אברם בונאצ'יו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
אברם בוּנאצ'יו (ברומנית: Avram Bunaciu; 1909–1983) היה משפטן ופוליטיקאי קומוניסטי רומני. כתובע היה מעורב במשפטים נגד פושעי מלחמה ברומניה אחרי מלחמת העולם השנייה, כמו כן במשפטים הפוליטיים ובדיכוי הסטליניסטי במדינה. כיהן כשר המשפטים של רומניה מ-25 במרץ 1948 עד 3 בספטמבר 1949 ושר החוץ של רומניה מ-11 בינואר 1958 עד 20 במרץ 1961.
ביוגרפיה
נולד למשפחת איכרים בכפר גורבה (Gurba), שבמחוז ארד בטרנסילבניה, אז בתחומי האימפריה האוסטרו-הונגרית[1]. היו לו ארבע אחיות ושני אחים, איכרים שלפי מקורות מסוימים[דרושה הבהרה], להבדיל ממנו, נרתעו מהפוליטיקה של המשטר הקומוניסטי החדש.
אתרי אינטרנט וספרות שמקורה בחוגי הימין הקיצוני ברומניה ייחסו לאברם בונאצ'יו מוצא יהודי, באומרם כי שמו המקורי היה כביכול "אברהם גוטמן"[2]. לעומת זאת לפי מקורות אחרים[דרושה הבהרה] מאותם החוגים אשתו הייתה יהודיה.
אחרי לימודי משפטים, בונאצ'יו היה חבר מועצת לשכת עורכי הדין של מחוז אילפוב (הכולל את בוקרשט) בשנים 1944–1945 ותובע ראשי בבית הדין העממי ששפט נאשמים בפשעי מלחמה ובפשעים נגד האנושות במהלך המשטר הפאשיסטי ברומניה. בקיץ 1945 הוטל עליו לארגן את בית הדין העממי של קלוז'. לאחר הדחתו של לוקרציו פטרשקנו בפברואר 1948, מונה בונאצ'יו לתפקיד שר המשפטים של רומניה למשך שנה וחצי. מאוחר יותר חזר לתפקיד זה זמנית לשלושה שבועות בתקופות מעבר בשנים 1957 ו-1958. משנת 1954 היה בונאצ'יו מזכיר האספה הלאומית הגדולה של רומניה (הפרלמנט הקומוניסטי) ובהמשך שר חוץ בין השנים 1958–1961. בין התאריכים 19 במרץ ו-24 במרץ 1961, לתקופה של 5 ימים בלבד, היה סגן ראש מועצת המדינה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
25705402אברם בונאצ'יו