אוהליה
 | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 זקרפטיה |
| שטח | 24.1 קמ"ר |
| אזור זמן | UTC +1 |
אוּהְליָה (באוקראינית Угля; בהונגרית: Uglya, אוגליה; ביידיש: איגלא) הוא כפר במחוז זקרפטיה שבמערב אוקראינה מצפון לעיר טיאצ'יב.
היסטוריה
עד שנת 1918 היה האזור במחוז מרמורש שבממלכת הונגריה, ומשנת 1919 עד 1939 ברפובליקה הצ'כוסלובקית. בימי מלחמת העולם השנייה היה המחוז תחת כיבוש הונגרי ובשנת 1945 סופח לאוקראינה, אז רפובליקה בברית המועצות.
יהודי אוהליה
יהודים תועדו לראשונה בשנת 1746 אז ישבו שם שלושה יהודים בלבד. במפקד שנערך בשנת 1768 התפקדו בכפר שלוש משפחות יהודיות (12 נפשות) וב-1830 עלה מספר היהודים ל-72, כולם באו מגליציה ושמרו על אורח חיים מסורתי.
הקהילה היהודית החלה להתארגן במהלך המאה ה-19, נבנה בה מקווה ונוסדה חברה קדישא. באמצע המאה ה-19 נבנה בית כנסת עשוי עץ ובמרוצת השנים הוקמו שלושה בתי מדרש. אחד שימש את חסידי ספינקה, באחר התפללו חסידי דולינה, והשלישי היה של חסידי ויז'ניץ, סיגט ואחרים. בשנת 1910 ישבו בכפר 707 יהודים. במפקד משנת 1930 ישבו בכפר 600 יהודים מתוך 4,862 תושבי הכפר.
בשנת 1941 התפקדו באיגלה 669 יהודים ובקיץ של אותה השנה גירשו ההונגרים יהודים חסרי אזרחות הונגרית. גם יהודים שהיו אזרחים הונגרים פותו להצטרף למסע מזרחה בתקווה למצוא מקומות עבודה פנויים. תוך שבועות אחדים גורשו וברחו מהאזור כ-450 יהודים. רוב המגורשים נרצחו באתר ההריגה של יהודי הונגריה ליד העיר קמניץ-פודולסקי. משפחה אחת שוחררה וכמה יהודים שהכדורים לא פגעו בהם נמלטו.
ב-19 במרץ 1944 נכנס הצבא הגרמני להונגריה והיהודים המעטים שנותרו בכפר נאספו באיסרו חג פסח לבית הכנסת ומשם הובלו לתחנת הרכבת של בושטינה, כ-20 ק"מ מהכפר, ולאחר מכן הוסעו לגטו בעיר מטסלקה, שם הוחזקו כ-17,000 יהודים רובם תחת כיפת השמיים. במאי 1944 שולחו יושבי הגטו למחנה השמדה אושוויץ.
רוב הניצולים מבין יהודי הכפר עלו אחרי המלחמה לארץ ישראל.
לקריאה נוספת
- אוגל'א, בתוך: שלמה שפיצר, קהילות הונגריה: הקהילות החרדיות בהונגריה - תש"ד, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ט, עמוד 11–12. (נתוני האוכלוסין בספר מבוססים ברובם על מפקד קהילות הונגריה של המועצה המרכזית של יהודי הונגריה שנערך בפקודת שלטונות הכיבוש הנאצי באביב 1944)
קישורים חיצוניים
- קהילת אוהליה באתר בית התפוצות
- "אוהליה", באתר JewishGen (באנגלית)
- שלמה יעקב גרוס, יצחק יוסף כהן, ספר מארמארוש: מאה וששים קהילות קדושות ביישובן ובחורבנן, תל אביב, תשמ"ג, עמ' 314–317, באתר היברובוקס
