אדית קלארק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.
אדית קלארק (Edith Clarke; 29 בפברואר 1883 - 29 באוקטובר 1959) הייתה האישה הראשונה שמונתה לפרופסור להנדסת חשמל באוניברסיטת טקסס באוסטין. זכתה בפרסים רבים, הודות למחקריה פורצי הדרך בתחום המתמטיקה וההנדסה, שעסקו בניתוח ומעגלים של מערכות חשמל.
ביוגרפיה
אדית קלארק, נולדה במדינת מרילנד שבארצות הברית, למשפחה מבוססת מהמעמד הבינוני-גבוה. להוריה, שנפטרו בהיותה בת 12, היו תשעה ילדים, והיא הועברה להשגחת קרובי משפחה. בתקופה זו, נשים לא יצאו לעבוד מחוץ לביתן, ושנות ילדותה דמו לשנות הילדות של הדור שלפניה - היה מצופה ממנה להיות רעיה טובה לבעלה ואם אוהבת לילדיה. היא נשלחה ללמוד בבית ספר לבנות Briarley Hall במחוז מונטגומרי (Montgomery County) אשר במרילנד. בגיל מאוחר יותר, שברה את המוסכמה מהמצופה ממנה, ובכסף שהורישו לה הוריה השתמשה למימון לימודיה במתמטיקה ובאסטרונומיה.
בשנת 1908, סיימה את לימודיה במכללת וסאר (Vassar College). אדית קלארק הייתה לאורך כל שנות הקריירה שלה אישה פורצת דרך בתחום החשמל. הישגיה המצוינים מהווים השראה לנשים בתחום שעדיין נשלט על ידי גברים.[1]
לאחר סיום לימודיה, החלה ללמד מתמטיקה ופיזיקה, תחילה בבית ספר פרטי לבנות בסן פרנסיסקו ואחר כך במכללת מרשל (Marshall College) במערב וירג'יניה. עם זאת, הואיל ושאפה להיות מהנדסת, נרשמה בשנת 1911 לתוכנית להנדסה אזרחית באוניברסיטת ויסקונסין. בשנה הראשונה ללימודיה, הצטרפה לקבוצת אחוות נשים Kappa Kappa Gamma וזכתה באליפות טניס בזוגות. בחופשת הקיץ, בסוף שנת לימודיה הראשונה, היא קיבלה משרה, כעוזרת מחשוב מתמטית (Computor Assistant) של ד"ר ג'ורג' קמבל (Dr. George Campbell (אנ')), בחברת AT&T (חברה העוסקת בתקשורת למרחקים של מכשירים אלקטרוניים ובעיקר טלפונים) בבוסטון. משרה זו הביאה לשינוי תוכניותיה והיא נשארה לעבוד בחברה שש שנים. אחת המשימות החישוביות הראשונות שהוטלה עליה ב-AT&T, הייתה לחשב את שבעה המונחים הראשונים של סדרה אינסופית, שייצגה פונקציית הסתברות. קלארק הפכה, בסופו של דבר, למנהלת קבוצת נשים בשם "מחשבים", שעשו חישובים עבור ענף ההנדסה בתקופת מלחמת העולם הראשונה.[2]
בשנת 1918 נרשמה קלארק ל-(MIT (Massachusetts Institute of Technology (מכון טכנולוגי ואוניברסיטה, MIT נחשב כמוסד הטוב ביותר בתחום הוראות המקצועות הטכנולוגיים), כדי לסיים את לימודי התואר השני שלה. היא הייתה האישה הראשונה שקיבלה תואר שני בהנדסת חשמל ב-MIT. בשנת 1919, התקבלה למשרה במחשוב עבור חברת ג'נרל אלקטריק (GE) בניו יורק במחלקה להנדסת טורבינות שם פיקחה על נשים שחישבו את הלחץ המכני בטורבינות.
