אגם אוקיצ'ובי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום |
 פלורידה  ארצות הברית |
| סוג | אגם בסביבה ביצתית |
| מידע נוסף | |
| מדינות באגן הניקוז | ארצות הברית |
אגם אוקיצ'ובי (אנגלית: Lake Okeechobee), הידוע גם כאגם פלורידה הפנימי הוא אגם המים המתוקים הגדול ביותר במדינת פלורידה, והשמיני בגודלו בין כל האגמים אשר נמצאים בשטח ארצות הברית, או בגבול בינה ובין קנדה.
האגם משתרע על כ-1900 קילומטרים רבועים (או 730 מיילים רבועים), והוא רדוד למדי בחלקים נכבדים משטחו, עם גובה ממוצע של 2.7 מטר. נהר קיסימה (אנ'), שנמצא מצפונו של האגם הוא מקור המים העיקרי שלו.
בנוסף, האגם משויך לחמש מחוזות - גלאדס (אנ'), אוקיצ'ובי (אנ'), מרטין (אנ'), פאלם ביץ' (אנ') והנדרי (אנ'). עד לשנת 1963 האגם היה שייך במלואו למחוז פאלם ביץ'.
היסטוריה
שם האגם (אוקיצ'ובי) מגיע משפת ההיצ'יטי (אנ') (שבט אינדאני שחי באזור) כשילוב בין שתי מילים: אוקי, שמשמעותו מים וצ'ובי שמשמעותו גדול (או בקיצור "מים גדולים").
גם בשפת המאיאמי (אנ') (שבט מקומי נוסף, שעל שמו העיר מיאמי) המשמעות היא "מים גדולים", כפי שתועד על ידי החוקר הרננדו דה אסקלנטה פונטנדה בן המאה ה-16. (אנ')
עוד עדות היסטורית היא של הצרפתי בן המאה ה-16 רנה ז'ולין דה לודונייר (אנ') שכתב על אגם גדול בדרום פלורידה ושמו "סרופה" (Serrope).
במהלך המאה ה-18 האגם נודע בעיקר בשל שמו הספרדי - "הלגונה של הרוח הקדושה" (Laguna de Espiritu Santo). כך גם היה כתוב במפות של הצי הבריטי.
בתחילת המאה ה-19 האגם היה נקרא גם "אגם מאיאקו" (Mayacco) או "מאיאקה" (Mayaca), על שם אנשי שבט המאיאקה. (אנ')
במקור אנשי שבט המאיאקה ישבו בחלקו העליון של נהר סנט ג'ון (אנ') (הנהר הארוך ביותר בפלורידה) אך במאה ה-18 התיישבו על יד האגם ונתנו לו את שמו.
בדרום האגם, נמצאים שלושה איים קטנים - קרמר (אנ') ריטה (אנ') וטורי. בעבר הם היו מיושבים, ואף כללו חנויות, דואר, בית ספר ומועצה נבחרת.
עיקר העיסוק באיים הייתה חקלאות, וזו לא הייתה פשוטה לאור האדמה הבוצית ומדמנה שהוקמה שם. ניסיונות לעבד את האדמה עם טרקטורים לא צלחו, ובשנות ה-60 האיים ננטשו.
גאולוגיה
אגם אוקיצ'ובי יושב על קרקע רדודה שמשתרעת בין עמק נהר קיסימה (אנ') ואזור האוורגליידס (אנ') (אשר בו נמצא הפארק הלאומי אוורגליידס)
השקע באגם נמצא מתחת לשכבות של חרסית דחוסה, אבן גיר וחול (בדומה לקרקע בחופי חצי האי פלורידה).
עד לפני 6,000 שנים, השקע היה ברובו יבש. אך כשגובה פני הים עלה, גם חלקים מהאקוויפר עלו וכן כמויות המשקעים גדלו.
לפני 6,000-4,000 שנים היווצרות ביצות גרמה ליצירת מאגרי כבול. השילוב של זרימת המים ממאגרים שונים עם הביצות יצר את האגם.
כאשר האגם היה גדול ועמוק דיו (בסביבות 4 מטרים), החלו המים לחלחל דרומה לעבר אזור האוורגליידס (אנ') ולפארק הלאומי אוורגליידס.
על פי חישובים שונים, האגם מכיל בסביבות טריולון גלונים אמריקאיים של מים.
בין מקורות האגם, ניתן לכלול את נהר קיסימה (אנ') (עם כ-60% מהמים), ערוץ נחל פישטינג (אנ'), אגם איסטוקפוגה (אנ') ועוד מספר מקורות קטנים.
הוריקנים וסופות טרופיות
בחלקה הדרומי של פלורידה נפוצות סופות הוריקן. בשנת 1926, ההוריקן הגדול של מיאמי פגע בסביבות האגם והרג בסביבות 300 איש. (אנ')
בשנת 1928 פגע הוריקן אוקיצ'ובי בסביבות האגם עצמו, וגרם למותם של אלפי בני אדם. (אנ')
לאחר בירור של הצלב האדום האמריקאי ושירות מזג האוויר הלאומי (אנ') נקבע מספר הקורבנות על 1,836, אך זה שונה ל"בסביבות 2,500".
