אווה ניר

אווה ניר (באנגלית: Eva Neer;‏ 1937 – 20 בפברואר 2000) הייתה רופאה ביוכימאית אמריקאית שמחקרה עסק בתפקיד ומבנה של חלבוני G וגילוי של יחידה חדשה של חלבון זה עבורו זכתה בפרס FASEB בשנת 1998.

חיים אישיים

אווה אוגנבליק, מאוחר יותר שינתה את שמה לניר, נולדה ב-1937 בוורשה. היא ברחה מפולין עם הוריה בשנת 1939 ואחרי שהות קצרה בברזיל התיישבה בניו יורק בגיל שמונה. בארצות הברית, שני הוריה לא יכלו להמשיך בעבודתם האקדמיות, אך שניהם תמיד דחפו את ניר לעבר הישגים אקדמיים גבוהים. היא למדה במכללה רדקליף ולאחר מכן סיימה את לימודיה בברנרד בשנת 1957. באותה תקופה, היא הכירה והתחתנה עם רוברט ניר (פרופסור לרפואה, בית החולים הכללי של מסצ'וסטס ). בשנת 1963 סיימה ניר את לימודיה הרפואה באוניברסיטת קולומביה ובשנת 1966 הצטרפה לצוות הרווארד כחוקרת בביולוגיה ושם עבדה במשך שלושה עשורים. במהלך שהותה בהרווארד, לניר ובעלה הוי שני ילדים, רוברט וריצ'רד. לאורך הקריירה שלה, היא שירתה בוועדה המייעצת הבכירה בנושא שירותי בריאות נשים של שותפים והדרכה אינספור סטודנטים. ב-20 בפברואר 2000, מתה ניר מסיבוכים כתוצאה מסרטן השד והשאירה מאחור את בעלה ושני בניה.

קריירה אקדמית

הקריירה האקדמית של אווה ניר נהייתה רצינית כשהצטרפה להרווארד כחוקרת צוות בביולוגיה במעבדתו של ד"ר גוידו גוידוטי ב-1966. היא קודמה לתפקיד עוזרת פרופסור לרפואה ב-1976 ובסופו של דבר הפכה לפרופסורית קבועה ב-1991, מה שהפך אותה לאישה השנייה שמחזיקה בתואר אי פעם. במהלך תקופה זו היא גם הרחיבה את מחקרה בבית החולים בריגהם לנשים כעמית מחקר במחלקה הקרדיולוגית. בנוסף, ניר שירתה במועצות רבות כולל מועצת המורים במדעי ביוכימיה בהרווארד וחברת וולטר ברדפורד קנון. כמרצה וחוקרת היא התעניינה בעיקר כיצד תאים מפרשים את המסרים שהם מקבלים מאור, הורמונים ונוירוטרנסמיטורים והרצתה לבוגרי תואר ראשון במדעי ביוכימיה.

הפעילות המחקרית

המחקרים המוקדמים של ניר התחילו במעבדותיו של ד"ר גידו גוידוטי. שם היא למדה את הכימיה הביולוגית של חלבוני תקשורת ועל הכימיה של המוגלובין. הניסוי העיקרי שלה באותה תקופה היה טיהור אדניליל וגואניל ציקלאז (אנזימים בתוך התא), כדי להבין יותר טוב איך הם מייצרים את מולקולות ה-cAMP (מולקולה זאת מווסתת תגובות כגון חילוף חומרים של סוכר ושומנים, צמיחת תאים והתמיינות).

מאוחר יותר עברה ניר למחלקת הלב וכלי הדם של בבית החולים בריגהם לנשים , שם החלה לחקור חלבונים (הידועים כחלבוני G בגלל ויסותם על ידי GTP) המווסתים אותות בין קולטני פני התא ואדנילט ציקלאז, אותו אנזים שחקרה בעבר תחת גוידוטי. בהמשך, חלבוני ה-G הפכו למרכז המחקר של ניר והיו במרכז מאמריה.

האסטרטגיה של ניר הייתה לחקור מגוון רקמות על מנת לנתח היבטים שונים של חלבון G והובילה אותה לגלות סוג חדש ועוד משפחה גדולה ומורכבת של חלבונים אלה. מחקרה בתחום הוביל לשיתוף פעולה בין ניר לדייוויד קלפאם( M.D. Ph.D) שגם עסק בקולטנים ואותות, בשנת 1985. יחד, הם חקרו קולטנים בלב שהוביל לעיסוק באותות של חלבון G, המומחיות של ניר. הם הראו שתת-היחידה אלפא של חלבון G אינה מדברת ישירות עם קולטני הלב בניגוד למחקרים קודמים. המחקר (שפורסם ב-1987) הכריע לבסוף את המחלוקת הידועה בעולם האותות של חלבון G לטובת ניר וקלפאם. עבודתה של ניר עזרה להבנת תקשורת בין תאית במוח ואיך הגוף שלנו מגיב להורמונים ותרופות ותרמה ידע רב לעולם תקשורת החלבונים.

פרסים

פועלה זיכה את ניר בפרסים בינלאומיים ולפרסום מאמרים רבים. ניר זכתה בפרס המחקר הבסיסי של איגוד הלב האמריקאי ב־1996 יחד עם דייוויד א. קלפאם.

בתוך רשימת הפרסים שבהם אווה ניר זכתה נמצאים:

• מלגת דיימון רוניון מהקרן לחקר הסרטן ב־1973
• זכתה בחברות באקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים 1997
• פרס FASEB למצוינות במדע 1998
• נבחרה לאקדמיה הלאומית למדעים 1998
• נבחרה למכון לרפואה של האקדמיה הלאומית למדעים 1998

לקריאה נוספת

• The site of alpha-chymotryptic activation of pigeon erythrocyte adenylate cyclase, דר. מרשק ואווה ניר, מאמר הנכתב על ידי אווה ניר, Journal of Biological Chemistry, 25 במאי 1980
• The beta gamma subunits of GTP-binding proteins activate the muscarinic K+ channel in heart, אווה ניר ודוויד קפלן, מאמר הנכתב על ידי אווה ניר, Nature, 22-28 בינואר 1987
• Maintenance of cellular levels of G-proteins: different efficiencies of alpha s and alpha o synthesis in GH3 cells., כ לוויס ואווה ניר, מאמר הנכתב על ידי אווה ניר, Biochem Journal, 15 בספטמבר 1996

קישורים חיצוניים

• ביוגרפיה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אווה ניר35057323Q15905150