אברם דרגומירוב
.jpg) | |
| אברם דרגומירוב | |
| לידה |
21 באפריל 1868 צ'רניהיב, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בדצמבר 1955 (בגיל 87) פריז, צרפת  |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית הצבא הלבן צבא השחרור הרוסי |
| תקופת הפעילות | 1887–1945 (כ־58 שנים) |
| דרגה |
 גנרל חיל הפרשים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד דיוויזיית הפרשים ה-16 מפקד הקורפוס ה-9 מפקד הארמייה החמישית המפקד העליון של אזור קייב | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים ברוסיה | |
אברם מיכאילוביץ' דרגומירוב (ברוסית: Драгоми́ров Абра́м Миха́йлович; 21 באפריל 1868 - 9 בדצמבר 1955) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על הארמייה החמישית במלחמת העולם הראשונה ולקח גם חלק במלחמת האזרחים ברוסיה.
ביוגרפיה
תחילת דרכו
דרגומירוב נולד ב-21 באפריל 1868 בעיר צ'רניהיב שהשתייכה אז לאימפריה הרוסית. העיר נמצאת כיום בתחומי אוקראינה המודרנית. אביו היה הגנרל מיכאיל דרגומירוב, ואמו הייתה סופיה אברמובנה גריגורביץ' (1845-1912). ב-1887 התגייס לצבא האימפריה הרוסית והוצב בדרגת סגן משנה ברגימנט סמיונובסקי של המשמר הקיסרי. ב-7 באוגוסט 1891 הועלה לדרגת לוטננט, וב-20 במאי 1893 סיים את לימודיו באקדמיית המטה הכללי והועלה לדרגת קפטן. הוא הוצב במחוז הצבאי הקווקזי, וב-1895 מונה לקמ"ט למשימות מיוחדות של המחוז. באוקטובר 1895 נכנס ללימודים בבית הספר לקציני פרשים אותו סיים באוגוסט 1896. הוא הוצב לזמן מה ברגימנט הדרגונים ה-44 (ניז'ני נובגורוד), ולאחר מכן מילא סדרה של תפקידי ניהול ומטה וטיפס בסולם הדרגות. ב-6 בדצמבר 1902 הועלה לדרגת פולקובניק ומונה לראש המטה של דיוויזיית הפרשים ה-7. בפברואר 1903 הועבר למלא את אותו התפקיד בדיוויזיית הפרשים ה-10. ב-21 במאי 1912 הועלה לדרגת גנרל מיור ומונה למפקד מבצר קובנה, וב-27 בנובמבר של אותה שנה מונה למפקד בריגדת הפרשים ה-2.
מלחמת העולם הראשונה ואחריתו
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
ב-16 באוגוסט 1914, זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, הועלה דרגומירוב לדרגת גנרל לייטננט. ב-12 בדצמבר של אותה שנה הוא הועבר לפקד על דיוויזיית הפרשים ה-16, וב-6 באפריל 1915 מונה למפקד הקורפוס ה-9 אשר היה חלק מהארמייה השלישית. הוא לחם בקרב גליציה, ובמהלך מתקפת גורליצה-טרנוב הצליח להדוף בהצלחה את ההתקפה של הארמייה האוסטרו-הונגרית הרביעית בפיקודו של הארכידוכס יוזף פרדיננד. עם זאת, בשל תבוסת שאר הצבא הרוסי נאלץ גם דרגומירוב להצטרף לנסיגה הגדולה. ב-14 באוגוסט 1916 הוא מונה למפקד הארמייה החמישית והועלה לדרגת גנרל חיל הפרשים. ב-29 באפריל 1917 הוא מונה לראש מטה החזית הצפונית, אולם ב-1 ביוני סולק מתפקידו כיוון שלא היה נאמן מספיק למשטר החדש שקם לאחר מהפכת פברואר.
במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה, דרגומירוב הצטרף לצבא הלבן. מאוקטובר 1918 עד ספטמבר 1919 שימש כמושל העליון של דרום-רוסיה מטעם הצבא הלבן, ויחד עם אלכסנדר קולצ'ק נפגש בפריז עם מנהיגי מדינות ההסכמה בניסיון לשכנע אותן להתערב בלחימה בדרום רוסיה. לאחר מכן שימש כמפקד העליון של אזור קייב. בעקבות סיום המלחמה בתבוסת הצבא הלבן, הוא עבר ליוגוסלביה, וב-1931 עקר לצרפת. הוא היה פעיל מאד במסגרת הארגון הצבאי הכלל רוסי אשר הקים פיוטר וראנגל, ונועד לאחד את כל מתנגדי הקומוניזם הרוסים ברחבי אירופה. ב-1934 הוא עבר לאוסטריה. במהלך מלחמת העולם השנייה הוא תמך בפעילותו של הגנרל אנדריי ולאסוב, וב-1945 אף התגייס לצבא השחרור הרוסי והוצב בכוחות המילואים שלו. ב-1950 הוא חזר לגור בצרפת, ונפטר בפריז ב-9 בדצמבר 1955 בגיל 87.
קישורים חיצוניים
- אברם דרגומירוב (ברוסית)
- אברם דרגומירוב (ברוסית)
- אברם דרגומירוב (ברוסית)
24729102אברם דרגומירוב