בשנת 1921 המציאה פטנט של מחשבון גרפי, העוסק בפתרון בעיות קו העברת חשמל. כמו כן, בשנה זו, לקחה שנת חופשה מג'נרל אלקטריק, כדי לכהן כפרופסור לפיזיקה במכללת קונסטנטינופול, שהוקמה עבור נשים בטורקיה. בשנת 1922 חזרה לג'נרל אלקטריק ושימשה כמהנדסת חשמל. היא עבדה בחברה עד לפרישתה בשנת 1945. בשנת 1947, לאחר פרישתה חזרה לחווה במרילנד לתקופה קצרה, וקבלה הצעה ללמד באוניברסיטת טקסס באוסטין. היא קיבלה תואר פרופסור EE (תואר באלקטרוניקה והנדסת חשמל)ׁׁ באוניברסיטה ולימדה שם עשר שנים. קלארק הייתה האישה הראשונה שלימדה שם הנדסה. היא כיהנה באוניברסיטת טקסס בדרגת פרופסור מן המניין עד פרישתה בשנת 1956. כאשר סיימה את עבודתה באוניברסיטת טקסס, היא רואיינה על ידי עיתונאי מעיתון ה״ניו יורק טיימס״ (New York Times), אשר העיר, כי לדבריה נשים מאמינות שהן יכולות לפתור גם בעיות טכניות.[1] האישה, שהיה מצופה ממנה לארח ולנגן בפסנתר, ולהיות רעיה ואם אוהבת, הוכיחה שנשים יכולות להיות גם כח אדם טכני ולפתור בעיות טכניות.[1]
לאורך כל הקריירה שלה, קיבלה קלארק הערכה וכבוד מגברים ונשים כאחד. היא הייתה האישה הראשונה שזכתה למעמד מקצועי בטאו בטא פיי-(Tau Beta Pi) - ארגון הנדסת החשמל.[3]
מחקריה
קלארק המציאה מחשבון גרפי, שגרם להבנת החישובים הדרושים לקביעת המאפיינים החשמליים של קווי הולכה חשמליים ארוכים בצורה ברורה ופשוטה. (קווי הולכה חשמליים הם קווים המאפשרים להעברת חשמל למרחקים ארוכים. לדוגמה: היום בונים חוות קצרות שמייצרות חשמל מהשמש במדבר, ומשתמשים בקווי הולכה ארוכים של מאות קילומטרים, כדי להעבירם לערים). וכן היא המציאה דרכים אחרות לשיפור מערכת ההפצה החשמלית. היא הייתה ידועה בפיתוח שיטות מתמטיות, שהביאו לפישוט והפחיתו את עבודת החשמל למהנדסים.
קלארק עבדה הן ב-AT&T והן בג'נרל אלקטריק. ב-AT&T סייעה לד״ר ג'ורג קמפבל (שיישם שיטות מתמטיות על בעיות של העברת חשמל למרחקים ארוכים), ולמדה על קווי הילוכים ומעגלי חשמל. בג'נרל אלקטריק המציאה את המחשבון הגרפי ודרכים אחרות לשיפור מערכת ההפצה החשמלית. לאורך הקריירה שלה, הייתה קלארק לעיתים קרובות החלוצה במאמציה, בין אם כמהנדסת החשמל הראשונה, שהועסקה בארצות הברית, או כפרופסור להנדסת חשמל במדינה.[4]
בין השנים 1923 - 1945, פרסמה קלארק 18 מאמרים טכניים, כולל שני מאמרים עטורי פרסים. היא נחשבה לסמכות בתחום פונקציות היפרבוליות (מקבילות לפונקציות הטריגונומטריות הרגילות), מעגלים מקבילים, ניתוח גרפי ומערכות כוח חשמליות. בנוסף, עבדה גם על תכנון ובניית סכרים הידרואלקטריים במערב. בשנת 1943 כתבה אדית קלארק ספר לימוד רב השפעה בתחום הנדסת הכוח, ניתוח מעגלים של מערכות חשמל A-C. הספר נכתב על בסיס הערותיה להרצאות למהנדסי ג׳נרל אלקטריק.
אדית קלארק הייתה המהנדסת הראשונה שהשיגה מעמד מקצועי בטאו בטא פיי.
1948- שימשה כעמיתה הראשונה של המכון האמריקאי למהנדסי חשמל.
1954 - פרס מפעל השגת מהנדסי נשים שהוענק לה על ידי אוולין ג'טר, ממקימי SWE (ארגון שנועד להעניק למהנדסות מקום וקול ייחודי בענף ההנדסה) וממציאה של טרנזיסטור הצתת הרכב. [5]
קישורים חיצוניים
- Edith Clarke, Biographies of women mathematicians
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 (Edith Clarke (1883-1959), Archives of Maryland (Biographical Series)
- ^ Edith Clarke (1883-1959), Archives of Maryland (Biographical Series)
- ^ Edith Clarke, Pioneering Women in Computing Technology
- ^ Archives of Maryland (Biographical Series), (Edith Clarke (1883-1959)
- ^ (Edith Clarke (1883-1959), Archives of Maryland (Biographical Series)
31812369אדית קלארק