אוגוסט קוביצק
אוגוסט קוביצק (גרמנית: August Kubizek; 30 באוגוסט 1888 - 23 באוקטובר 1956) היה ידידו ושותפו לדירה של אדולף היטלר בווינה למשך מספר חודשים. מאוחר יותר כתב ספר על היכרותו עם היטלר בשנות נעוריהם.
היכרותו עם היטלר
קוביצק והיטלר נפגשו בפעם הראשונה בסתיו 1905 כשהתחרו על מקומות עמידה בכניסה לאופרה של ריכרד וגנר בלאנדסתיאטר בלינץ שבאוסטריה. תשוקתם העזה למוזיקה של וגנר חיברה ביניהם והם הפכו עד מהרה לידידים קרובים, ומאוחר יותר אף לשותפים לדירת חדר קטנה בווינה - שם ניסו להתקבל שניהם ללימודים גבוהים.
קוביצק היה טיפוס סביל, כנוע וחלש שמצא את ניגודו המושלם בהיטלר הדעתן, הרברבן, ה"יודע כל". כבן למשפחת פועלים שלמד בבית ספר שרמתו הייתה נמוכה חש רגשי נחיתות לעומת היטלר "המשכיל" מהמעמד הבורגני (אביו של היטלר היה פקיד מכס) והעריץ אותו.
אוגוסט היה היילוד הראשון והיחיד ששרד מבין ילדיהם של מיכאל ומריה קוביצק, שמתו בינקותם. מאוחר יותר הוא ציין זאת בספרו כנקודת דמיון בינו לבין היטלר שאימו איבדה ארבעה מבניה בטרם עת. עובדה זו חיזקה את שניהם להאמין שהם "נבחרו" להינצל על ידי הגורל. אוגוסט קוביצק התגורר עם היטלר בדירה זו מה-22 בפברואר עד ראשית יולי 1908. היה זה אדולף היטלר שהיה אז בן 18, ששכנע את אביו של קוביצק לאפשר לבנו את לימודי המוזיקה במטרופולין הגדולה. דבר זה, כתב קוביצק, שינה את מסלול חייו לצמיתות.
קוביצק התקבל במהירות לאקדמיה למוזיקה בעוד שהיטלר שניסה במקביל להתקבל ללימודי אומנות נכשל בכל ניסיונותיו עובדה אותה ניסה להסתיר משותפו לדירה. בראשית יולי 1908 עזב היטלר בפתאומיות את הדירה וניתק את הקשר עם ידידו לשעבר. קוביצק השלים את לימודיו ב-1912 והחל בקריירה מוזיקלית כמנצח על תזמורת אולם זו נקטעה בפתאומיות עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה. בזמן המלחמה שירת אוגוסט ביחידת המילואים של רגימנט מס' 2 של חיל הרגלים בצבא אוסטרו-הונגריה. בתום המלחמה התקבל קוביצק למשרה במועצת העיר אפרדינג באוסטריה עילית והמוזיקה הפכה אצלו לתחביב.
קשר מאוחר עם היטלר
לאחר שצפה בהיטלר בעמודו הראשון של עיתון פופולרי החל קוביצק לעקוב אחר פעילותו הפוליטית המתפתחת של ידידו לשעבר בעניין מסוים, הגם שלא ניסה ליצור עמו קשר עד שנת 1933, שאז שלח לו איגרת ברכה לכבוד מינויו לקנצלר גרמניה.
6 חודשים מאוחר יותר קיבל קוביצק במפתיע את תשובתו של היטלר שכתב לידידו הוותיק "גוסטל": "אני מאושר להיזכר באמצעותך בשנים המאושרות של חיי". 30 שנים מאז נותק הקשר בין שני הידידים נערך מפגש משותף ביניהם ב-9 באפריל 1938 במהלך אחד מביקוריו של היטלר בלינץ. שניהם ישבו ושוחחו במשך למעלה משעה במלון ויינזינגר והיטלר הציע לידידו לשמש כמנצח על תזמורת, הצעה אותה דחה קוביצק בנימוס. עם זאת לאחר שנודע להיטלר על שלושת ילדיו של אוגוסט הוא הציע לממן את לימודיהם בקונסרבטוריון ע"ש אנטון ברוקנר בלינץ. היטלר הזמין את קוביצק להשתתף בפסטיבל ביירוית כאורחו ב-1939 ושוב ב-1940 חוויות אותם תיאר קוביצק כ"שעותי המשמחות ביותר בקיומי הארצי".
ב-1938 קוביצק נשכר לשירותה של מכונת התעמולה הנאצית והשתתף בפרסום עלונים המתארים את שנות נעוריו עם היטלר.
ב-1942 הודיע קוביצק, שנמנע כל חייו מעיסוק בעניינים פוליטיים, על הצטרפותו ל-NSDAP (המפלגה הנאצית) כמחווה לידידו משכבר הימים שהמלחמה החלה נוטה לרעתו.
שנותיו המאוחרות, מאסר וזיכרונות
בדצמבר 1945 אסף בשקדנות קוביצק גלויות ומזכרות שניתנו לו על ידי היטלר בשנות נעוריהם אותם החביא במרתף ביתו באפרדינג. זמן קצר לאחר מכן נעצר ונחקר על ידי רשויות הצבא האמריקני במשך 16 חודשים. נערך חיפוש בביתו אך האוסף לא נתגלה. הוא שוחרר ב-1947. ב-1951 קוביצק, שדחה הצעות אחדות לפרסם את זיכרונותיו הסכים להוציא לאור ספר בשם "Adolf Hitler, mein Jugendfreund" (אדולף היטלר, ידיד נעוריי) באמצעות המו"ל ליאופולד שטקר.
כתב היד המקורי היה בן 293 דפים והכיל מספר תמונות, שהציגו ברובן גלויות ורישומים שמסר לו היטלר בין השנים 1906-1908. הספר מחולק ל-3 חלקים ומכיל פרולוג, 24 פרקים ואפילוג.
הספר, שיצא לאור ב-1953, חולל רעש גדול ומאוחר יותר אף תורגם למס' שפות. באפילוג כתב קוביצק: "אף על פי שתמיד הייתי אדם א-פוליטי מיסודו ששמר תמיד מרחק מהמאורעות הפוליטיים של אותה תקופה שהגיעה לסופה המוחלט ב-1945, שום כוח שבעולם לא יוכל לגרום לי להתכחש לידידותי עם אדולף היטלר".
קוביצק מת ב-23 באוקטובר 1956 בגיל 68.
לקריאה נוספת
- אוגוסט קוביצק, Adolf Hitler, mein Jugendfreund, הוצאת ליאופולד שטקר, 1953 (גרמנית), תורגם לאנגלית,
- (Young Hitler, the Story of Our Friendship (1955) & (1976
- ויליאם שיירר, עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי, הוצאת שוקן, 1985
- איאן קרשו, היטלר, היבריס: 1889-1936, הוצאת עם עובד, 2003
29080307אוגוסט קוביצק