אברהם בלאט

אברהם בְּלָאט (1916 – 13 בינואר 2001) היה מבקר ספרות ומסאי ישראלי. שימש במשך עשרות שנים כמבקר הספרותי של "הצופה".

חייו

בלאט נולד בשנת 1916 בכפר אייסצה שליד העיר בנדין בפולין (אז בשליטת האימפריה הרוסית, כעבור זמן קצר בתחומי המדינה הפולנית הצעירה), בן יחיד להוריו. אביו נפטר כשהיה כבן 4–5, ואמו נשאה בעול הפרנסה של המשפחה הקטנה. בילדותו למד בבית ספר "יסודי התורה" ו"המזרחי". ב-1935, בהיותו כבן 20, עלה עם אמו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב. עבד למחייתו כמנהל חשבונות. בשנת 1943 נישא לשרה לבית כהן, בת לוותיקי העיר.^[1]

בלאט היה אוטודידקט ואיש ספר. במשך כ-65 שנה, מאז עלותו לארץ ישראל ועד מותו, פרסם שירים, סיפורים ומסות ספרותיות בעיתונים, ומעל 50 שנה שימש כמבקרו הספרותי של העיתון "הצופה". פרסם ארבעה ספרי ביקורת ספרות, המשמשים גם כספרי עזר למורים ולתלמידים כאחד, ושלושה ספרי מונוגרפיות "דיוקן וקתדרה" במסגרת אוניברסיטת בר-אילן.

בעל פרס שפירא למחשבת הציונות הדתית ולספרות יפה לשנת תשל"ט, פרס עמינח לשנת תשמ"ד ופרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשנ"א.

בנו של בלאט, קלמן, נפטר בשנת 1956 במהלך ניתוח, כשהיה כבן 13.^[2]

אחיה של אשתו, טוביה כהן (1922–1988), שנודע בעיקר בשם העט "אליעזר בן משה", היה כתב ופרשן לעניינים ערביים ב"למרחב". בנו אבנר כהן הוא היסטוריון של הנשק הגרעיני.

בנתיב סופרים, תל אביב: המנורה, תשכ"ז 1967.^[3] (קובץ מאמרים העוסקים ב"סופרים ומשוררים שחותם הייחוד האישי טבוע ביצירותיהם", מש"י עגנון ועד עמוס עוז)
תחומים וחותם, תל אביב: סיגלית, תשל"ד 1975. (מסות ספרותיות)
אורחות אמונים, תל אביב: מורשת, תשמ"ד.^[4] ("קוים לדיוקנאותיהם של סופרים ומשוררים דתיים")
דיוקן וקתדרה: במחיצתם של אנשי הגות ומדע, 3 כרכים, ירושלים: ר' מס, תשנ"א 1991–תש"ס 2000. (כרך ג' יצא בהוצאת עקד)
קו וגוונים: פרקי עיון ומסה בספרות, ירושלים: ב' בלאט, תשנ"ט 1999.

מפרי עטו:

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

24882996אברהם בלאט