אברהם דוד סופר (משפטן)
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית משפטן ריקה. אברהם דוד סופר (באנגלית: Abraham David Sofaer, נולד ב-6 במאי 1938) הוא משפטן יהודי אמריקאי, שכיהן כיועץ המשפטי של מחלקת המדינה של ארצות הברית בתקופת ממשל הנשיאים רונלד רייגן וג'ורג' בוש (האב) (תחת שרי החוץ ג'ורג' שולץ וג'יימס בייקר). לפני כן היה שופט מחוזי פדרלי, במדינת ניו יורק ופרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה. חוקר בכיר (אמריטוס) במכון הובר של אוניברסיטת סטנפורד.
קורות חיים
נולד ב-1938 במומבאי, הודו, למאיר סופר. הוריו ילידי בורמה, יוצאי יהדות עיראק ומצרים. בהיותו בן 14 היגרה המשפחה לארצות הברית. שירת במשך שלוש שנים (1956–1959) במסגרת חיל האוויר של ארצות הברית, בלוב[1][2]. ב-1962 סיים בהצטיינות תואר ראשון בהיסטוריה אמריקאית בישיבה יוניברסיטי וכעבור שלוש שנים סיים לימודי משפטים (LLb) באוניברסיטת ניו יורק. בתקופת לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו יורק כיהן כעורך הראשי של כתב העת המשפטי של האוניברסיטה. עבד כמזכיר המשפטי של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית ויליאם ברנן (1966–1967) ולאחר מכן (1967 - 1969) כעוזר לתובע הפדרלי המחוזי במחוז הדרומי של ניו יורק רוברט מורגנטאו.
במשך עשר שנים (1969 - 1979) כיהן כפרופסור למשפטים באוניברסיטת קולומביה ובתקופה זו כתב (יחד עם הנרי ברתולומיו קוק) ספר, הנחשב אוטוריטטיבי בתחום הסמכויות החוקתיות של הקונגרס והנשיא בנוגע לשימוש בכוח בזירה הבינלאומית - War, Foreign Affairs, and Constitutional Power (1976). בתקופה זו כיהן גם כשופט מדינתי מנהלי (New York state administrative judge), במשך כשנה (1975 - 1976) ובתפקידו זה נתן את אחד מפסקי הדין הסביבתיים הראשונים כנגד ג'נרל אלקטריק, בגין זיהום נהר הדסון.
ב-19 בינואר 1979 מונה על ידי הנשיא ג'ימי קרטר, בהמלצתו של הסנאטור דניאל פטריק מויניהאן, לשופט פדרלי במחוז הדרומי של ניו יורק. הוא החל לכהן בתפקיד זה כעבור כחודשיים, משאושר מינויו בסנאט וכיהן כשופט פדרלי במשך כשש שנים, עד התפטרותו ב-1985, לקראת מינויו ליועץ המשפטי של משרד החוץ האמריקאי. בתקופה זו התפרסם גם בציבור הרחב ואף בישראל, עת שימש כשופט בתביעת הדיבה שהגיש אריאל שרון כנגד מגזין טיים ב-1984, בנוגע לאחריותו כביכול של שרון, לטבח סברה ושתילה. הוא שכנע את ממשלת ישראל להציג את המסמכים שהוכיחו שהמגזין טעה בדיווחיו בעניין ואף ניהל חקירה נגדית משלו לכתב המגזין דייוויד הלוי, בה הודה האחרון שלא היה לו מקור כלשהו לדיווחיו בנושא[3].
בשנים 1985 - 1990 כיהן כיועץ המשפטי של מחלקת המדינה. בתפקידו זה היווה גורם משמעותי בפתרון כמה מחלוקות בינלאומיות ידועות, לרבות המחלוקת בין ישראל למצרים בנוגע לטאבה, תביעה כנגד עיראק בגין ההתקפה על ספינת הצי האמריקאי "סטארק", הידועה כתקרית סטארק (אנ') ותביעות כנגד ממשלת צ'ילה של אוגוסטו פינושה, בגין הרצח הפוליטי של אורלנדו לטלייה (Orlando Letelier). פרשנותו המשפטית להסכם עם ברית המועצות, מ-1972, לאיסור פיתוח מערכות נגד טילים (ABM) אפשרה לממשל רייגן להתחיל ביוזמת ההגנה האסטרטגית, המכונה גם "מלחמת הכוכבים" ויצרה פולמוס סוער בסנאט. כך גם אירע עם ההצדקה המשפטית שנתן להפצצה האמריקאית בלוב ב-1986 ומצד שני עם התנגדותו העקשנית, בשליחות הממשל כנגד הקונגרס, לסגירת משרדי אש"ף בוושינגטון[1]. ב-1988 קיבל את אות השרות המצוין, התואר הגבוה ביותר הניתן על ידי משרד החוץ האמריקאי למי שאינו עובד ציבור.
