אהרן מתתיהו פרידמן
אהרן מתתיהו (מאטעסל) פרידמן (בגרמנית: Friedmann, Mathias Aharon) (1892-1917), בן לאדמו"ר אברהם יהושע השיל פרידמן ואשתו הראשונה גילט פרידמן (בתו של האדמו"ר מנחם נחום פרידמן משטפנשט) היה מהחצר של חסידות אדז'וד מגזע בוהוש. אחיו הגדול היה רבי מנחם נחום פרידמן מאיצקן. לאחר שעזב את מורשת בית אביו הצטרף לציונות הסוציאליסטית ועסק בפובליציסטיקה, ותפקד גם כמזכיר של ארגון תרבות יהודי. פרידמן היה נשוי ואב לבת אחת. אלמנתו חווה ובתו רחל נספו בשואה.
ביוגרפיה
מתתיהו אהרן פרידמן נולד בעיר אדז'וד שברומניה למשפחה משושלת חסידית מהענף של בית רוז'ין. גדל והתחנך על ברכי החסידות בעיר מולדתו, אך בעוזבו את החצר החסידי נחשף לרעיונות ציוניים ואף התקרב לחוגים סוציאליסטיים רומניים. תחילה עבר לגור בפוקשאן, שם הוא שימש כמזכיר הכללי של 'הוועד המרכזי של ההסתדרות לשפה ולתרבות העברית ברומניה' (Comitetul Central pentru Limba şi Cultura Ebraică din România). מאוחר יותר עזב לצ'רנוביץ כאות הזדהות עם קרוב משפחתו דב בער (בערניו) פרידמן מלאובה שמרד במורשתו והזדהה עם משכילי העיר כבר ב-1869. מתתיהו אהרן פרידמן פרסם מאמרים ביידיש, בעברית וברומנית, בין השאר בכתב העת הציוני 'התקווה' שיצא לאור בגאלאץ, בכתב העת 'ליכט' (אור) שיצא ביאשי ובכתב העת 'דער האמער' (הפטיש) שיצא בבראילה. את מאמריו חתם בשמות בדויים על מנת לא לצער את אביו האדמו"ר ומשפחתו. אחדים משמות העט שלו: פ"מ אהרן, א"מ חשמונאי, א"מ תלמודי, אמ"ת ואחרים.
פרידמן נפטר בגיל 25 ממחלת הטיפוס ב-1917. בשל חייו הקצרים והשתייכותו לזרם הציוני הסוציאליסטי הוא לא הוזכר בתיאורי השושלת מאדז'וד ברוב ספרי החסידים. מסופר, כי לאחר מותו בני משפחתו שרפו את כל כתבי היד שלו. רק אחדים שרדו, ביניהם גלויה וכתב יד מקורי של אחד היצירות שלו שנמצאים בספרייה הלאומית.
מיצירותיו
- א"מ חשמונאי (פרידמן, מתתיהו אהרן), "אויס'ן טאג-בוך פון א נאטור-מענטש", ליכט, א, יאשי, תרע"ה-תרע"ו, עמ' 59–61, 119-123, 178-182
- א"מ תלמודי (פרידמן, מתתיהו אהרן), "נאטיצן", שם, עמ' 74–77, 190-193
- פ"מ אהרן (פרידמן, מתתיהו אהרן), "מכח יודישקייט ... (מחשבות)", שם, עמ' 79–82, 138-144, 203-210
- א"מ תלמודי (פרידמן, מתתיהו אהרן), "פרצע'ס חסיד'ישע מעשיות", שם, עמ' 114–116
- אמ"ת (פרידמן, מתתיהו אהרן), "כ' תמוז - א טאג פון חשבון", שם, עמ' 149–152 (מוקדש ליום פטירתו של הרצל)
- פרידמן, מתתיהו אהרן, "וואהין?" (לאן?), התקווה, בחמישה חלקים בגיליונות 18, 20-21, 22, 23, ו-24, גאלאץ, 1916. (נמצא בספרייה הלאומית)
- פרידמן, מתתיהו אהרון, "דער רבי ר' בער" (דרמה)[1]
לקריאה נוספת
- דוד אסף, נאחז בסבך - פרקי משבר ומבוכה בתולדות החסידות, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, 2006, עמ' 312–313
קישורים חיצוניים
- חומר ארכיוני: התכתבות וכתבי יד של מתתיהו אהרן פרידמן בארכיון הספרייה הלאומית (רישום באנגלית)
- שאול גרינשטיין, ערכו של הפרט – על פי מתתיהו אהרן פרידמן, צאצא למשפחת חסידי בוהוש ידועה, "הספרנים": בלוג הספרייה הלאומית, יולי, 2017 (בעברית)
- יד ושם, מאגר שמות קרבנות השואה המרכזי: דף עד מאת הרב ישראל פרידמן בן-שלום לזכרה של רחל פרידמן (כולל תצלום), בתו של מתתיהו אהרון פרידמן (רישום באנגלית, טקסט דף העד המקורי בעברית)
הערות שוליים
- ^ רייזען, לעקסיקאן, ג, עמ' 173-176
