אגם קסומיגאורה
 |
אגם קָסוּמִיגָאוּרָה (ביפנית: 霞ヶ浦) הוא אגם במחוז איבראקי ביפן, השני בגודלו במדינה, עם שטח של 220 קמ"ר. האגם שוכן כ-60 ק"מ צפונית-מזרחית לטוקיו, ומורכב משלושה אגמים המקושרים ביניהם, שהעיקרי והגדול שבהם הוא אגם נישיאורה (西浦), והאחרים הם קיטאורה (北浦） וסוטונאסקאורה (外浪逆浦). עומקו הממוצע של האגם הוא 4 מטרים, בעוד עומקו המקסימלי 7 מטרים. אורך חופי האגם מסתכם ב-252 ק"מ, והוא שוכן בגובה 16 ס"מ מעל פני הים.
בעבר היה אזור האגם לגונה המחוברת לאוקיינוס השקט. בשנת 1963 הוקמה סוללה בשפך האגם לאוקיינוס, ומי האגם הפכו בהדרגה ממי ים למים מתוקים. בתקופת אדו נודע האגם בדיג רב באמצעות סירות מפרש ייחודיות שנקראו הוביקיבונה (帆引き船). התפלת מי האגם בעקבות הקמת הסוללה הפחיתה את הדיג באגם, אולם תיירים מגיעים גם כיום לחופי האגם לצפייה בסירות הדיג ולתיירות דיג. בעקבות פיתוח האזור בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, נבנו סוללות בטון סביב חופי האגם ומימיו שימשו לתעשייה ולערים שהוקמו סביבו, תוך פגיעה בחי ובצומח שבגדות האגם. בשנות ה-90 החלו מיזמים להחייאת החי והצומח סביב האגם.
כיום משמשים חופי האגם אתר נופש ותיירות, ומימיו משמשים להשקיית השדות שסביבו.
