אברהם לדרר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. אברהם לדרר (בהונגרית: Lederer Ábrahám; ליבוכוביצה, 9 בינואר 1827 – בודפשט, 17 בספטמבר 1916)[1] היה מורה, פדגוג, מחנך, סופר מקצועי, המכון הלאומי היהודי להכשרת מורים יהודי-הונגרי מבוהמיה.

ביוגרפיה

אברהם לדרר נולד במשפחה יהודית כבנם של יוז'ף לדרר ושל יוזפה גונדלפינגר. הוא איבד את אביו בכולרה המשתוללת ב-1831. גידל אותו אחיו הבכור והוא למד בבית ספר בארץ הולדתו. ב-1840 נשלח לפראג כדי לסיים כיתות ז' וח'. ב-1843 הועסק כעוזר מנהל חשבונות אצל סיטונאי בטפליץ, אך מקצוע זה לא התאים לנטיותיו והוא עבד כמחנך עד 1846. אחר כך נסע שוב לפראג ולמד באוניברסיטת פראג במשך שלוש שנים. בשנים 1849–1950, היה שוב מחנך בבית הברון האברון. בשנים 1850–1851 למד במכון להכשרת מורים בפראג. ב-1852 עבד כמורה ב-Mährisch-Neustadt ולמד בנוסף מדעי הטבע. ב-1853 הועסק בלונדנבורג כמורה. ב-1854 הוזמן לעיר טאטה (מחוז קומארום) כמנהל-מורה. במהלך שהותו שם, בית הספר זכה בתואר מכללה. שם פרסם את עלון בית הספר העממי הראשון והקים את אגודת הנשים לצורך פיקוח על הוראת עבודת הריקמה של הבנות ולמטרת סיוע לתלמידות עניות. שם התחיל ללמוד את השפה ההונגרית. בשנת 1857, לפי הצעת מועצת המושלים ההונגרית, העסיק אותו הרוזן לאו תון, השר לחינוך הציבורי, כמורה בבית הספר היהודי להכשרת מורים בפשט, שהוקם באותה תקופה (המכון הלאומי היהודי להכשרת מורים), ובשנת 1858 כמנהל בית הספר להכשרת מורים. מ-1860 עד 1864 הוא למד חינוך באוניברסיטת פשט כמורה וכמנהל. הוא ארגן את המכון הלאומי היהודי להכשרת מורים יחד עם ועד המורים והקים את אגודת המורים היהודים ההונגרית הלאומית יחד עם חבריו המורים. בתחילה האגודה נוהלה על ידו. הוא הקים קרן סיוע לסטודנטים להכשרת מורים וייסד את הקרן להקמת המוזיאון הפדגוגי הלאומי. עם אלדאר מולנאר ומיקשה מאייר תרם להקמת אגודת הנשים הלאומית לענף התעשייה. בשנת 1869 הפקידה עליו ממשלת הונגריה את התיקון של ספרי הקריאה והלימוד ההונגריים של בתי הספר העממיים לשפה הגרמנית ומינתה אותו למנהל המוסדות הממלכתיים להכשרת מורים וחבר במועצה הלאומית לחינוך ציבורי. ב-1882 חגגו המורים ההונגרים את יום השנה ה-25 לפעילותו בבודפשט והעניקו לו עט זהב. כשפרש ב-1889 העניקה לו גם מועצת המנהלים של המכון להכשרת מורים עט זהב כהוקרה על זכויותיו והישגיו. בשנת 1897 חגגה אגודת המורים היהודים הלאומית 70 שנה להולדתה בנוכחות נציגי הממשלה, בתי הכנסת ועמותות רבות. הוא היה חבר כבוד במספר אגודות מורים ארציות ומחוזיות ובאגודות צדקה אחרות.

כתביו

מאמריו הופיעו בעיתונים/כתבי עת הבאים:

  • Jüdische Volkschule (1863 Die Bibel, die Naturwissenschaften und die Geschichte als Leitsterne der Pedagogik)
  • "כתב עת לאנשי חינוך" (1869 לימודי מוסר בבית הספר העממי, 1875. הפיזיקה של הפסיכולוגיה של הנפש, 1881. מבט היסטורי לאחור על החינוך להיסטוריה של הטבע בהונגריה לפני 200 שנה, 1882. המערכת הפדגוגית שלי)
  • אגודת המורים הלאומית של בתי ספר תיכוניים (1873–1874 השפעת מדעי הטבע על החינוך המוסרי של אדם)
  • כתב עת פופולרי למורים (1875 קופות חיסכון בבית הספר, 1876. נתונים למחקר בשם "כעס". חינוך ואנתרופולוגיה, 1877. השוואה, 1885. מה על המורה לקחת בחשבון בכל שיעור)
  • סקירה פדגוגית הונגרית (1880 גברים מפורסמים של הונגריה ובית הספר, 1885. איך להציג בתערוכה ארצית? תולדות הפסיכולוגיה, 1886. נאום זיכרון למיקשה מאייר)
  • חינוך לאומי לנשים (1883 על האושר, החלום, 1884. דבר ומעשה, שיטת הוראת הלשון, 1885. ירושה, הוצאה לאור ומוטיבציה א-חברתית, 1885. פתגמים בבית הספר)
  • עלון החינוך היהודי (1886 בריאות הציבור בבית הספר העממי, 1889. היווצרות דמות, 1891. כאב כמחנך, 1892. אהבה לילדים, חינוך הנפש, הבה נחנך להכרת תודה, חינוך לרצינות החיים, יאנוש עמוס קומניוס, 1894. העלבון, 1895. לגבי קריאות. ארגון החיים הפנימיים בבית הספר, ב. נושא שנדון בכל הישיבות של קונגרס החינוך הלאומי והאוניברסלי)

הוא עבד גם עבור כתבי העת "החינוך ההונגרי", "תורת העם" בפץ', הסקירה יהודית-הונגרית ו"עלון אגודת המורים הלאומית".