לאחר פרישתו ממחלקת המדינה עבד בשנים 1990–1994 כעורך דין פרטי ומאז 1994 כיהן כחוקר בכיר במכון הובר השייך לאוניברסיטת סטנפורד ולימד בה במקביל משפט בינלאומי ודיני בוררות.
בשנת 2010 ייצג את נובל אנרג'י במהלך הדיונים על העלאת התמלוגים שזו תשלם למדינת ישראל על הפקות הגז, ובהופעה בכנסת אף איים במרומז כי אם ישראל תעלה את התמלוגים רטרואקטיבית, הממשל בארצות הברית עלול לתבוע את ישראל בבית הדין הבינלאומי באירופה[4].
סופר הוא נאמן מייסד של מוזיאון הג'אז הלאומי בהארלם, כיום סגן יושב הראש ובעבר כיהן כיו"ר, עמית במוזיאון ישראל, חבר המועצה הבינלאומית המייעצת של המכון הישראלי לדמוקרטיה ושל המכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים וחבר מועצת המנהלים של קרן קורת (אנ'). נשוי למריאן (לבית שואר - Scheuer)[5].
ספריו
- (Taking on Iran: Strength, Diplomacy, and the Iranian Threat (Hoover Institution Press, 2013
- (The Best Defense?: Legitimacy and Preventive Force (Hoover Institution Press, 2010
- (2001 ,The Transnational Dimension of Cyber Crime and Terrorism (Hoover Institution Press (נכתב יחד עם סיימור גודמן)
- (1999, The New Terror: Facing the Threat of Biological and Chemical Weapons (Hoover Institution Press (נכתב יחד עם סידני דראל וג'ורג' וילסון)
- The War Powers Resolution (הוצאת מחלקת המדינה האמריקאית, 1988)
- The War Powers Resolution and Antiterrorist Operations (הוצאת מחלקת המדינה, 1986)
- The Political Offense and Terrorism and The United States and the World Court (הוצאת מחלקת המדינה, 1985)
- The ABM treaty and the SDI program (נכתב יחד עם פול ניטשה)(הוצאת מחלקת המדינה, 1985)
- War, Foreign Affairs and Constitutional Power: The Origins (הוצאת בולינג'ר ,1976)
לקריאה נוספת
- אורי דן, Blood Libel: The Inside Story of General Ariel Sharon`s History-Making Suit Against Time Magazine, הוצאת סיימון ושוסטר, 1987[3]
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אברהם דוד סופר- על אברהם סופר, באתר הרשמי של בתי המשפט הפדרליים
- על אברהם סופר, שופט ובורר, באתר FEDAR
- על אברהם סופר, באתר מכון הובר, אוניברסיטת סטנפורד
- אברהם סופר בסרטון קצר לגיוס כספים למרכז רפואי רבין, בפתח תקווה, יוטיוב
- "Inventory of the Abraham D. Sofaer papers", באתר Online Archive of California
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "WASHINGTON TALK: WORKING PROFILE: ABRAHAM D. SOFAER; Legal Adviser Leaves a Trail of Furious Debate", הניו יורק טיימס, 1 במרץ 1988
- ^ קורות חיים, באתר של אברהם סופר
- ^ 3.0 3.1 מאמר ביקורת, באתר שיקגו טריביון
- ^ עמירם ברקת, אזהרה חריפה של נציג נובל אנרג'י מהעלאת תמלוגי הגז והנפט: "ישראל לא רוצה להיות ונצואלה", באתר גלובס, 6 באוקטובר 2010
- ^ "Coins of the Holy Land: The Abraham and Marian Sofaer Collection at The American"
29981838אברהם דוד סופר (משפטן)
- שופטים יהודים אמריקאים
- שופטי בתי המשפט הפדרליים המחוזיים של ארצות הברית
- יהודים פקידי ממשל בארצות הברית
- סגל אוניברסיטת סטנפורד
- סגל אוניברסיטת קולומביה
- עורכי כתבי עת
- עורכי עיתונים יהודים אמריקאים
- מחברי ספרי עיון יהודים אמריקאים
- בוגרי ישיבה יוניברסיטי
- בוגרי אוניברסיטת ניו יורק
- קצינים וחוגרים יהודים בחיל האוויר של ארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1938