אהרן מטלון
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
אהרן מטלון הוא מחדש היישוב היהודי ביפו בתחילת המאה ה-19.
אהרון מטלון היה סוחר בבדים ובצבעים של בדים בעיראק. בסוף המאה ה-18 היה בקשר מסחר עם משפחת ששון בבומביי.
לאחר שנפטרה אשתו יצא לדרך לארץ ישראל ב-1815 עם שני בנים ושלוש בנות, ועם שיירה שמנתה מאה גמלים ושישים פרדות. בדרכם הגיעו לביירות וישבו שם. בנו יחזקאל התחתן וגם בנותיו מצאו שידוך בביירות. באותה תקופה פרצו בלבנון מאורעות, הדרוזים נלחמו נגד הנוצרים. היהודים נסו עם הנוצרים. בתו הצעירה נהרגה ולכן מיד לאחר השבעה קם ועלה לארץ ישראל.
בתחילת 1817 הגיע לירושלים. בירושלים היה יישוב יהודי המחולק לעדות: ספרדים ואשכנזים. באותה תקופה חי היישוב היהודי (האשכנזי) על כספי החלוקה. מטלון רצה לשוב לעסקי המסחר ומצא שיש שוק טוב לבדים ולצבעי בדים ביפו. בתקופה זו חיו היהודים בעיקר בארבע ערי הקודש: צפת, ירושלים, חברון וטבריה. מטלון ניהל משא ומתן עד שקיבל אישור לעבור ליפו, אך בסופי שבוע היה צריך להגיע לירושלים וללוד. בה'תקע"ח 1817 עבר ליפו והיה ממחדשי היישוב היהודי בה.
לאחר שגר בשכירות קנה דירה, בשבתות נסע ללוד ולעיתים (בעיקר בחגים) נסע לירושלים. הוא ניסה לשכנע יהודים נוספים לעבור ליפו. יהודים בקרו אצלו ביפו והיו יהודים שהגיעו ארצה דרך נמל יפו ושמעו שיש בית יהודי ביפו. הם נשארו לשבת כאשר לא יכלו להגיע לירושלים לפני כניסת השבת. במשך הזמן גדלה הצפיפות בביתו והוא חשב על פתרון ממוסד יותר. בשנת 1820 ביקר ביפו ישעיהו אג'ימן ונפגש עם מטלון. מטלון הציע לפתוח אכסניה ליהודים, ואג'ימאן תרם 150 לירות טורקיות למטרה זו, ואלה שימשו לבניית דאר אל יהוד, ששרידיו נמצאים היום בגן הפסגה ביפו. הבית נרשם על שם ועד הקהילות הספרדיות בירושלים. מטלון רצה צביון יהודי ב"דאר אל יהוד" לכן נסע לירושלים וסיכם שישלחו רב פעם בחודש. כך הגיע ליפו רבי יהודה מרגוזה, שלאחר 17 שנה עבר להתגורר ביפו והיה הרב הראשי של העיר.
מטלון סחר בבדים, וכן פתח חנות של שולחני והושיב שם את בנו מאיר מטלון שעסק בבנקאות.
בשנת 1855 הגיע ליפו משה מונטיפיורי. הקהילה מנתה 400-300 אנשים. ערב הביקור ישבו היהודים כדי להחליט מה לבקש ממונטיפיורי. מטלון היה נגד בקשת תרומות, אלא מקור פרנסה נוסף. כך שביקשו ממונטיפיורי פרדס. הרעיון מאד מצא חן בעיני מונטיפיורי . מצאו פרדס ב-500 לירות טורקיות וזו הייתה ראשית הפעילות של יהודים באדמה ובעבודת אדמה.
בשנותיו האחרונות עבר לירושלים ונפטר בה בשנת ה'תרי"ח, 1858.
ראו גם
