אדם הגון (סרט תיעודי)
שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים ריקים [ קישור ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| בימוי | ונסה לאפא |
|---|---|
| הופק בידי | ריאלוורקס |
| תסריט | ונסה לאפא |
| עריכה | נועם עמית, שרון ברוק |
| צילום | Hermann Poelking-Eiken |
| מדינה | ישראל, גרמניה, אוסטריה |
| הקרנת בכורה | 9 פברואר 2014 בפסטיבל ברלין |
| משך הקרנה | 96 דקות |
| שפת הסרט | גרמנית |
| סוגה | תיעודי |
| תקציב | 1.2 מיליון יורו |
| פרסים | הסרט הדוקומנטרי הטוב ביותר, פסטיבל ירושלים 2014, מועמד לפרס אופיר (אחד מתוך 5), 2015. |
אדם הגון (בגרמנית: Der Anständige ובאנגלית The Decent One) הוא סרט תיעודי ישראלי-גרמני-אוסטרי משנת 2014 שביימה ונסה לאפה על היינריך הימלר. הסרט התבסס על מטמון של מכתבים ויומנים שנרכשו על ידי אביה של לאפה. הוא הוקרן בבכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין, וזכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע ירושלים, והיה מועמד אחד מתוך חמישה לפרס אופיר של האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה.
תקציר העלילה
הסרט בוחן את חייו של היינריך הימלר באמצעות קריאת יומנים שלו, מכתבים ומסמכים אחרים. בתחילת חייו, הימלר רושם ביומנו כי הוא רוצה להילחם במלחמת העולם הראשונה ומצר על כך שהוא צעיר מכדי להיות שותף בפעילות המלחמתית. מאוחר יותר, כשהוא לומד במכללה, הוא מביע דעות אנטישמיות ומתלונן שאף אחד לא אוהב אותו. בשנות ה -20 לחייו הוא מצטרף ל-"אס אס". בסופו של דבר הוא מתידד עם מרגרט הימלר (אנ'), והחלפת המכתבים ביניהם ממוספרים ברצף. כמו כן מוצגים חילופי דברים עם בתו גודרון, וכן רשומות מיומנה.
כאשר מתחילה מלחמת העולם השנייה, הימלר כותב לאשתו ומתייחס במעורפל לחובותיו, והשניים מתלוננים על כך שאין להם כמעט זמן להיפגש. מכתבים מאוחרים יותר דנים בקשריו של הימלר עם הדוויג פוטת'סט (אנ'), מזכירתו. מסמכים פנימיים של הנאצים חושפים חלקים מהפילוסופיה של הימלר, כולל כותרת הסרט התיעודי עצמו - התייחסות לאמונתו של הימלר כי האס -אס מורכב מ"גברים הגונים". הימלר קובע כי ההתלבטויות המוסריות שחשים קציני האס אס בנוגע לחובותיהם, מוכיחים שהם מוסריים יותר מהיהודים, והם ייזכרו בשל הגינותם[1].
ההפקה
חיילי צבא ארצות הברית תפסו את המסמכים, ששימשו את הסרט, בבית הימלר ב-6 מאי, 1945. בניגוד להוראות אז, הם לא מסרו את החומר לממונים עליהם וחילקו אותו לשתי קבוצות: חיים מוקדמים ומסמכים עכשוויים. מסמכי החיים המוקדמים נמכרו בסופו של דבר למכון הובר שבקליפורניה (אנ'), אך למסמכים האחרים אין עקבות רשומים עד שחיים רוזנטל, אספן אומנות ודיפלומט ישראלי, רכש אותם[2][3]. בשנת 2006 אביה של התסריטאית והבמאית ונסה לאפא רכש את המסמכים הללו מבנו של רוזנטל. היא עבדה במשך 7 שנים על היומנים והמסמכים האלה, ותרה בארכיונים בכל רחבי העולם אחרי סרטונים אותנטיים שבהם הימלר מופיע, תוך הפעלת טכניקות וטכנולוגיות שנועדו לנקות את הלכלוך שדבק בסרטי הצילום, ולשחזר את פס הקול המקורי שלהם[4] כדי ליצור את הסרט[5]. הממשלה הפדרלית הגרמנית אישרה, לאחר בחינה מדוקדקת, שכל החומר המדובר הut אותנטי, והוא הוצג במשך 8 ימים באחד מעיתוניה החשובים של גרמניה[6]. כמעט כל השחקנים שמגלמים את הדמויות בסרט הם אוסטרים.