הסיבה למספר הקורבנות הגבוה, הייתה בשל העובדה שההוריקן גרם למי האגם להפוך לצונאמי אימתני בגובה 2 מטרים. הצונאמי גם כלל בוץ אשר הגדיל את הנזק.
לאחר שני ההוריקנים, הרשויות החקיקה של פלורידה (אנ') יצרו ארגון למניעת הצפות בסביבות אגם אוקיצ'ובי ("Okeechobee Flood Control District").
הארגון הורשה לשתף פעולה עם חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית כדי למנוע מצבי חירום עתידיים.
נשיא ארצות הברית הרברט הובר ביקר באזור במהלך כהונתו, ובעקבות החלטתו חיל ההנדסה יזם בנייה של תעלות, גשרים ו-140 מייל של סוללות למניעת הצפות.
ב-23 במרץ 1937 נפתחה תעלת אוקיצ'ובי (אנ') אשר מקשרת בין פורט מיירס (אנ') בחלק המערבי של פלורידה וסטוארט (אנ') בחלק המזרחי.
הסוללה שמסביב לאגם נקראה על שמו של נשיא ארצות הברית שיזם אותה - סוללת הרברט הובר (אנ').
בשנת 1947 הוריקן פורט לודרדייל (אנ') גרם לנזק גדול לראש הסוללה, ולכן נבנתה סוללה גדולה יותר במהלך שנות ה-60.
ארבעת ההוריקנים האחרונים שהגיעו לאגם אוקיצ'ובי - הוריקן פרנסס (אנ'), הוריקן ג'ין (אנ'), הוריקן וילמה והוריקן אירמה לא גרמו לנזקים משמעותיים (וילמה העלה את מפלס האגם בחצי מטר).
בשנת 2006 הסופה הטרופית "ארנסטו" גרמה לעלייה של 30 ס"מ במפלס המים. בשנה לאחריה האגם הגיע לגובה הנמוך ביותר מאז תחילת המדידות - 2.69 מטר.
בשנת 2008 הסופה הטרופית פיי (אנ') גרמה לעלייה של 65 ס"מ באגם, כך שהוא עלה לגובה 3.66 מטר.
אתגרים סביבתיים
בשנת 2007 (שהייתה שנת בצורת בפלורידה) פקחי השמורה של האגם הוציאו כמות של מספר טונות בוץ רעיל, לטובת מים נקיים יותר לסביבה. הבוץ כלל ארסן וחומר הדברה.
על פי תוצאות המחקר שבוצעו בידי המחוז הדרומי של ארגון ניהול המים של פלורדיה (אנ'), הזיהום של הבוץ (שהיה פי 4 מהמותר באזור יבשתי) לא אפשר חקלאות או בנייה.
בשנת 2008 האגם היה בהרבה מתחת לגובה הממצוע הרצוי. כתוצאה מכך שריפות התפשטו באזורים הרדודים שהיו בעלי עשבים שוטים.
החל משנת 2013 חיל ההנדסה שאב ביליונים של גלונים המורכבים ממי האגם, כדי למנוע פגיעה בסוללת הרברט הובר ובסביבה.
יש הטוענים שמטעי סוכר גורמים לזיהום מי האזור, אך איגוד יצרני הסוכר האמריקאי (אנ') טען מנגד שהשאיבה היא רק למטרת הגנה מפני הצפות.
בשנת 2016 חלה באגם פריחת אצות, בשל מי אגם שזוהמו בחומרי מזון ברמות גבוהות מן המותר.[1]
באותה השנה בחודש יולי, נקלעה מחלוקת בין המושל ריק סקוט והממשל הפדרלי לגבי ההוצאות שנבעו מהמחדלים הסביבתיים.
הסוכנות הפדרלית לניהול מצבי חירום מצאה כי הבעיות הן בעיה באחריות של מדינת פלורידה, וכי פלורידה היא מדינה עשירה מספיק על מנת לפתור את בעיותיה בעצמה.
שימושים
שימושים שאושרו לפעילות באגם אוקיצ'ובי:
לפי נתוני חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית, הפעולות הנפוצות באגם ובסביבתו הוא:
- תרגילים לצורכי התנהלות בזמן סופה והצפות
- תרגילי ניווט
- בדיקת מליחות במי שפכים
- ניהול מי התהום
- השקיה חלקאית
- שימושים עירוניים ותעשייתיים
- הגדלת המגוון הביולוגי (דגים וחיות בר)
- פעילויות פנאי שונות
טיילת האגם:
הסוללה, שרוחבה 30 מטרים ומשתערת מסביב לאגם היא הבסיס לשביל אגם אוקיצ'ובי (אנ').
הטיילת עצמה היא חלק מהשביל הלאומי של פלורידה, שאורכו 2,100 קילומטרים (אנ').
סוגי הדגים באגם:
הדגים הנפוצים ביותר באגם הם תת-מין של בס (אנ'), שני תת-מינים חמנוניים (אנ') (אנ'), ובמידה מועטת יותר גם זאבי נהרות.
קישורים חיצוניים
- אגם אוקיצ'ובי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אסף בן נריה, זווית, ירוק ומסריח: מתקפת אצות בחופי פלורידה, באתר Ynet, 09.07.16
31870025אגם אוקיצ'ובי