אדית' אבוט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדית' אבוט
Edith Abbott
לידה 26 בספטמבר 1876
גרנד איילנד, נברסקה
פטירה 28 ביולי 1957 (בגיל 80)
גרנד איילנד, נברסקה
השכלה אוניברסיטת נברסקה–לינקולן, אוניברסיטת שיקגו, בית הספר לכלכלה של לונדון
מקצוע כלכלנית, סטטיסטיקאית, עובדת סוציאלית, מחנכת וסופרת אמריקאית

אדית' אבוט (באנגלית: Edith Abbott); (26 בספטמבר 1876 – 28 ביולי 1957) הייתה כלכלנית, סטטיסטיקאית, עובדת סוציאלית, מחנכת וסופרת אמריקאית. אבוט נולדה בגרנד איילנד, נברסקה.[1] היא הייתה מחלוצות מקצוע העבודה הסוציאלית ופעילה מובילה ברפורמה חברתית לפיה הומניטריות צריכה להיות מוטבעת בחינוך.[2] הייתה אחראית על מימוש האפשרות ללימודי תואר שני בעבודה סוציאלית, ולמרות ההתנגדות לפעילותה ברפורמה באוניברסיטת שיקגו, אבוט נבחרה כדיקן בית הספר ב-1924,[3] מה שהפך אותה לדיקנית הראשונה בארצות הברית. אחותה הצעירה הייתה גרייס אבוט.

שנותיה הראשונות

אדית' נולדה ב-25 בספטמבר 1876 בגרנד איילנד, נברסקה. אביה, עותמאן אבוט, היה עורך דין וסגן המושל הראשון של נברסקה (1877–1879). אמה, אליזבת גריפין, הייתה פעילה לביטול העבדות ולקידום זכות הבחירה. הוריה הנחילו ערכים של זכויות נשים, שוויון ורפורמה חברתית לאדית' ולאחותה גרייס, מה שהיוו השראה לעבודתן העתידית.[4] גרייס אבוט בעלת הישגים רבים כעובדת סוציאלית, כמקדמת רפורמת חקיקת עבודת ילדים ומנהלת לשכת הילדים של ארצות הברית (1921–1934), וגם עבדה עם אדית' בפרויקטים מקצועיים רבים ושונים במהלך הקריירה שלהן.[5]

השכלה

אבוט סיימה את לימודיה בבראונל הול, פנימיה לבנות באומהה בשנת 1893. עם זאת, משפחתה לא יכלה לממן לימודים בקולג' עקב בצורת שפקדה את נברסקה והובילה בסופו של דבר לשפל כלכלי. במקום ללכת לקולג', אבוט החלה ללמד בתיכון בגרנד איילנד, נברסקה.[6]. בשל רצונה של אבוט לקבל השכלה בקולג', היא החלה לקחת קורסי לילה עד שיכלה להרשות לעצמה להירשם באופן מלא. אבוט נרשמה לאוניברסיטת נברסקה, וקיבלה את התואר שלה ב-1901. היא המשיכה ללמד עוד שנתיים ובסופו של דבר זכתה במלגה לאוניברסיטת שיקגו.[7] בזמן שעבדה באוניברסיטת שיקגו על הדוקטורט שלה, היא פגשה את פרופסור סופוניסבה ברקינרידג' שיחד פרסמו מחקרים מרובים בזמן שהיו בבית הספר לאזרחות ופילנתרופיה בשיקגו. בשנת 1905 סיימה אבוט את לימודיה וקיבלה את הדוקטורט שלה בכלכלה.[8]

בשנת 1906 קיבלה אבוט מלגת קרנגי והמשיכה את לימודיה באוניברסיטת קולג' בלונדון ובבית הספר לכלכלה של לונדון. היא למדה מהרפורמים החברתיים סידני ווב וביאטריס ווב, שדגלו בגישות חדשות להתמודדות עם עוני. בני הזוג ווב השפיעו על כיוון הקריירה של אבוט. הם היו בעד ביטול "חוקי העניים" הבריטיים, משום שלדעתם הם מבזים אנשים בעוני, ותמכו בהקמת תוכניות לחיסול העוני. בזמן לימודיה בלונדון, אבוט התגוררה חלק מהזמן באזור מוכה עוני באיסט אנד, שם צברה ניסיון בעבודה סוציאלית.[9]