עבודותיו

  • Heimatskunde vom Kronlande Ungarn. Ein geographisches Lehr- und Lesebuch für Schüler der oberen Volksschulklassen und Wiederholungsschulen. Mit 2 Karten. Pest, 1859. (Ford.)
  • Erziehungslehre für izr. Ältern, Lehrer und Lehramtszöglinge (Pest, 1856)
  • Leitfaden zu dem deutschen ABC- und Lesebuch für Lehrer hearbeitet nach Paul Gönczy. (Pest, 1870)
  • Methodischer Leitfaden zum deutschen Sprachunterrichte in der I., II. Volksschulklasse, nach Ladislaus Nagy bearbeitet, (Budapest, 1873)
  • Deutsches ABC und Lesebuch für die I. Volksklasse bearbeitet nach Paul Gönczy. Budapest, 1875. (Volksschul-Lesebuch 1.)
  • Lesebuch für die II-VI. Klasse der Volksschule, aus dem Ungar. übersetzt und bearbeitet nach Johann Gáspár. Budapest, 1874-75. (Volksschul-Lesebuch 2-5. 2. kiadás 1882. 3. kiadás 1898. Budapest)
  • A szoktatás módszere. (Budapest, 1877. Különnyomat a Népnevelők Lapjából.)
  • A példaadás módszere szülők, tanítók és más emberbarátok számára. (Pest, 1877. Különnyomat a Népnevelők Lapjából.)
  • Az oktatás módszere. Az ember- és erkölcstan törvényeinek alapján. (Pest, 1870)
  • Az ápolás módszere. Átnézte és bevezető szóval ellátta Fodor József. (Budapest, 1884)
  • A testi büntetés a családban és az iskolában (Budapest, 1884. Különnyomat a Nemzeti Nőnevelésből.)
  • A természettanítás módszere (Budapest)
  • A tanító teendője az egy tanítóval biró izraelita népiskolában (Budapest, 1884)
  • Társadalmi paedagogia. I. füzet. (Különnyomat a Népnevelők Lapjából.)
  • Elmélkedések az emberi képességek felett (Budapest, 1888)
  • Az életkomolyságra való nevelés (Budapest, 1888)
  • A gyermekek iránti szeretet (Budapest, 1889. Különnyomat a Nemzeti Nőnevelésből.)
  • A kedély nevelése (Budapest, 1889)
  • A Jelképzés mint függelék minden neveléstanhoz. Tanférfiak és más természetbarátok számára. (Budapest, 1891)
  • Neveljünk munkaszeretetre! A művelt közönség számára. (Budapest, 1893)
  • A napi sajtó psychologiája és paedagogiája. (Budapest, 1893)
  • A világnézet és a nevelés feladata. (Budapest, 1895)
  • Az iskola belső életének szervezete. A II. országos és egyetemes tanügyi kongresszus ülésein tárgyalandó III. tétel. (Budapest, 1896. Különnyomat az Izraelita Tanügyi Értesítőből.)
  • Híres emberek ismertető jelei és fejlődésük feltételei. Pestalozzi születésének 150. évfordulóján felolvasta a budai tanítóegylet által e nap emlékére rendezett közgyűlésén. (Pécs, 1896. Különnyomat a Néptanodából.)
  • Állam és iskola, társadalom és iskola (Pécs, 1896)
  • A népiskolai tanterv reviziójához (Budapest, 1897)
  • A hosszú életre való nevelésről (Budapest, 1897)
  • A socialis kérdés és az iskola (Budapest, 1898. Különnyomat az Izraelita Tanügyi Értesítőből.)
  • A népiskolai közoktatás törvénye 1868-1898. (Budapest, 1899)
  • Az osztatlan iskola tanterv kérdése (Budapest, 1900)

לדרר ערך את שלושת העלונים הראשונים של בית הספר היהודי לדהכשרה ושל המכון הלאומי להכשרת מורים (מ-1857 עד 1867).

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם לדרר בוויקישיתוף

ראו גם

  • Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Budapest, Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.
  • A Pallas nagy lexikona, az összes ismeretek enciklopédiája. 1-16 k. (17-18. pótk. Szerk. Bokor József). Budapest, Pallas-Révai, 1893-1904.
  • Magyar prágaiak - prágai magyarok. Szerk. Gál Jenő. Praha, Pražská záklandí organizace Svazu Maďarů žijících zemích, 2002.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Budapest, Magyar Könyvklub.

הערות שוליים

  1. ^ Halálesete bejegyezve a Bp. II. ker. állami halotti akv. 2149/1916. folyószáma alatt.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34396528אברהם לדרר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אברהם_לדרר&oldid=2140300"