אברהם הכהן נולד בקיבוץ בית אלפא ב-10 בספטמבר1924 לתמר שוחטוביץ (1900-1991) ולאליעזר הכהן (1900-1971), שהיה ממנהיגי הקיבוץ הארצי ומפלגת מפ"ם.[4][5] אברהם גדל והתחנך בקבוצת הילדים הראשונה של הקיבוץ,[6] למד במוסד במשמר העמק וחלם כבר מילדות להיות טייס. באמצע שנות ה-40 הצטרף אברהם למועדון הדאייה בכפר הילדים וגילה לראשונה את חוויית הטיסה.
שירותו בחיל האוויר
במלחמת השחרור שובץ אברהם כנהג משאית בשיירות לירושלים הנצורה[6] ולאחר ההפוגה הראשונה שובץ כלוחם מן השורה
עם סיום המלחמה, בשנת 1949, הצטרף לקורס טיס השני של חיל האוויר,[1] אותו סיים בשנת 1951.
אברהם שירת בחיל האוויר עד שנת 1956 כקצין וטייס בטייסות הקרב המובילות של החייל וצבר שעות טיסה וניסיון על מטוסי מוסטנג, ספיטפייר, ומטאור.
הוא המשיך לשרת בחיל האוויר כטייס מילואים עד יומו האחרון ואף זכה לקבל מינוי חירום של מפקד טייסת במילואים לתקופות קצרות בטייסות 107 מוסטנג, 105 ספיטפייר ו- 116 מוסטנג.
לאחר שחרורו מהצבא הצטרף לצוות הטייסים של חברת הריסוס "כימאוויר"[1] ובמקביל השלים תואר של הנדסת מכונות בטכניון. לימים הפך לטייס הראשי בחברה. כהוקרה על הצלחתו בביצוע עבודות ריסוס מהאוויר קיבל אברהם את פרס העבודה מידי מזכ"ל ההסתדרות פנחס לבון, בשנת 1957 ה'תשי"ז.
ב-21 בינואר 1970 נטש יחד עם הצוות שלו מטוס קומודור ג'ט מתוצרת התעשייה האווירית, לאור תקלה טכנית במערכת המדפים במהלך טיסת ניסוי שגרתית.
כטייס הניסוי הראשי של החברה הוביל אברהם את פרויקט מטוס ערבה – המטוס הראשון שפותח, תוכנן ויוצר בתעשייה האווירית. טיסת הבכורה התבצעה ב- 27 בנובמבר1969.[7] טקס הבכורה הרשמי נערך ב-8 באפריל 1970, בנוכחות ראש ממשלת ישראל דאז גולדה מאיר, שהגיעה לחנוך את המטוס וגזרה את הסרט.[1][7]
אברהם הכהן לפני המראה על מטוס האימון בואינג-סטירמן, 1951
ב-19 בנובמבר 1970 המריא מטוס הערבה 4X-IAI לטיסת ניסוי מספר 92 שכללה ניסוי פרפור, כשעל ההגאים - אברהם שהיה טייס הניסוי הראשי יחד עם טייס הפרויקט דייב לוין, ובתא המטען מהנדס הניסוי הראשי אהרן עוזרי והמכשירן הראשי איתן שפיגל.[1] היות שהניסוי הוגדר כמסוכן, כל אנשי הצוות היו חגורים במצנחים. באותה העת, למטוס היו רשומות 110 שעות טיסה ו-92 גיחות.[3]
בהיות המטוס מעל הרי השומרון באזור טולכרם,[3] ביצע הצוות שני יעפים במהירות 205 ו-210 קשר שהיו כשורה. באמצע ביצוע היעף השלישי, במהירות של 215 קשר,[7] נכנס המטוס לפרפור, תומכי הכנפיים נשברו, הכנפיים נתלשו מהמטוס והוא החל לצלול חסר שליטה. מהנדסי הניסוי הועפו ממנו, לא הצליחו לפתוח את המצנחים ונהרגו. אברהם נחבט בראשו, איבד את הכרתו,[8] לא הצליח לנטוש את המטוס ונהרג בהתרסקות. טייס המשנה דייב לוין זחל לעבר דלת היציאה, מצנחו נפתח בתוך המטוס אך שלף אותו החוצה והוא צנח כשהוא פצוע קל.[1]