קריירה

קריירה מוקדמת

אבוט חזרה לארצות הברית ב-1907 לאחר לימודיה בלונדון, והחלה לעבוד בהוראת כלכלה בוולסלי קולג'. אף על פי שעבודתה בוולסלי זכתה להערכה רבה באותה תקופה בשל היותה אישה בעלת דוקטורט, היא רצתה לחזור לשיקגו. אבוט קיבלה את ההזדמנות בשנת 1908 כאשר סופוניסבה ברקינרידג', מנהלת המחקר החברתי בבית הספר העצמאי לאזרחות ופילנתרופיה בשיקגו דאז, הציעה לה עבודה בהוראת סטטיסטיקה במחלקה לחקירות חברתיות.[10]

אבוט עברה לגור בהאל האוס של ג'יין אדמס עם אחותה, גרייס, כשעברה חזרה לשיקגו. באותה תקופה, האל האוס נודע כמגורים לנשים משכילות, בזכות הקהילה התוססת של הוגים מהפכניים המתגוררים בו. גרייס ואדית אבוט הצטרפו לקהילה הרפורמית שכן תרמו באופן משמעותי באמצעות מחויבותן לתמיכה ברפורמות חברתיות ולמידת מחקר סטטיסטי.[9]

השותפות המקצועית ארוכת השנים בין אבוט לברקינרידג' החלה לראשונה במהלך שנותיהן יחד בבית הספר לאזרחות ולפילנתרופיה. הן חלקו עניין משותף בחקירות סטטיסטיות של בעיות חברתיות עכשוויות שבהן האמינו שיוכלו להשתמש כדי לעורר תמיכה ברפורמה. כתוצאה מניסיונה במחקר סטטיסטי, בעקבות גל פשע בשיקגו בשנת 1914 הוזמנה אבוט לחקור סטטיסטיקות על פשע ופושעים בעיר. דבר זה הוביל לדוח פורץ דרך שכותרתו "סטטיסטיקות הקשורות לפשע בשיקגו", שפורסם ב-1915.[11] [12] במהלך 12 השנים הראשונות של שיתוף הפעולה שלהן במחלקת החקירות החברתיות, אבוט וברקינרידג' כתבו יחד את "בעיית הדיור בשיקגו", שמורכב מעשרה מאמרים בכתב העת האמריקאי - American Journal of Sociology (1910-1915), מצורף דוח תוצאות המחקר העיקרי שלהן על תנאי השכירות בשיקגו.

מחקר המשך, "בתי המגורים של שיקגו" פורסם ב-1936; "הילד העבריין והבית" (1912), מחקר על בית המשפט לנוער של שיקגו; וכן "אי נוכחות והיעדרות ילדים מבתי הספר בשיקגו" (1917), מחקר שהוביל אותן לתמוך בנוכחות חובה במוסדות הלימודיים ובחקיקת מתן משרות עבודה לנוער. בשנת 1927, מתוך הקדשה ל"אינטרסים המדעיים והמקצועיים של עבודה סוציאלית" הקימו אבוט וברקינרידג' במשותף את כתב העת האקדמי המכובד, Social Service Review - דוח שירותים חברתיים שפורסם על ידי הוצאת אוניברסיטת שיקגו.[10]

בשנת 1920, בעזרת המאמצים המשותפים של אבוט וברקינרידג', חבר הנאמנים של אוניברסיטת שיקגו הצביע על שינוי שם מוסד הלימודים לבית הספר לתואר שני באוניברסיטת שיקגו לבית הספר לעבודה סוציאלית. זה היה בית הספר הראשון לעבודה סוציאלית לתואר שני במדינה המזוהה עם אוניברסיטת מחקר גדולה.[13] אבוט התקבלה לעבודה כפרופסור לכלכלה חברתית, ומונתה לדיקן בשנת 1924. היא הפכה לאישה האמריקאית הראשונה שהפכה לדיקן של בית ספר אמריקאי לתארים מתקדמים. אבוט, יחד עם ברקינרידג', שינו את תחום העבודה הסוציאלית על ידי הדגשת החשיבות של החינוך הפורמלי בעבודה סוציאלית והצורך לכלול התנסות בשטח כחלק מההכשרה. הן עיצבו תוכנית לימודים שהדגישה מאוד את הסטטיסטיקה החברתית יחד עם גורמים השורשיים ההיסטוריים, המשפטיים, הכלכליים והפוליטיים של בעיות חברתיות ומאמצי רווחה ציבורית. בנוסף, הן נאבקו על מעמדה המקצועי של העבודה הסוציאלית. בשנת 1931 אספה אבוט רבים ממאמריה, כתובותיה ומנאומיה על חינוך לשירותים חברתיים ויצרה כרך אחד בשם "רווחה חברתית וחינוך מקצועי" שהופץ ב-1931, הכרך תוקן והורחב ב-1942.[10]

