הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים
 | |
| תקופת הפעילות | 1 בספטמבר 1924 – הווה (100 שנה) |
|---|---|
הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים, או הארגון הצבאי הכלל רוסי (ברוסית: Ру́сский общево́инский сою́з ,РОВС) הוא ארגון צבאי רוסי שנוצר ב-1 בספטמבר 1924 על ידי גולים לבנים ומפקד הצבא הרוסי, הברון פיוטר וראנגל.
בתחילה הארגון איחד ארגונים צבאיים ואיגודים צבאיים בכל מדינות הפזורה הרוסית, כיום הוא מאחד את צאצאי חברי התנועה הלבנה. בשנת 1992 הארגון פתח נציגויות בפדרציה הרוסית (מוסקבה ופטרבורג). בשנת 1996 הוא העביר את מרכז פעילותו לרוסיה.
אידאולוגיה
בהיותו ממשיך דרכו של הצבא הקיסרי הרוסי וצבאות החזיתות הלבנות של מלחמת האזרחים ברוסיה, ירש הארגון לחלוטין את המסורות של התנועה הלבנה הרוסית, המשיכו ופיתחו את האידאולוגיה שלה.
העמדה האידאולוגית השלמה ביותר מוצגת בכתביו של האידאולוג הראשי שלה, פרופסור איוואן אילין (1883–1954) שהציג את עמדותיו על תפקידם ומשימות הארגון למען שחרור רוסיה ותחייתה בצורה התמציתית ביותר במאמר "מהו ארגון יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים" אוסף מאמרים מאת אילין "המשימות שלנו", שפורסם בשנים 1948–1954 תחת הכותרת "רק לאנשים בעלי דעות דומות" ומיועד במיוחד לחברי הארגון.
ב-30 בדצמבר 2004 פורסמו המטרות העיקריות העדכניות:
- שמירה על חברי האיגוד על רוח אבירות גבוהה, תודעה לאומית ומוסר צבאי.
- מאבק בתורתו הכוזבת של הקומוניזם והבולשביזם הלאומני, כמו גם תנועות אנטי-לאומיות אחרות שמטרתן השמדת הממלכה הרוסית ההיסטורית.
- שימור ופיתוח המורשת האידאולוגית של התנועה הלבנה הרוסית כפלטפורמה הרלוונטית ביותר לתחיית המדינה הרוסית וכוחותיה המזוינים.
- שימור, לימוד והכללה של החוויה החיובית של הצבא הקיסרי והצי הרוסי בארגון, אימונים, לחימה וחינוך בעבודה במטרה לפתח המלצות על השימוש בחוויה זו בבניית הכוחות הצבאיים הרוסים העתידיים.
- לימוד ועבודה חינוכית בתחום ההיסטוריה הצבאית הרוסית ומסורות הצבא הרוסי.
- לימוד והארת נאמנות בתחום ההיסטוריה של התנועה הלבנה הרוסית ושלבי ההתנגדות האנטי-קומוניסטית של העם הרוסי.
- מתן כל סיוע אפשרי לחינוך הלאומי של בני נוער ברוח האורתודוקסיה והפטריוטיות; הכרת הצעירים עם התרבות הלאומית ומיטב המסורות של הצבא הרוסי.
- שמירה והעברה לדורות חדשים את זכרם של חיילים רוסים שנפלו "למען האמונה, הצאר והמולדת ", כמו גם אלה שמתו במאבק לשחרור מולדתם מהקומוניזם, שחוסלו במרתפי הבולשביקים ומתו בגלות.
- מתן כל הסיוע האפשרי בתחזוקת אנדרטאות צבאיות-היסטוריות ומקומות קבורה של חיילים רוסים.[1]
המנהיגים הבכירים
-
-
הדוכס הגדול ניקולאי ניקולאייביץ' הצעיר -
גנרל חיל הרגלים אלכסנדר קוטפוב -
אלכסיי ארכנגלסקי -
האלוף אלכסיי פון למפה -
ולדימיר חרז'בסקי
- 1924-1924 פיוטר וראנגל - מייסד;
- 1924-1929 הנסיך ניקולאי ניקולאייביץ' הצעיר - המפקד העליון של הצבא הרוסי;
- 1929-1930 אלכסנדר קוטפוב;
- 1930-1937 יבגני מילר;
- 1937-1938 פיודור אברמוב;
- 1938-1957 אלכסיי ארכנגלסקי;
- 1957-1967 אלכסיי פון למפה;
- 1967-1979 ולדימיר חרז'בסקי;
- 1979-1983 מיכאיל אוסיפוב;
- 1983-1984 ולדימיר דיאקוב;
- 1984-1986 פיוטר קלניצ'נקו;
- 1986-1988 בוריס איבנוב;
- 1988-1988 ניקיטה יוביץ';
- 1988-1999 ולדימיר גרניטוב;
- 1999-2000 ולדימיר בוטקוב;
- 2000 ולדימיר וישנבסקי;
- מאז 2000 איגור איבנוב
ראו גם
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים- אתר לא רשמי המוקדש להיסטוריה של הארגון
- היסטוריה ומסמכים
- מפקד. היומן האלקטרוני של הארגון
הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים, ברשת החברתית VK
הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים, ברשת החברתית פייסבוק
הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
- ^ "Polozhenie_o_ROVS_2004_goda.pdf". vk.com. נבדק ב-2016-02-24.
27810245הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים