אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם גולדברג
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

אברהם גולדברג (22 בינואר 191313 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים. חתן פרס ישראל לחקר התלמוד (2000).

ביוגרפיה

נולד ב-1913 בפיטסבורג שבארצות הברית. למד ב"ישיבת תורה ודעת" וב"ישיבת חפץ חיים" בברוקלין, ניו יורק. בשנת 1937 קיבל תואר ראשון מסיטי קולג' בניו יורק, ובשנת 1941 קיבל תואר שני מבית המדרש לרבנים באמריקה, שם למד אצל לוי גינצבורג ושאול ליברמן.

בדצמבר 1941 סיים את לימודיו והתגייס לשירות כרב צבאי בצבא ארצות הברית. במשך ארבע שנים, עד לתום במלחמת העולם השנייה, שירת בחזית האוקיינוס השקט. בשנת 1946 עלה לארץ ישראל והחל ללמוד באוניברסיטה העברית, כתלמיד מחקר בחוג לתלמוד. במלחמת השחרור התנדב לשירות צבאי במסגרת המח"ל. למעשה נמנה עם מארגני השירות הזה ושימש, על סמך ניסיונו בצבא האמריקאי, כקצין תנאי שירות עבור הלוחמים המתנדבים, יהודים ולא יהודים שבאו לסייע ליישוב היהודי במלחמתו.

כשתמה המלחמה חזר אברהם גולדברג לתלמודו באוניברסיטה. את עבודת הדוקטור, מהדורה מדעית של מסכת אהלות, עשה בהנחייתו של פרופ' יעקב נחום אפשטיין ולאחר מותו בהנחיית פרופ' חנוך אלבק. עבודה זו העניקה לגולדברג בשנת 1952 את התואר דוקטור ואת הכניסה לעולם המחקר. כעבור שלוש שנים הוא הוציא אותה לאור במתכונת מורחבת כספרו הראשון. הספר זיכה אותו בפרס הרב קוק לספרות תורנית (1955) מטעם עיריית תל אביב-יפו.[1]

היה נשוי לרבקה לבית אברמוביץ, ולהם ארבע בנות.

ספריו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24728401אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)