אבוט מיקדה את תשומת לבה לעבר תלמידיה כדי להציג את העקרונות הבסיסיים שניתן להעביר לתלמידים. לדבריה, עקרונות אלה חייבים לנבוע מ"בדיקה וחשיבה ביקורתית של שיטות שמשמשות להפקת תוצאות ספיציפיות וחיפוש שווה בשווה אחר הגורמים לכישלון לכאורה ולהצלחה לכאורה".[14] אבוט גיבשה תוכנית לימודים לסטודנטים שחשקו בקריירה בעבודה סוציאלית.[14]

"עבודה סוציאלית לעולם לא תהפוך למקצוע - אלא דרך בתי הספר המקצועיים", אמרה.[15]

קריירה מאוחרת

אבוט הייתה מומחית בולטת להגירה, שפעלה רבות למען רפורמות שיפסיקו את תופעות ניצול המהגרים. היא מונתה ליושבת ראש הוועדה לפשע ולבני חוץ של הוועדה הלאומית לשמירה ואכיפת חוק ויקרשאם בין השנים 1929–1931.[16] באמצעות סנגוריה, כתבה אבוט במאמרים מלומדים, ביקורות ספרים ודוחות ממשלתיים שבהם דנה בנושאים כמו זכויות נשים וילדים, פשע, הגירה וסיוע ציבורי. היא גם הדגישה את החשיבות של מחלקה לרווחה ציבורית, את הצורך במערכת רווחה חברתית הומאנית יותר, ואחריותה של המדינה בטיפול בבעיות חברתיות.

במהלך הקריירה של אבוט הוקדשו לטיפול ברפורמה מתקדמת ברווחה ולאימוץ סטנדרטים אנושיים יותר לטיפול ברווחה. בשנת 1926, אבוט עזרה להקים את הלשכה לרווחה ציבורית במחוז קוק. ב-1927 אבוט וברקינרידג' הקימו את ה - סיקור שירותים חברתיים - Social Service Review, שעדיין מנוהל על ידי אוניברסיטת שיקגו, נאמר כי "הלשכה לרווחה ציבורית מחויב לבחון מדיניות ופרקטיקה של רווחה חברתית ולהעריך את השפעותיה.[17] לאורך תקופת השפל הגדול אדית' עבדה לצד אחותה במטרה להילחם במגוון רחב של מחלות חברתיות, מהתעללות במהגרים ועד להתעללות בעבודת ילדים. בשנת 1935, אבוט סייע בניסוח חוק הביטוח הלאומי.[18]

לאבוט היה גם תפקיד משמעותי במרחב הציבורי. אבוט נודעה כאשת סודו ויועצת מיוחדת להארי הופקינס, יועצו של הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט. בשנת 1950, ידוע כי אבוט מונתה לתיק בודד בבית המשפט העליון של קליפורניה, מה שהפך אותה לאישה הראשונה שישבה בבית המשפט העליון של המדינה.[19]

מות אחותה של אדית', גרייס, ב-1939 גרם לאדית' להיות בודדה ווכחנית, ולאט לאט היא החלה לסגת מהחיים הציבוריים. ב-1941 פרסמה את ספרה האחרון, "סיוע ציבורי", ובשנת 1942 פרשה רשמית כדיקן של בית הספר למינהל השירותים החברתיים.

