אוגוסט רולינג
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. רוגוסט רולינג (בגרמנית: August Rohling; 15 בפברואר 1839 נויקירכן – 23 בינואר 1931 זלצבורג) היה כומר בפראג ופרופסור לתאולוגיה קתולית, וסופר פולמוסן שהיה לאנטישמי ידוע, בראש ובראשונה בשל כתב הפלסתר שלו, "Der Talmudjude" ("היהודי התלמודי"), שיצא ב-1871.
השכלה אקדמית וחייו
אחרי סיום לימודי בית הספר התיכון ב-1858 התחיל רולינג ללמוד תאולוגיה באקדמיה במינסטר. אחרי לימודים בפריז ב-1863 חזר למינסטר כדי ללמוד לימודי הסמכה לכמורה אצל הבישוף יוהאן גאורג מילר. לאחר מכן עבד כמורה פרטי בבריסל ופריז. ב-1871 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד ופרופסור לפרשנות המקרא באוניברסיטת מינסטר. ב-1874 היה רולינג פרופסור באוניברסיטת מילווקי ויסקונסין בארצות הברית. הוא חזר לאירופה ב-1875 והתגורר באיטליה, אנגליה ופראג. ב-1892 הוא היה כומר בכנסייה הראשית של פראג. ב-1897 פרסם רולינג את ספרו "מדינת העתיד" (Der Zukunftsstaat). ב-1899 הוא פרש ממשרת ההוראה שלו, עבר לגוריציה ואחרי כן לפריישטט (באוסטריה עלית) ולבסוף עבר לזלצבורג.
נגד התלמוד ואנטישמיות
רולינג התפרסם, בראש ובראשונה כמחבר אנטישמי, במיוחד בספרו "היהודי התלמודי" שהפך להיות ספר יסוד עבור מחברים אנטישמים ועיתונאים. את המבוא לחיבור כתב העיתונאי הצרפתי האנטישמי אדואר דרימון. בחיבור זה הוא יצר קשרים בין ציטוטים מנותקים מהקשרם מן התלמוד ופירש אותם בצורה שלילית. בכך הוא חיפש אחר דרך תאולוגית לפעול נגד מה שמכונה "הגזע היהודי" (jüdische Rasse). הוא הסתמך בזה בעיקר על חיבורו של אייזנמנגר "היהדות שנחשפה, או, דין וחשבון יסודי ואמיתי על האופן המבעית שבו מכפישים היהודים העיקשים את השילוש ה"קדוש" וממיטים עליו חרפה" (Entdecktes Judenthum Oder Gründlicher und Wahrhaffter Bericht, welchergestalt die verstockten Juden die Hochheilige Drey-Einigkeit lästern und verunehren“). מקור אחר של רולינג היה המומר אהרן ישראל ברימן (Aron Israel Brimann) (ד"ר יוסטוס), שהצטיין בכתבי פלסתר אנטישמיים. לספרו על התלמוד היהודי הייתה השפעה גדולה ואפילו יוליוס שטרייכר הסתמך על טיעוניו של רולינג בעיתונו דר שטירמר. רולינג טען שעל פי הדת היהודית ומאמיניה יש לפגוע בכל אפשרות בנוצרים ולהרגם. בכך הגן רולינג על עלילות הדם בימי הביניים.
משפטי עלילות דם
אוגוסט רולינג הופיע במשפטי עלילות דם רבות כמומחה. במשפט עלילת טיסאסלר הונגריה הוא הודיע שהוא מוכן לבוא ולהעיד שהיהודים עוסקים בפולחן דם לחג הפסח[1]. התאולוג הפרוטסטנטי פרנץ דליטש הוכיח את הזיופים והסילופים בגישתו של רולינג לתלמוד. אחרי שהרב יוסף שמואל בלוך האשים את רולינג בזיופים ושבועת שקר תבע אותו האחרון על הוצאת דיבה. בית המשפט אפשר את הופעתו של דליטש כמומחה נגדי. אחרי שהוא חשף שרולינג לא מסוגל לקרוא את התלמוד במקור משך רולינג את התביעה. אף על פי שרולינג איבד את רישיון ההוראה שלו והותיקן הציב את כתביו ברשימת הספרים האסורים הם היו בשימוש נרחב בקרב קתולים במרכז ומזרח אירופה.
רולינג קיבל תמיכה משני צירי הרייכסטג האוסטרים גאורג פון שנרר (Georg von Schönerer) 1841-1921 וקרל לואגר (1841-1910), שהיו גם אנטישמים. בגרמניה הופצו רעיונותיו בעיקר על ידי אגודת בוניפציוס.
כתביו
- Der Talmudjude. Zur Beherzigung für Juden und Christen aller Stände, Münster 1871
- Meine Antworten an die Rabbiner oder fünf Briefe über den Talmudismus und das Ritualmord|Blutritual der Juden, Prag 1883
- "Katechismus des 19. Jahrhunderts für Juden und Protestanten," Mayence, 1878
- "Franz Delitzsch und die Judenfrage," Prague, 1881
- "Fünf Briefe über den Talmudismus und das Blutritual der Juden," ib. 1881
- "Die Polemik und das Menschenopfer des Rabbinismus," Paderborn, 1883;
- "Die Ehre Israels: Neue Briefe an die Juden," Prague, 1889
- "Auf nach Zion," ib. 1901
- "Das Judenthum nach Neurabbinischer Darstellung der Hochfinanz Israels," Munich, 1903.
לקריאה נוספת
- חיים בלוך, הרב ד"ר יוסף שמואל בלוך. בתוך: חכמת ישראל במערב אירופה, ערך שמעון פדרבוש, עמ' 85–91. ירושלים: עוגן שליד ההסתדרות העברית באמריקה, תשי"ט 1958.
- Theodor Kroner: Entstelltes, Unwahres und Erfundenes in dem „Talmudjuden“ Professor Dr. August Rohling's. 2 Bände. Obertüschen, Münster 1871.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ חיים בלוך, עמ' 88
