אוורו מנצ'סטר
אוורו 679 מנצ'סטר (Avro 679 Manchester) היה מפציץ כבד דו-מנועי מתוצרת חברת אוורו ששימש את חיל האוויר המלכותי הבריטי במחצית הראשונה של מלחמת העולם השנייה. המנצ'סטר היה לכישלון בשל מנועיו שלא ענו על הצרכים והיו בלתי-אמינים, אך נחשב לקודמו ומבשר דרכו של מפציץ האוורו לנקסטר, מהמפציצים החשובים במלחמת העולם השנייה.
תכנון ופיתוח
פיתוחו של המנצ'סטר החל בהתאם למכרז P. 13/36 של משרד חיל האוויר, על-פיו תוכנן גם מטוס מפציץ ההליפקס מתוצרת הנדלי פייג'. מפרטי המכרז דרשו "מפציץ בינוני" דו-מנועי לשימוש "כלל-עולמי", שמסוגל לבצע הפצצות צלילה בזווית נמוכה ולשאת תחמושת במשקל של 3,630 ק"ג או שני קליעי טורפדו בקוטר 457 מ"מ. אוורו החלה את תכנון המטוס עוד בטרם הוזמן המכרז הממשלתי, ובסופו של דבר התקבלו התוכניות של אוורו והנדלי פייג' בתחילת 1937 והוזמנו אבות הטיפוס של המטוסים המוצעים.
תכנון המנצ'סטר התבסס על שני מנועי רולס רויס Vulture בעלי 24 צילינדרים בתצורת X-Block, שהייתה למעשה הרכבה של שני מנועי רולס רויס Peregrine בתצורת "V", זה מעל זה, כאשר המנוע התחתון היה הפוך ובכך נוצרה צורת "X". בעת תכנון המנוע בשנת 1935 הוא נועד לספק 1,760 כוחות סוס, אך לאחר שנמצא כי אינו אמין, הוחלש ההספק לכדי 1,500 כוחות סוס בלבד. אב הטיפוס הראשון של המנצ'סטר הורכב במפעלי החברה במנצ'סטר וטס לראשונה ב-25 ביולי 1939 והמנצ'סטר השני ביצע את טיסת הבכורה שלו ב-26 במאי 1940. בסך הכל נבנו 209 מטוסי מנצ'סטר בשני דגמים עיקריים, 177 על ידי חברת אוורו ו-32 נוספים על ידי חברת מטרופוליטן-ויקרס.
הדגם השלישי של המנצ'סטר, שכלל תצורה של ארבעה מנועי רולס רויס מרלין וטס לראשונה ב-9 בינואר 1941, היה למעשה הלנקסטר הראשון. המטוס קיבל את השם "לנקסטר" מיד לאחר טיסתו הראשונה. באב הטיפוס השני של הלנקסטר הוכנסו שינויים נוספים במבנה שלאחריהם הופסק ייצור המנצ'סטר והוחל בייצור מטוסי הלנקסטר במקומם. חלק ממטוסי המנצ'סטר שהיו בבנייה באותה העת הוסבו אף הם ויוצרו כמטוסי לנקסטר.
שירות מבצעי
אוורו החלה בהרכבת מטוסי המנצ'סטר על אף התקלות שהתגלו במנועים, אשר גרמו להנדלי פייג' לשנות את תוכניות מטוס ההליפקס לתצורה ארבע-מנועית. מטוסי האוורו מנצ'סטר נכנסו לשירות בטייסת 207 של חיל האוויר המלכותי בחודש נובמבר 1940, וטיסתם המבצעית הראשונה הייתה ב-24-25 בפברואר 1941, בהפצצת הנמל הצרפתי בברסט. מטוסי המנצ'סטר שיוצרו עד נובמבר 1941 הרכיבו שמונה טייסות הפצצה, שירתו בשתי טייסות של חיל האוויר הקנדי ואף שימשו את פיקוד החופים של חיל האוויר המלכותי. הטיסה המבצעית האחרונה של המנצ'סטר נערכה ב-25 ביוני 1942, בהפצצת העיר ברמן שבגרמניה.
בסך הכל נכנסו לשירות מבצעי 193 מטוסי מנצ'סטר שהשתתפו ב-1,269 מבצעים והפילו 1,826 טון של תחמושת. 78 מטוסי מנצ'סטר אבדו במהלך שירותם, מתוכם 63 בפעילות מבצעית. מעל מחצית מהאבידות, 45 במספר, יוחסו לתקלות וכשלים במנועים.
דגמים
- מנצסטר L7246 - אב הטיפוס הראשון שכלל זנב כפול. עקב אי-יציבות בתמרונים, נוסף למטוס מייצב אנכי שלישי במרכז הזנב.
- מנצ'סטר I - הדגם המבצעי הראשון שכלל זנב כפול ומייצב אנכי מרכזי. 20 מטוסים מדגם זה הורכבו.
- מנצ'סטר IA - הדגם המבצעי העיקרי שכלל זנב כפול עם מייצב אופקי מוגדל, מייצבים אנכיים והגהי כיוון גבוהים יותר.
- מנצ'סטר II - גרסת פיתוח שכללה שני מנועי מדגמי Napier Sabre או Bristol Centaurus. גרסה זו לא הגיעה לפסי הייצור.
- מנצ'סטר III BT308 - גרסה בעלת ארבעה מנועי מרלין ובעלת מוטת כנפיים מוארכת, אב הטיפוס הראשון של האוורו לנקסטר.
קישורים חיצוניים