מותה

אדית' אבוט בילתה את שנותיה האחרונות עם משפחתה בביתם בגרנד איילנד, נברסקה, שם נפטרה מדלקת ריאות ב-1957. היא השאירה את עיקר אחוזתה לספרייה הציבורית של גרנד איילנד. היא גם השאירה נאמנות לאוסף ספרי עיון לזכרה של אמה, אליזבת אבוט. בזמן מותה של אדית' אבוט ב-1957, כתב ווין מקמילן מ-Social Service Review, "ההיסטוריה תכלול את שמה בין קומץ המנהיגים שתרמו תרומות מתמשכות לתחום החינוך. העבודה הסוציאלית תפסה כעת את מקומה כמקצוע מבוסס. אבוט, יותר מכל אדם אחר, נתנה כיוון לחינוך הנדרש למקצוע זה. הדורות הבאים לא ישכחו הישגים כמו אלה." [20]

האחיות קבורות בבית הקברות גרנד איילנד.[21] ספריית הזיכרון של אדית' אבוט, בגרנד איילנד, נברסקה, נקראת על שמה.

פרסומים

נשים בתעשייה (1910)

בהשראת השאלה שלה לגבי 'היסטוריית הפיצויים' של נשים בכוח העבודה, עבדה אבוט בשיתוף פעולה עם ברקינרידג', שעבדה רבות בנושאי חוקיות ומעמד כלכלי של נשים כדי לכתוב את "נשים בתעשייה". הספר היווה אבן דרך בכתבי הכלכלה הפמיניסטית. בסופו של דבר, "נשים ותעשייה" בחן את היסטוריית השכר והעבודה מנקודת מבט כלכלית, ובו בזמן שמרה את הסיבות החברתיות במרכז המחקר שלה.[22]

נשים בתעשייה; מחקר בהיסטוריה הכלכלית האמריקאית. ניו יורק; לונדון: ד. אפלטון ושות', 1910.

הילד העבריין והבית (1912)

הילד העבריין והבית: מחקר על מחלקות העבריינים של בית המשפט לנוער של שיקגו פורסם ב-1912. זהו מחקר שיתופי נוסף שנעשה על ידי אבוט ועמיתתה ברקינרידג'. המחקר עוסק בבית המשפט ביחסו למשפחות ולבתים מהם מגיעים מחלקות העבריינים. המחקר נחשב ליצירה חשובה לתחום עבריינות הנוער, שבעצמו מגן בכוח על בית המשפט לנוער.[23]

בעיית הכלא האמיתית (1915)

ספרה של אדית' אבוט, "בעיית הכלא האמיתית", דן בבעיות המערכת הכליאה של מחוז קוק, והתנאים הירודים איתם הכלואים צריכים להתמודד. בספרה, אבוט דנה בבעיות הכליאה, וכיצד זה מוביל לסבל ולהשפלה עבור הכלואים. הכלואים עליהם הצביעה אבוט היו אלה שנכלאו משום שלא יכלו לשלם ערבות, אלה שנקבעו אשמים ואלה שעומדים בפני מאסר ארוך טווח. עבודה זו סייעה לנתח אלמנטים ספציפיים של מערכת המשפט הפלילי והגדירה את הבעיות החברתיות הקשורות למאסר.[24]

היעדרות מבתי הספר בשיקגו (1917)

היעדרות מבתי הספר בשיקגו; מחקר על ההיבטים החברתיים של חוק חינוך חובה וחקיקת משרות לנוער של מדינת אילינוי פורסם ב-1917 על ידי הוצאת אוניברסיטת שיקגו. אבוט וסופוניסבה פרסטון ברקינרידג' היו שותפות לכתיבת המחקר בזמן שחקרו בבית הספר לאזרחות ופילנתרופיה בשיקגו של אוניברסיטת שיקגו. אבוט וברקינרידג' בדקו אי נוכחות בתקופת נוכחות חובה, וחוסר אכיפה של חוקי משרות לנוער. המחקר היה גם המשך העבודה עליה עבדו קודם אבוט וברקינרידג' בנושא בחינת מחלקות של בית המשפט לנוער של מחוז קוק.[25]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • Lela B.Costin. (2003). Two Sisters for Social Justice: A Biography of Grace and Edith Abbott
  • John Sorensen. (2015). A Sister's Memories: The Life and Work of Grace Abbott from the Writings of Her Sister Edith Abbott, Kindle Edition

