אדולף גרוס
ד"ר אדולף גרוס (Adolf Gross; 26 ביולי 1862, קרקוב – 27 בדצמבר 1936, שם) היה עורך דין, עסקן חברתי ופוליטי יהודי גליצאי, חבר מועצת עיריית קרקוב וחבר הפרלמנט האוסטרי. מתבולל מתון, סוציאל-דמוקרט, שפעל רבות למען רווחת העניים במדינה, למען עזרה סוציאלית ואפשרויות מגורים לשכבות הרחבות. פרסם מאמרים בתחום הכלכלה והרווחה, בסוגיות של יהודי גליציה ובעניינים מוניציפליים.
ביוגרפיה
אדולף (אייזיק) גרוס נולד בעיירה קז'ימייז' שליד קרקוב (לימים הפרוור היהודי של העיר) ב-1862, השלישי משמונת ילדיהם של חיה ומשה דוד גרוס.
למד משפטים באוניברסיטה היגלונית בעירו, וקיבל תואר דוקטור. עסק בעריכת דין ורכש לעצמו מוניטין. במקביל היה פעיל חברתי – פעל לטובת השכבות החלשות בקהילה היהודית וכן למען שוויון זכויות לנשים. פרסם מאמרים פובליציסטיים בענייני פוליטיקה, כלכלה ורווחה, בין היתר ביומון Nowa Reforma ("נובה רפורמה", 'רפורמה חדשה') שהופיע בקרקוב והיה מזוהה עם המחנה הדמוקרטי.
משנת 1897 היה חבר מועצת העיר קרקוב. בשנת 1900 ייסד עם ד"ר איגנץ לנדא בקרקוב את "המפלגה הדמוקרטית של היהודית הבלתי תלויים", שביקשה להשיג שוויון זכויות בפועל וארגון עזרה הדדית בין היהודים, לטובת שכבות העם הנזקקות.[1] גרוס היה מחבריה החשובים והבולטים ביותר של המועצה, וקנה לעצמו פופולריות רבה ופרסום נרחב.[2] הוא היה ממנהיגי המתבוללים, וייצג קו מתבולל מתון אך יציב. ד"ר יצחק שוורצברט (Ignacy Schwarzbart), עסקן ציוני ולימים ציר לסיים הפולני, מתאר את גרוס כ"המקורי ביותר בין מנהיגי המתבוללים... מילא תפקיד חשוב מאד בחיי היהודים [בעיר]... נמוך קומה, עגלגל, בעל עיניים עירניות ואינטליגנטיות, פולמוסן מזהיר, יוריסטן [=משפטן] מנוסה, מקור לא-פוסק של מרץ, שתדלן דימוקראטי וטיפוס כשלעצמו".[2]
בשנת 1907 ייסד את "האגודה הכללית לבניית בתי מגורים ובתי פועלים זולים", חברה ציבורית שבנתה בתים ברחבי העיר. בנוסף ייסד קואופרטיבים צרכניים.
על רקע הפופולריות שלה זכה, נבחר ב-1907 כציר לפרלמנט האוסטרי בווינה מטעם המפלגה הדמוקרטית היהודית, בגוברו על המועמד הציוני חיים הילפשטיין בקרב המצביעים ברובע קז'ימייז'. ב-1911 נבחר שוב, וכיהן עד 1918. בפרלמנט נמנה עם חברי החוג הפולני (Koło Polskie – נציגי גליציה), ופעל בשיתוף פעולה עם המפלגה הסוציאליסטית הפולנית (Polska Partia Socjalistyczna, PPS). בסיים פעל בעיר לטובת העניין היהודי ובסוגיות של רווחה.
לאחר המלחמה התקשה, כרבים אחרים, למצוא את מקומו במדינה הפולנית העצמאית, ולא הצליח להיבחר לסיים.
גרוס נפטר בקרקוב בדצמבר 1936, בן 74 במותו. לוח לזכרו הוצב ברחוב סמוצ'יי (Smoczej) 10 בקרקוב.
משפחתו
גרוס היה נשוי לדבורה גיטל זילבּיגֶר, ילידת אושוויינצ'ים 1878, שחיה אחריו ונספתה בראוונסבריק ב-1944. לזוג נולדו חמישה בנים ושתי בנות. בתו מריה הייתה אשתו של הפסנתרן והמורה לפסנתר קָרוֹל קליין, ונפטרה בישראל.
לקריאה נוספת
- Karol Rolle, "Gross, Adolf", in: Polski Słownik Biograficzny, Vol. 9, Wroclaw: Zaklad Naradowy im. Ossolinskich Wydawnictwo Polskiej Akademii Nauk, 1960-1961. (בפולנית)
קישורים חיצוניים
- W sercu żydowskiego Kazimierza: Adolf Gross (1862-1936), Gazeta.pl Kraków, 01.07.2009 (בפולנית)
- Moshe Landau, Gross, Adolf, in: Encyclopaedia Judaica, 2007, HighBeam Research (באנגלית)
- משפחת גרוס מקרקוב (Eisig Jekele (Adolf) GROSS), באתר של דן הירשברג, בית הספר למדעי המחשב, אוניברסיטת קליפורניה באירוויין
הערות שוליים
- ^ מאיר בוסאק, 'יהודי קראקא במחצית השנייה של המאה התשע עשרה', בתוך: אריה באומינגר, מאיר בוסאק, נתן מיכאל גלבר (עורכים), ספר קראקא: עיר ואם בישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק; בהשתתפות ארגון יוצאי קראקא בישראל, תשי"ט, עמ' 123 (ספר יזכור לקהילת קרקוב, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 155).
- ^ 2.0 2.1 י. שווארצבארד, 'ההסתדרות הציונית הארצית של מערב־גאליציה ושלזיה (1919–1939)', בתוך: אריה באומינגר, מאיר בוסאק, נתן מיכאל גלבר (עורכים), ספר קראקא: עיר ואם בישראל, ירושלים: מוסד הרב קוק; בהשתתפות ארגון יוצאי קראקא בישראל, תשי"ט, עמ' 223 (ספר יזכור לקהילת קרקוב, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 255).
21880438אדולף גרוס