הקרנת הבכורה
הסרט הוקרן בהקרנת בכורה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בברלין[7][8]. להקרנת הבכורה הופיעה קטרין הימלר, סופרת גרמניה שהיא נכדתו של אחיו הצעיר של היינריך הימלר, וסיפרה עליו. עם צאת הסרט, פרסם העיתון הגרמני די וולט במשך מספר ימים כמה מהמסמכים שנחשפו[9][6]. בעקבות החשיפה, כתבה קתרין הימלר, באותה שנה, ספר בשם "הימלר - פרטי"[10]. קינו לורבר (אנ') הפיקו והפיצו בארצות הברית סרט על בסיס הספר הזה ב -1 באוקטובר 2014.
ביקורות
Rotten Tomatoes, אתר האינטרנט האמריקאי שמתרכז באיסוף וסטטיסטיקה על ביקורות סרטים ועוד (אנ'), דיווח כי 67% מתוך 18 המבקרים שנבדקו העניקו לסרט ביקורת חיובית; הדירוג הממוצע היה 6.8[11]. Metacritic, אתר אמריקאי דומה, דירג את הסרט 55/100 בהתבסס על 11 ביקורות[12]. בכתבה בכתב העת וריאטי, ג'ו ליידון, כינה את הסרט "דיוקן מרתק" המבדיל את עצמו בזכות ערך החידוש שלו. ליידון הוסיף כי הבחירה להוסיף אפקטים קוליים לצילומי הארכיון הופכת את השימוש בהם לכבד[13]. ג'ורדן מינצר[14] מ"הוליווד ריפורטר "כתב כי הסרט יעניין היסטוריונים וחובבי התקופה, אם כי "האנקדוטות הביתיות עלולות להיות מעייפות", וכינה את השימוש באפקטים קוליים "הגזמה קולנועית"[15]. ניקולאס רפולד, מבקר הקולנוע של ה-"ניו יורק טיימס" כתב גם הוא ביקורת שלילית על האפקטים הקוליים שצורפו לסרט[16]. רוברט אַבֶּל מה"לוס אנג'לס טיימס" מתח גם הוא ביקורת על השימוש באפקטים קוליים לצילומי הארכיון, אך כתב שהסרט חושף דיוקן פסיכולוגי של אדם המסור ביותר למשפחתו אך עדיין מופעל על ידי נשמה שחורה, ומהווה גורם הרסני להחריד[17]. אנדרו אוה'יר, שכתב ב Salon.com, כינה אותו כ-סרט התיעודי הרודף ביותר שראה[18]. ליסה ברנרד (אנ') מ"הכוכב טורונטו" (אנ') דירגה את הסרט כ-2.5/4 כוכבים וכתבה שלאפה משאירה לנו לקבוע כיצד אדם יכול להיות כל כך לא מודע לכישלונות המוסריים שלו, אבל נקודת מבט מסוימת של יוצרת הסרט הייתה מועילה[19]. בראד וילר מ"גלובוס ומייל" (אנ') גם דירג אותו כ-2.5/4 כוכבים, וכתב שהבמאית מייפה לפעמים את קריאות המכתבים שכתבו הימלר, אשתו, פילגשו ובתו במוזיקה ואפקטים קוליים, אבל הסרט עובד הכי טוב כשהוא הכי מצומצם[20]. חנה בראון מה"ג'רוזלם פוסט כתבה שמדובר בהישג וירטואוזי של יצירת סרטים דוקומנטריים, אך מטריד ותובעני כאחד[21]. אורי קליין ב"הארץ" מוצא גם בעייתיות באפקטים הקוליים של הסרט, אך מציין שבעייתיות זו לא הפחיתה את התעניינותו בסרט ושהיומיומיות הסנטימנטלית המשפחתית המתוארת בסרט "מייצגת טוב יותר את מפלצתיותו של הימלר מכל דיוקן תיעודי שעוסק אך ורק בפועלו"[22]. ביקורות נוספות בעברית בעיקר משבחות את הסרט ואת עבודת הבמאית, כמו למשל נחום מוכיח ב"הבמה" ועוד[23].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ דוקו בכפר - אדם הגון, באתר מרכז וייל, 10 דצמבר, 2014
- ^ מכתבים של מפקד האס.אס נמצאו בת"א, באתר Ynet, 25 ינואר, 2014.
