אהרן לברן
 | |
| אהרון לברן בדיון מטכ"ל במהלך מלחמת יום הכיפורים. | |
| לידה | 1932 |
|---|---|
| פטירה | 2023 (בגיל 91 בערך) |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות | 1950–1984 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 תת-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת סיני מלחמת ששת הימים מלחמת ההתשה מלחמת יום הכיפוריםמבצע ליטני  מלחמת לבנון הראשונה | |
| עיטורים | |
 עיטור המופת | |
| תפקידים אזרחיים | |
| חוקר בכיר למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב | |
אהרן דוד לברן (לובלינר) (1932 - 22 באוגוסט 2023) היה תת-אלוף בצה"ל, שירת בתפקידים בכירים באגף המודיעין. בעל עיטור המופת על חלקו במבצע ירקון.
ביוגרפיה
לברן שירת כסגן מפקד פלוגה בגדוד 52 בחטיבה 5, הוא התנדב ב-1955 למבצע ירקון[1] שיצא לפועל ביוני 1955 וזכה על כך ביולי לצל"ש הרמטכ"ל משה דיין, שהומר במהלך השנים לעיטור המופת. במלחמת סיני שירת כממלא מקום מפקד מרחב אילת והוטל עליו לטהר את קטע הציר מכיוון ראס אל נקב לכיוון א-תמד[2]. בשנת 1957 למד באוניברסיטה, מזרח תיכון, מדע המדינה ומנהל ציבורי. ב-1962 חזר לצבא ולמד בפו"מ, ב-1963 עד 1964 היה סגן מפקד יחידה 154, ב-1964 מונה לראש ענף הכוונת האיסוף במחלקת האיסוף. בשנת 1969 היה אמור להתמנות לראש 8200, ותחילה שירת כראש הב"ר ביחידה 8200, בשל חילוקי דעות עם ראש מחלקת איסוף אברהם ארנן, מונה לתפקיד חדש, עוזר ראש חטיבת המחקר למבצעים עד שנת 1974[3]. לאחר מכן שירת כנספח צה"ל ביפן, כמדריך וסגן מפקד המכללה לביטחון לאומי, פרש משירות הקבע ב-1984.
לאחר פרישתו שימש כחוקר בכיר למרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב בשנים 1984 עד 1988. הוא מחברם של מאמרים ומחקרים רבים בתחומי צבא וביטחון, כולל מדיניות ביטחון רצויה לישראל, היסטוריה צבאית ומדינית ישראלית, אסטרטגיה צבאית, הרתעה ומודיעין ומשמש פרשן בתחום לתקשורת הישראלית והזרה. היה חבר הפורום הביטחוני לחוסן לאומי.
גיוס הסוכן המצרי הבכיר
בשנות ה-60, במסגרת שירותו באמ״ן, לברן גייס קצין מצרי בכיר שישמש כסוכן עבור מדינת ישראל. עצם קיומו של אותו סוכן, הוכחש באופן רשמי עד לספטמבר 2020[4]. כל פרט מזהה בדבר אותו סוכן, שככל הנראה כונה בפי קהילת המודיעין בשם הקוד ״סלקט״, או "פיקס"[5], לא הותר לפרסום. כינויו של הסוכן "סלקט" ופרטים עליו נחשפו לראשונה על ידי חוקר המודיעין והביטחון משה שוורדי ביולי 2020.[6] אותו סוכן היה אחד מן המקורות החשובים ביותר של קהילת המודיעין בתקופה שלפני מלחמת יום כיפור,[4] והעביר שתי ידיעות חשובות במיוחד: ידיעה על כך שעומדת לפרוץ מלחמת יום כיפור, שישה ימים לפני פרוץ המלחמה. השנייה הייתה ידיעה שהגיעה בעיצומה של המלחמה, ב־12 באוקטובר 1973, לפיה צבא מצרים מתכנן להעביר כוחות מאסיביים במעברים בסיני (מעברים ג'ידי והמיתלה) ב-13 או ב-14 באוקטובר[7]. בזכות ידיעה זו, ארב צה״ל למתקפה המצרית, במקום לנסות להעביר כוחות מעבר לתעלה. בעקבות הניצחון של צה״ל בקרב השריון ב-14 באוקטובר, השתנתה המגמה במלחמה בחזית המצרית, וצה״ל החל במבצע אבירי לב[5].
חיים אישיים והשכלה
לברן היה בוגר תואר ראשון במדע המדינה ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. היה נשוי, אב לשניים וסב לנכדים.
קישורים חיצוניים
- עיטור המופת שהוענק לאהרן לברן, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל.
- סגן אהרן דוד לברן, באתר הגבורה.
- יוסי בלום-הלוי, דעה: המערב עם הזנב בין הרגליים, באתר ערוץ 7, 23 באוגוסט 2010.
- אהרל'ה ויסברג, המרגל: הקצין המצרי שהציל את ישראל ממפלה ב-73, באתר ישראל היום, 24 בספטמבר 2020.
- מכתביו
- "עייפים מלנצח" :כמה נכון, ומדוע? מלחמת לבנון השנייה ושברה, מרכז אריאל למחקרי מדיניות
- חינוך חשוב, אך לא מביטחון, באתר TheMarker, 27 באוקטובר 2005
- לא למו"מ עם סוריה, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2006.
- דרוש צומוד ישראלי, באתר הארץ, 3 במרץ 2004.
אהרן לב רן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ג'מקה גנדלר ויעקב מן, שישה בעורף האויב, מבט מל"מ 38, ספטמבר 2004, עמ' 16
- ^ עדי אטון, "סיניה" פגשה את הקצין שהציל אותה ב-56' באתר mynet כפר סבא 7 באוקטובר 2012
- ^ רונן ברגמן וגיל מלצר, מי אתה הסוכן "בבל"?, באתר ynet, 5 במאי 2005.
- ^ 4.0 4.1
רונן ברגמן ואור פיאלקוב, המרגל מספר 2, באתר "ידיעות אחרונות", 23 בספטמבר 2020
- ^ 5.0 5.1 יוסי מלמן, היום שבו מסר "פיקס" את הידיעה שהצילה את ישראל, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2020
- ^ אביתר בן-צדף, כמה הערות על מלחמת יום הכיפורים, באתר News1 מחלקה ראשונה, 21 בספטמבר 2020
- ^ אהרל'ה ויסברג, המרגל: הקצין המצרי שהציל את ישראל ממפלה ב-73, באתר ישראל היום, 24 בספטמבר 2020
36949271אהרן לברן