אדיגה חאבזה

אדיגה חאבזה (באדיגית: Адыгэ Хабзэ) הוא הקוד המכונן של חיי הצ'רקסים. מרכזו הוא משמעת, אומץ, נדיבות, נאמנות ושליטה עצמית. האדיגה חאבזה מורה על שמירה על האומה, על הארץ, על הכבוד העצמי ועל כבוד המבוגרים והזקנים. האדיגה חאבזה הוא קוד נוקשה, וסטיות ממנו נחשבות לחמורות. הוא מפרט איך להיות איש של כבוד, והוא מועבר בעיקר דרך סיפורים ושירים אודות הנארתים (גיבורי המיתולוגיה הצ'רקסית) שמלמדים את האדם הצ'רקסי איך להתנהג כלפי עצמו וכלפי חברתו. עוד עיקרים קדושים המועברים באדיגה חאבזה הם הכנסת האורחים, הכבוד לנשים וגבורת הלוחם. רדיפה אחרי כסף, עושר וראוותנות נחשבים בתרבות הצ'רקסית לחרפה גדולה.

המונח המשלים וההופכי לחאבזה הוא ה-חינאפ (באדיגית: Хьэинап) שפירושו "בושה". המונח חינאפ מיוחס למי שעובר על חוקי החאבזה ובכך מבייש את עצמו בקרב החברה הצ'רקסית.

חאבזה בעולם המודרני

בעידן המודרני התפתחו באדיגיה מוסדות כגון בתי ספר, בתי משפט, רשויות וכו. במוסדות הללו קיימים חוקים ועל כן בשפה האדיגית מצאו לנכון להשתמש במונח חאבזה כדי לתאר חוק. על מנת לתאר חוק או קוד אתי של מוסד כלשהו בשפה האדיגית יש לצרף את המילה חאבזה אל שם המוסד.

תרבות האירוח

מנהג הכנסת האורחים בקרב הצ'רקסיים מפותח במיוחד. כחלק מקוד זה תרבות האירוח מיוחדת בקרב הצ'רקסים. האורח הוא לא רק אורח של המשפחה המארחת, אלא אורח של כל הכפר ושבט - אפילו אויבים נחשבו כאורחים אם נכנסו לבית מגורים. המארח היה צריך להיות מעין עבד לאורח; אם המארח ביקש מהאורח לעשות דבר מה, הדבר נחשב חרפה גדולה מצד המארח. בעבר בתי הצ'רקסיים היו נבנים בהתאם לצורכי אורחי הבית, ודלת הבית הייתה פתוחה לרווחה. בימינו מנהג הכנסת האורחים בא לידי ביטוי בניקיון היישובים הצ'רקסיים הבולט והמושך: חובת כל משפחה צ'רקסית לנקות את חלק הרחוב אשר סמוך לביתו, כמו את החצר בביתו.