אוגוסט טיסן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות ריקה אוגוסט טיסןגרמנית: August Thyssen; ‏17 במאי 18424 באפריל 1926) היה תעשיין גרמני, מייסד ובעל השליטה של מפעלי טיסן, כיום טיסנקרופ, ואביו של פריץ טיסן.

חיים אישיים

טיסן נולד ב-17 במאי 1842 באשוויילר, ממלכת פרוסיה, השלישי מבין תשעה ילדים, לפרידריך טיסן, בנקאי פרטי ואבי משפחת טיסן, ולרעייתו קתרינה. הוריו היו בני דודים ראשונים. הוא למד הנדסת מכונות במכון קרלסרוהה לטכנולוגיה באנטוורפן, בלגיה.[1]

ב-3 בדצמבר 1872 בעיר מילהיים על הרוהר, נישא אוגוסט להדוויג פלצר (1854–1940), בתם של יוהאן-היינריך פלצר ואשתו הדוויג טרוסט. בני הזוג התגרשו בשנת 1885, כשלהם ארבעה ילדים: פריץ טיסן (1873-1951), תעשיין, אוגוסט טיסן, (1874–1943), היינריך טיסן (אנ') (1845–1947) תעשיין ואספן אמנות, ובת אחת, הדוויג טיסן (1878–1950).[1][2]

כדי להימנע מהאפשרות שגירושיו יובילו לחלוקת האימפריה התעשייתית שלו, העביר טיסן את הרכוש לילדיו, אך שמר על זכויות הניהול לעצמו במהלך חייו.[3][4]

טיסן מת בשנת 1926 מדלקת ריאות בה חלה בעקבות סיבוכים מניתוחי עיניים שעבר.

קריירה עסקית

לאחר שאוגוסט סיים את לימודיו ב-RWTH אוניברסיטת אאכן, מכון קרלסרוהה לטכנולוגיה ובבית ספר למסחר באנטוורפן, ושירת גם שנה בצבא כפי שחייב החוק, הוא נהג כמו אחיו ג'וזף, והצטרף לבנק של אביו פרידריך.[4]

בשנת 1867 הקימו טיסן וכמה מבני משפחתו את מפעל הברזל "טיסן פוסול ושות'" בדיסבורג. כאשר חברה זו פורקה ב-1870, הוא הקים עם אביו את "Walzwerk Thyssen & Co", במה שיהפוך לבסיסה של אימפריה תעשייתית במילהיים על הרוהר המתועשת. בתחילה הוא ניהל חברות שונות בנפרד בצורה מבוזרת, אך בסופו של דבר הוא איחד אותן באמצעות חברת אחזקות. החברה הגדולה ביותר שלו הייתה חברת כריית הפחם "Gewerkschaft Deutscher Kaiser" בהמבורן (אנ') (כיום חלק מדיסבורג) שרכש ב-1891.[1][5]

פסל של טיסן מברונזה, נוצר על ידי גאורג קולבה

הוא בנה את תנור רם הראשון עם קיבולת של 500 טון בגרמניה ואת תנור האח הפתוח (אנ') הראשון בנפח של 100 טון. יחד עם הוגו שטינס היה טיסן מייסד שותף של RWE (אנ'). קונגלומרט טיסן הפך לגרעין של Vereinigte Stahlwerke (אנ'), קרטל הכרייה והפלדה הגדול ביותר בעולם לפני מלחמת העולם השנייה. חברת טיסן נוסדה מחדש ב-1953 והצטרפה לחברה של משפחת קרופ כדי להפוך לטיסנקרופ ב-1997.[5][4]

בתחילת המאה ה-20, טיסן רכש את רוב בקרוורת' (אנ') שהייתה חלק מהעיר דיסבורג, כולל הטירה העתיקה 'האוס קניפ'. הוא החל לרכוש אוסף של יצירות אמנות, כולל שש יצירות של חברו הפסל אוגוסט רודן.[4] החברה של טיסן הייתה אנכית, כלומר עם שליטה בכל ההיבטים של תהליך ייצור הפלדה.[1] היו בבעלותו גם צי ספינות משלו, רשת של רציפים ומסילת ברזל. למרות שהוא היה אחד האנשים העשירים בגרמניה, עד יום מותו האתוס שלו היה "אם אני נח, אני מחליד". הוא חי חיים פשוטים, ניהל את האימפריה שלו ממשרד מלוכלך במילהיים על הרוהר, נהג ברכב ישן, והיה שותה ואוכל עם העובדים שלו. הוא נודע גם כרפובליקני נלהב.

בחורף 1916–1917 (במהלך מלחמת העולם הראשונה) שהה אוגוסט טיסן באתר מרפא בשווייץ בבידוד, ובאותו זמן התפרסמה שמועה שהוא לא מרוצה מניהול המלחמה על ידי גרמניה. זמן קצר לאחר מכן הופצה חוברת במדינות הנייטרליות, וכעבור מספר שבועות גם באנגליה ובארצות הברית, במה שנחשב למסמך הסנסציוני ביותר של המלחמה. החוברת הכילה האשמות נגד הקייזר וממשלת גרמניה, החל משנת 1912, כאשר וילהלם השני הגיש תוכניות מלחמה מהמטה הכללי למחלקת העסקים הגדולים במדינה, בבקשה לתמיכה כספית וכלכלית במלחמה, בתמורה להזדמנויות להתרחבות לאחר המלחמה. לפי התכנון, המלחמה לא הייתה אמורה להימשך יותר משנה, אבל ככל שהיא התארכה, המטכ"ל המשיך לבקש עוד כסף מהעסקים, ולא נתן בתמורה את ההרחבה שהובטחה. טיסן עצמו התבקש לתרום 100,000 דולר בהלוואה האחרונה, אך הוא סירב. החוזים שלו עם המדינה בוטלו, והמפעל שלו נלקח. הוא עצמו חזר לגרמניה ב-1917, ומעולם לא התייחס לנושא החוברת, שיוחסה אליו.[6]

לאחר המלחמה, טיסן המשיך לנהל חיים מבודדים עד מותו, והנהלת החברה עברה לבנו פריץ.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסט טיסן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 August Thyssen, thyssenkrupp (באנגלית)
  2. [https://genealogy.euweb.cz/hung/thyssen.html Thyssen-Bornemissza de K�szon], genealogy.euweb.cz
  3. Jeffrey R. Fear, Chapter 1. August Thyssen, Victorian Entrepreneur, Harvard University Press, 2009-07-01, עמ' 43–73, מסת"ב 978-0-674-03674-1. (באנגלית)
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Deutsche Biographie, Thyssen, August - Deutsche Biographie, www.deutsche-biographie.de (בגרמנית)
  5. ^ 5.0 5.1 שירות בלומברג, ‏תיסן: יצרן המתכות מס' 1 מאז מלחמת העולם ה-1, באתר גלובס, 19 במרץ 1997
  6. Thyssen, August | ZBW Press Archives, pm20.zbw.eu (באנגלית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוגוסט טיסן40613432Q64349