כך סיפר יהודה טראו, ראש מינהל ניסויים בתעשייה האווירית, לבטאון חיל האוויר:[8]
"זו הייתה טיסת הניסוי מספר 92, שנה לאחר תחילת הניסויים, ממש לקראת הסיום. התפקיד שלי היה מהנדס הניסוי, ואני הכנתי הכל לקראת הטיסה, אבל כשהגיע רגע הטיסה, אהרון עוזרי, הממונה שלי, אמר בלי אף היסוס 'אני טס'. בטיסה היו מתוכננים שלושה יעפים, שהאחרון מביניהם יהיה במהירות המרבית: 215 קשר. עמדתי על הגג עם מכשיר קשר והמתנתי לשמוע מהטייסים. המטוס המריא, ואחרי רבע שעה אני שומע את טייס הניסוי הראשי קורא לי, ואני עונה לו, והוא אומר 'יעף ראשון בסדר'. ואני מחכה עוד רבע שעה, ושוב אני שומע את קולו 'יעף שני בסדר'. ואני מחכה שוב רבע שעה, להודעה שהם ביצעו את היעף השלישי, וההודעה מתמהמהת. ואני מחכה, ומחכה, ומודיע למגדל שעוד לא שמעתי אותם, ושוב מחכה, עד שעלה מישהו לגג ואמר לי: 'אתה גם לא תשמע. הם התרסקו'"[1]
הנצחתו
אברהם הכהן מקבל את פרס העבודה ממזכ"ל ההסתדרות פנחס לבון, כהוקרה על הצלחתו בביצוע עבודות ריסוס מהאוויר. 1957
הוקם לזכרו אתר ההנצחה בבריכת השחייה של קיבוץ בית אלפא.
בטקס חנוכת הבריכה, בשנת 1972, הוצבה בפינה הצפון מזרחית של הבריכה אבן בזלת מרשימה שעליה נכתב שמו באותיות דפוס גדולות. האבן הוצבה על כן מיוחד שעליו נכתב: "אברהם הכהן טייס. נספה באסון הערבה". בשנת 2013 הוצב ליד האבן שלט מעוצב שעליו נכתבו קורות חייו.
משפחתו
בשנת 1949 נשא אברהם לאישה את מאירה קפלן שהצטרפה לקיבוץ הצעיר בתחילת שנות ה-40 יחד עם חבריה לקן השומר הצעיר בתל אביב.[9]
צילום של פרס העבודה, 1957
אברהם נקבר למרגלות הגלבוע בביתו בקיבוץ בית אלפא, כשהוא משאיר אחריו את אשתו מאירה ואת ארבעת ילדיו: אבנר, יוני, סמדר ויאיר.
שניים מבניו היו טייסים - אבנר, טייס מסוקי סער (על פעילותו במלחמת יום כיפור נעשה הסרט "כיפור")[10][11], ויונתן-יוני ז"ל, שקיבל במהלך שירותו הצבאי את עיטור העוז, ונהרג במהלך טיסת אימונים[12] בשנת 1980.
אברהם יחד עם משה ארנס מהנדס פרויקט ערבה, 1970
לקריאה נוספת
הקיבוצניק המעופף – מאת שושנה מילן במחנה נחל 1.8.65
תקלה במדפי מטוס "קומודור ג'ט" גרמה להתרסקותו בעת טיסת ניסוי – רחל פרימור מעריב
המטוס איבד גובה במהירות – ואז קפצתי: זו הייתה צניחתי הראשונה – עמנואל אלנקוה ידיעות אחרונות
יום הולדת עצוב – חותם נובמבר 1994 מאת ישראל זמיר
ערבה בוכייה – סופשבוע מאת ישראל זמיר 30 שנה לאסון הערבה
ערבה בוכייה – הדף הירוק מאת ישראל זמיר 11.12.2000 30 שנה לאסון הערבה
הביצה המעופפת – קובי בן שמחון מוסף הארץ 1.08.2008
אברהם הכהן וזאביק תבור, טייסי הניסוי של מטוס ערבה, ליד אב הטיפוס, 1970הספר "ערבה בוכייה" מאת ישראל זמיר.