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדית' אבוט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Abbott, Edith." American Women Writers: A Critical Reference Guide from Colonial Times to the Present. Gale. 2000.
  2. ^ "Abbott, Edith - Social Welfare History Project". Social Welfare History Project (באנגלית אמריקאית). 13 בדצמבר 2010. נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ "Edith Abbott | University of Chicago - SSA". www.ssa.uchicago.edu. נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "Edith Abbott facts, information, pictures | Encyclopedia.com articles about Edith Abbott". www.encyclopedia.com (באנגלית). נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "Grace Abbott | American social worker". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  6. ^ "Edith Abbott | A Biographical Dictionary of Women Economists - Credo Reference". search.credoreference.com (באנגלית). נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Edith Abbott | American social worker". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite encyclopedia}}: (עזרה)
  8. ^ Costin, Lela B. (1983). "Edith Abbott and the Chicago Influence on Social Work Education". Social Service Review. 57 (1): 94–111. doi:10.1086/644074. JSTOR 30011615.
  9. ^ 9.0 9.1 Barbara Sicherman, Notable American women, Belknap Press, 1993, מסת"ב 978-0-674-62733-8
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Hull House | History, Significance, Jane Addams, & Museum | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
  11. ^ Lohr, Sharon (21 באוגוסט 2019). "How Did Edith Abbott Come to Write about Crime Statistics in 1915? Part 1". Sharon Lohr. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Abbott, Edith (22 במרץ 1915). "Statistics Relating to Crime in Chicago in Report of the City Council Committee on Crime of the City of Chicago". City of Chicago. נבדק ב-29 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Gerard, Gene C. (2007). "Abbott, Edith". In Goldfield, David R. (ed.). Encyclopedia of American Urban History. Thousand Oaks, CA: SAGE Publications, Inc. pp. 1–3.
  14. ^ 14.0 14.1 Wisner, Elizabeth (1958). "Edith Abbott's Contributions to Social Work Education". Social Service Review. 32 (1): 1–10. doi:10.1086/640389. JSTOR 30016157.
  15. ^ Shinhee Jung, Lebinas-s Otherness Study: Focusing on Edith Wharton’s Summer, CAFES-17, ICFCT-2017, SDMCAE-17 April 18-19, 2017 Kyoto (Japan), DiRPUB, 2017-04-18 doi: 10.15242/dirpub.ea0417015
  16. ^ Sicherman, Barbara; Carol Hurd Green (1980). Notable American Women: The Modern Period. Harvard University Press. pp. 2. ISBN 9780674627338.
  17. ^ "Edith Abbott". www.naswfoundation.org. אורכב מ-המקור ב-12 בספטמבר 2018. נבדק ב-19 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Abbott, Edith - Social Welfare History Project". Social Welfare History Project (באנגלית אמריקאית). 13 בדצמבר 2010. נבדק ב-19 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Sicherman, Barbara; Carol Hurd Green (1980). Notable American Women: The Modern Period. Harvard University Press. pp. 1. ISBN 9780674627338.
  20. ^ "Abbott, Edith - Social Welfare History Project". Social Welfare History Project (באנגלית אמריקאית). 13 בדצמבר 2010. נבדק ב-3 במרץ 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Resting Places: The Burial Places of 14,000 Famous Persons, by Scott Wilson
  22. ^ Abbott, Edith (1 ביולי 2013). "Women in Industry [Hardback]". {{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires |journal= (עזרה)
  23. ^ Fleisher, A. (1912). "Reviews : Breckinridge, Sophonisba P., and Abbott, Edith. The Delinquent Child and the Home. Pp. x, 355. Price $2.00. New York: Charities Publication Com mittee, 1912". The Annals of the American Academy of Political and Social Science (באנגלית). 44 (1): 158. doi:10.1177/000271621204400118.
  24. ^ "Full text of "The Real Jail Problem"". archive.org (באנגלית). Journal of the American Institute of Criminal Law and Criminology. בינואר 1916. נבדק ב-19 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Abbott, Edith; Breckinridge, Sophonisba Preston (1 בינואר 1917). Truancy and non-attendance in the Chicago schools; a study of the social aspects of the compulsory education and child labor legislation of Illinois. Chicago, Ill., The University of Chicago press. {{cite book}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34042630אדית' אבוט

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אדית%27_אבוט&oldid=2054786"