אהרן שאר-ישוב

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אהרן שאר ישוב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות רבנית ריקה. הרב פרופסור אהרן שאר-ישוב (194031 באוקטובר 2024) היה פרופסור במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן. כיהן ארבע שנים כרב הטכניון.

קורות חיים

נולד בשם וולפגאנג שמידט, נוצרי-אוונגלי, בבוכום שבגרמניה. אביו היה קצין בצבא גרמניה הנאצית ונפל בשבי הסובייטי במלחמת העולם השנייה. אחר סיום לימודיו בבית ספר ריאלי סירב וולפגנג לשרת בצבא הגרמני ולאחר שהועמד למשפט הוכר כפציפיסט. תחילה למד מנהל עסקים אך ליבו נשאו לסוגיות פילוסופיות והוא הסב את לימודיו לתאולוגיה פרוטסטנטית ופילוסופיה כללית. הוא למד מקצועות אלה באקדמיה הכנסייתית בוופרטל ובאוניברסיטת מיינץ, שם ניהל את החוג הבינלאומי של הסטודנטים. הוא המשיך את לימודיו באוניברסיטת המבורג, שבה התקבל מאוחר יותר לאקדמיה למיסיון שעל יד האוניברסיטה, ושימש כאסיסטנט של פרופ' גראופה, מנהל המכון ליהדות גרמניה.[1] כיוון שרצה להעמיק ידיעותיו ביהדות נרשם ללימודים במדעי היהדות (במגמה לסטודנטים נוצרים) בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי. שם כתב דוקטורט על התאולוגיה של שלמה לוי שטיינהיים. במהלך לימודיו והגותו החליט לעבור גיור אורתודוקסי, אותו השלים בקנדה באוגוסט 1968 ושינה את שמו ל"אהרן שאר-ישוב". לראשונה הגיע לביקור בישראל ב-1964. בפעם השנייה הגיע ב-1969, ביקר בישיבת מרכז הרב ונפגש עם ראש הישיבה, צבי יהודה קוק שהסכים לקבלו כתלמיד. עקב כך החליט לעלות לישראל.

עלה לארץ ביום העצמאות תש"ל (1970) והתקבל ללימודים בישיבת מרכז הרב. היה לתלמידם של הרב צבי יהודה הכהן קוק והרב הנזיר. הוסמך לרבנות, כיהן כרב אוגדה בצה"ל בדרגת רס"ן. הוא השתקע בירושלים, נישא והקים בית. בין השנים 19761980 שימש כרב של הטכניון.

החל משנת 1984 הרצה בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, שבה כיהן מאוחר יותר כראש המחלקה לפילוסופיה יהודית. בשנים 1991 - 1992 ו-2001 - 2002 כיהן כפרופסור אורח באקדמיה ללימודי היהדות של אוניברסיטת היידלברג בגרמניה.

בשנת תשמ"ח פרסם בהוצאת ראובן מס את ספרו, הראשון מתוך טרילוגיה הנקראת "דת, פילוסופיה ויהדות", תחת הכותר "מנצרות ליהדות". הספר מכיל מאמרים תאולוגיים-פילוסופיים וראיונות המשקפים את מסלול חייו. הכרך השני באותה טרילוגיה נקרא "התגיירות", וכותרת המשנה היא "אוטוביוגרפיה של רב". כתיבתו של הכרך השלישי והאחרון, "פילוסופיה יהודית דתית", לא הושלמה.

התגורר בעיר העתיקה בירושלים, אב לחמישה. נפטר בתשרי ה'תשפ"ה.

פרסומיו

ספרים

  • התאולוגיה של שלמה לוי שטיינהיים, ליידן, הולנד: הוצאת בריל, 1986 (אנגלית)
  • מנצרות ליהדות, כרך א' של הטרילוגיה דת פילוסופיה ויהדות, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1987. אוסף מאמרים בגרמנית, אנגלית, צרפתית ועברית.
  • התגיירות, אוטוביוגרפיה של רב, כרך ב' של הטרילוגיה, ירושלים: הוצאה עצמית, 1991. נכתב בגרמנית ותורגם לעברית בידי המחבר, בעריכה לשונית של מאיר זוזוט, 1991.
  • שטיינהיים על התגלות ותיאוקרטיה, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1989
  • שלמה לוי שטיינהיים - עיונים במשנתו (עורך), ירושלים: הוצאת מאגנס של האוניברסיטה העברית, 1994

ממאמריו

  • תפיסת הרע בתאולוגיה של שלמה לוי שטיינהיים, "דעת" 19, קיץ תשמ"ז, עמ' 137–144
  • בין פראנץ רוזנצווייג להנס אהרנברג - דיון תאולוגי, "דעת" 21, קיץ תשמ"ח, עמ' 103–114
  • המחלוקת של ליאו בק על "מהות הנצרות" של אדולף פון הארנאק, "דעת" 23, קיץ תשמ"ט, עמ' 111–120
  • פרוש אפיסטמולוגי למסכת אבות ג, בבא שלישי, "עלי שפר", מחקרים בספרות ההגות היהודית, תש"ן, עמ' 163–173
  • קאנט והפילוסופיה היהודית, היברו יוניון קולג' אניואל, כרך 66, 1995, עמ' לב-מב
  • בין תאולוגיה לספרות - שלמה לוי שטיינהיים כסופר-תאולוג, דפים למחקר לספרות, כרך 11, אוניברסיטת חיפה תשנ"ח, עמ' 143–152
  • עמדתו של היינריך היינה כלפי הפילוסופיה האירופית ושיבתו למונותיאיזם היהודי, עיונים בספרות משווה, תשס"א, עמ' 63–75
  • הדתיות של אברהם בפילוסופיית הדת של שמואל הירש, אברהם אבי המאמינים, רמת גן, תשס"ב, עמ' 247–264
  • הרב נחמיה צבי נובל כציוני הוגה ופעיל, מאה שנות ציונות דתית, כרך ראשון, רמת גן, תשס"ג, עמ' 323–338 (הספר בקטלוג ULI)
  • השילוב בין הרמב"ם, הקבלה וקאנט בהגותו של רבי שם טוב גפן, הרמב"ם בנבוכי הסוד, רמת גן, תשס"ט, עמ' 343–350

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהרן שאר-ישוב בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ על פי ספרו האוטוביוגרפי "התגיירות".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39923275אהרן שאר-ישוב