- ^ Renee Ghert-Zand, ‘Decent’ Himmler documentary in running for Oscar, The Times of Israel, November 11, 2014
- ^ על העבודה הסיזיפית והמדוקדקת הזו הופקד תומר אליאב - ראו להלן.
- ^ יאיר רוה, הכירו את השחקנים והקולות מאחורי הסרט התיעודי ״אדם הגון״, באתר סינמסקופ - בלוג הקולנוע של יאיר רוה, 13 ספטמבר, 2014.
- ^ 6.0 6.1 Oltermann Philip, Himmler hord of letters and diaries discoverd in Israel, The Guardian, January 26, 2014
- ^ PANORAMA, Der Anständige - The Decent One, International Film Festispiele, 2014
- ^ Leo Barraclouge, Berlinale Lines Up 10 World Premieres for Panorama Dokumente Section, Variety, January 22, 2014
- ^ Esme Nicholson, A Heinrich Himmler Documentary, In His Own Words, NPR, February 17, 2014
- ^ Himmler Privat Hardcover, AMAZON.com, 2014
- ^ The Decent One, Rotten Tomatoes' 2014
- ^ The Decent One 2014, Metacritic, 2015
- ^ Joe Leydon, [https://variety.com/2014/film/reviews/film-review-the-decent-one-1201328159/ Film Review: ‘The Decent One’ - Vanessa Lapa's documentary fashions a fascinating portrait of SS commander Heinrich Himmler from archival material.], VARIETY, October 12, 2014
- ^ סופר ומפיק סרטים.
- ^ Jotdan Mintzer, The Decent One (Der Anstandige): Berlin Review - Director Vanessa Lapa uses archive footage and original documents to explore the personal side of SS leader Heinrich Himmler, The Holywood Reporter, February 17, 2014
- ^ Nicolas Rapold, Doting Father, Loving Husband, Nazi Leader, The New York Times, September 30, 2014
- ^ Robert Abele, Review: ‘The Decent One’ traces grim history of Nazi Himmler, Los Angeles Times, October 9, 2014
- ^ Andrew O'hehir, Heinrich Himmler, family man: Why "The Decent One" is the most haunting documentary I've ever seen, SALON, October 2, 2014
- ^ Linda Barnard, Life in the military, a mysterious death and a mass murderer’s story, Toronto Star, December 11, 2014
- ^ Brad Wheeler, The Decent One: A self-portrait of evil in the face of Heinrich Himmler, The Globe and Mail, December 12, 2014
- ^ Hannah Brown, This ‘Decent One’ will shock you, The Jerusalem Post, September 4, 2014
- ^ אורי קליין, "אדם הגון": הצד האחר של הימלר - סרטה התיעודי של ונסה לאפא, "אדם הגון", המבוסס על יומני ומכתבי הימלר, אינו מגלה לנו מה שלא ידענו. כוחו העיקרי נובע מניסיונו לתעד את היום־יומיות המצמררת המאפיינת את הטקסטים., באתר "הארץ", 12 ספטמבר, 2014.
- ^ נחום מוכיח, אדם הגון - The Decent One, באתר הבמה - נותנים במה לתרבות.
32240202אדם הגון (סרט תיעודי)