה למשתמשים ודנים במרחב האפשרויות החיוביות שהטכנולוגיה פותחת דרך מתן תחזית מסוימת של התפתחותה ולפיכך יש המכנים תאוריה זו גם כ"גישת גאולה". תאוריה זו לרוב תתעלם מבעיות כמו עלות הטכנולוגיה, נגישותה לחלקים נרחבים באוכלוסייה והפער הדיגיטלי, מפעיליה ועוד.
החוקר סגל (1985)[4] מתאר כי כתבים אוטופיים גם ידונו בשימוש הפוטנציאלי שניתן לעשות בטכנולוגיה על מנת ליצור את "החברה הטכנולוגית", חברה שלא רק עושה שימוש בטכנולוגיה על מנת לשפר את איכות החיים של האדם, אלא אף מעצבת את ערכיה ואת מוסדותיה סביב הטכנולוגיה.
דיסטופיות טכנולוגית
מול התאוריה האוטופית, עומדת תאוריה דיסטופית, אשר מנסה לסתור חזונות אוטופיים אלו. תאוריה זו תתרכז בהשלכות השליליות של הטכנולוגיה על החברה או האדם: הטכנולוגיה מדגישה ערכים לא מוסריים, לא מעודדת חשיבה, מכפיפה את המשתמשים לתאגיד המייצר את הטכנולוגיה ועוד כאשר היחס אליה הוא כמלכודת דבש- במבט ראשון נראית ככזו המשפרת את איכות חייו של האדם, אך במבט עמוק יותר מזוהים בה מרכיבים שעלולים להפוך את החברה האנושית לאכזרית ואי שוויונית יותר, בעוד את חיי האדם הופכת לאומללים ותלותיים יותר ולפיכך יש המכנים תאוריה נוגדת זו גם כ"גישת חורבן". מצדדי הגישה הקיצוניים אף יחזו את היכחדותה של האנושות כתוצאה מכך ולפיכך יזהירו מפני אימוץ כולל של טכנולוגיות חדשות.
היסטוריה
קרל מרקס האמין שמדע ודמוקרטיה היו הבסיס למעבר מחברה של צרכים לחברה חופשיה. הוא טען שהתקדמות המדע מסייע לחברה להוקיע מתוכה את הכנסייה הנוצרית וכוחה הרב על החברה. ברעיונו ובמדע תמכו סוציאליסטים מהמאה ה-19, פמיניסטיות ורפובליקנים. טכנולוגיות אוטופית, רציונליזם ואתאיזם היו קשורים לדמוקרטיה, מהפכה, ואוטופיה ונותרו קשורים למעלה מ - 200 שנים. הרדיקלים תמכו בדרווין ותורת האבולוציה על מנת לתקף את ההתקדמות החברתית. המרקסיזם התבסס על הטענה כי התקדמות הטכנולוגיה לא תקדם עימה רק את האפשרות ליצירת חברה חדשה בנוגע לתפיסת הרכוש (ביטול הפאודליזם) אלא גם את המיזוג של בני אדם חדשים אשר יתחברו לטבע ולעצמם.[5] אך בסוף המאה ה-19 הדמוקרטים הסוציאליסטים הפכו לקומוניסטים והדגש הושם על תעשייתיות, הגיון, מדע וקידום רעיון הקדמה.
תנועה של אוטופיות טכנולוגית החלה להתהוות בחוף המערבי בארצות הברית, במיוחד סביב עמק הסיליקון. האידאולוגיה של התנועה הייתה מערכת אמונות המורכבות מהבודהיזם ומגישות מרדניות. כמו כן, התנועות הללו האמינו כי התקדמות הטכנולוגיה תסייע בהולדת "האדם החדש": המועצם אישית, והעובד בעל ידע, ושחרורו מיידי הממשלה התובעניות.[5]
לפי קלינג, הופעתן של התאוריות האוטופיות והדיס-אוטופיות חלה כבר לפני כ-500 שנה, עוד לפני תחילת התקופה שמזוהה עם "המפכה המדעית", באמריקה. החוקר דינרסטיין (2006)[6] למשל כתב כי הטכנולוגיה היא "התאולוגיה האמריקאית". עם זאת, מאז חלו תמורות בתאוריה שהכניסה לשורותיה דיון אודות טכנולוגיות חדשות שהתפתחו כמו האינטרנט. בעקבות זאת, יש הטוענים לתהליך של גלובליזציה שעברה הכתיבה האוטופית. כך, אופיין האינטרנט בכתיבה מעין זו כרשת שצפויה להתפשט בכל העולם, כמפרקת מרחב וזמן ועוד.
תאוריות אלה אינן מוגבלות לדיון בטכנולוגיה בלבד – ישנן תנועות כתבים פוליטיים אוטופיים, כמו הצהרת העצמאות האמריקאית או כתביו של מרקס. ישנן אף קבוצות חברתיות שדוגלות ברעיונות אוטופיים, כמו ה-Civil right movement שפעלה בארצות הברית בשנות ה-60. ניתן לייחס רבים מן האירועים ההיסטוריים החשובים במאות השנים האחרונות לאידאולוגיות אוטופיות או אנטי אוטופיות.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Hughes, James (2003). "Rediscovering Utopia". אורכב מ-המקור ב-2007-09-27. נבדק ב-2007-02-07.
- ^ "People Generally Do Not Act on Information on the Effects of Oil on the Environment". ScienceDaily. 28 במאי 2010. נבדק ב-17 נוב' 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kling, R. (1996). Hopes and Horrors: Technological Utopianism and Anti-Utopianism in Narratives of Computerization In R. Kling (Ed.), Computerization and controversy: value conflicts and social choices (2nd ed., pp. 40-58). San Diego: Academic Press
- ^ Segal, H. P. (1985). Technological utopianism in American culture. Chicago: University of Chicago Press
- ^ 5.0 5.1 Hughes, James (2004). Citizen Cyborg: Why Democratic Societies Must Respond to the Redesigned Human of the Future. Westview Press. ISBN 0-8133-4198-1.
- ^ Dinerstein, J. (2006). Technology and Its Discontents: On the Verge of the Posthuman. American Quarterly 58(3), 569-595
33625996אוטופיות טכנולוגית