בשנת 1967החל יזדי ללמוד במכללת ביילור לרפואה (אנ') שביוסטון וב-1971 קיבל שם תואר דוקטור בביוכימיה. עם סיום לימודיו, הוא קיבל אזרחות אמריקאית, אזרחות שנשללה ממנו בשנת 1979.[1]
ב-1975 נשפט יזדי, שלא בפניו, בבית משפט צבאי איראני ונידון ל-10 שנות מאסר ולכן נשאר בארצות הברית.
קריירה והמשך פעילות פוליטית
יזדי בצילום קבוצתי של הממשלה הזמנית
ב-1978, כשאייתוללה ח'ומייני עבר לפריז, יזדי נסע לשם והחל לשמש כאחד היועצים לאיתוללה והדובר שלו. הוא ייצג את הצד הליברלי, המתון והחוקתי של המהפכה. יחד עמו היו עוד "מהפכנים", בעלי השכלה מערבית, מהפלגים האסלאמיים הפונדמנטליסטיים ועד פעילי שמאל ליברליים. יזדי סבר באותה תקופה שלאחר המהפכה, ח'ומייני יסתפק בתפקיד "מדריך רוחני" ויישב בעיר קום.[2][5]
בתאריך 15 בפברואר 1979 השתתף יזדי ב"משפטי הבזק" של ארבעה גנרלים מתקופת השאה: ראש הסאוואכ - גנרל נמאתוללה נאסירי (אנ'), מפקד משטרת טהראן - גנרל מהדי רחימי (אנ'), המפקד הצבאי של אזור אספהאן - גנרל רזא נאג'י (אנ') ומפקד חיל האוויר - הגנרל מנוצ'הר חוסרודאד (אנ'). כל הארבעה נשפטו בבית ספר בטהראן, באותו יום ולאחר מכן הוצאו להורג במקום. לדברי עיתונאי איראני שנכח במקום והקליט (אודיו) את המשפטים, יזדי ניהל את המשפט, או פיקח עליו ומכל מקום נטל בו חלק פעיל. עם זאת, חלק מהנוכחים ויזדי ביניהם לא הסכימו עם ביצוע גזר הדין.[6] יזדי חזר על אי הסכמתו לביצוע גזר הדין גם בפני בני שיחו, דיפלומטים האמריקאים.[7]
הקמת משמרות המהפכה
יזדי היה מבין מקימי משמרות המהפכה האסלאמית, במטרה ליצור סדר בקרב המיליציה המהפכנית שהלכה והתפשטה ובמקביל, לוודא שאין בכוונת הצבא לחתור לחזרה לימי המלוכה.[2]
באוגוסט 1979 הציע יזדי לח'ומייני לחגוג את "יום ירושלים". ח'ומייני אימץ את הרעיון והודיע על כך בנאום פומבי באוגוסט 1979, על רקע העמקת המתיחות בין ישראל ללבנון. שמו של מר יזדי לא הוזכר בנאום.[1][8]
הסכסוך עם הממסד הדתי
ב-2 בפברואר 1979, יום לאחר הגעתו של ח'ומייני לאיראן, פרצו כמה קבוצות של איראנים למתחמי שגרירויות זרות בטהראן ובכלל אלו של ארצות הברית, בריטניה ויוגוסלביה. הקבוצות הזדהו כמהפכנים שמאלנים והדבר נתפס בעיני מועצת ההפיכה האסלאמית (אנ') שיזדי היה חבר בה, ככוונה ליצור כאוס ולמנוע הכרה בינלאומית במשטר החדש. בשגרירות האמריקאית, התוקפים הצליחו להיכנס לבניין השגרירות ולקחו בשבי אנשים, כולל שגריר ארצות הברית, ויליאם סאליבן (אנ'). בהנחיית ח'ומייני ומועצת ההפיכה האסלאמית, יזדי יצא לשגרירויות ופתר את המשבר. כל ה"פולשים" עזבו את השגרירויות והשבויים שוחררו.[2]
ב-4 בנובמבר 1979, השתלטה על שגרירות ארצות הברית, קבוצת "סטודנטים מוסלמים חסידי דרכו של האימאם (אנ')". גם הפעם ח'ומייני הטיל על יזדי להגיע לשגרירות, לפתור את המשבר ולגרש את ה"פולשים". זמן קצר לאחר מכן הוא גילה שח'ומייני, בהופעה בטלוויזיה הממלכתית,, שינה את דעתו ואישר בגלוי את ההשתלטות על השגרירות. בתגובה, ראש הממשלה הזמנית וכל השרים, כולל יזדי, התפטרו והצהירו שההשתלטות "מנוגדת לאינטרס הלאומי של איראן".[2]
פעילות פוליטית לאחר התפטרות הממשלה
לאחר שהתפטרו מהממשלה, יזדי וחבריו בתנועת החירות של איראן התמודדו בבחירות לאספה המייעצת האסלאמית הראשונה שלאחר המהפכה. מבין המתמודדים נבחרו מהדי בזרגאן, יזדי וארבעה חברים נוספים בתנועת החירות. כולם כיהנו בפרלמנט מ-1980 עד 1984.
לאחר הפלישה העיראקית לאיראן בספטמבר 1980, יזדי תמך באופן מלא במאמץ המלחמתי האיראני נגד הפלישה, אך ב-1982, לאחר הניצחון האיראני בח'ורמשהאר הוא התנגד להמשך המלחמה, שנמשכה שש שנים נוספות. בשנים אלו פרסמו יזדי וחבריו בתנועת החירות הצהרות וכן מכתבים פתוחים לאיתוללה ח'ומייני. ככל הנראה, בתגובה לכך הוצת ביתו של יזדי בטהרן ב-1985 וכמה מחברי תנועת החירות נאסרו.
בבחירות שלאחר מכן באיראן לנשיאות, לפרלמנט ולמועצות העיר, יזדי וחברים אחרים בתנועת החירות הגישו מועמדות אך נאסר עליהם להתמודד על ידי מועצת שומרי החוקה, בשל התנגדותם למדיניות הממשלה.[9]
מנהיג תנועת החירות של איראן
לאחר מותו של בזרגן, בינואר 1995, יזדי נבחר למנהיג התנועה וכיהן בתפקיד זה עד למותו.[1]
בחירות וניסיונות להיבחר
שנה
בחירה לתפקיד
תוצאה
1980
חבר פרלמנט
נבחר
1989
נשיא איראן
מועמדותו נפסלה
1993
נשיא איראן
מועמדותו נפסלה
1997
נשיא איראן
מועמדותו נפסלה
2005
נשיא איראן
מועמדותו נפסלה
מעצרים
יזדי נעצר בדצמבר1997 בגין "חילול קדושות דת" ושוחרר בערבות כעבור מספר ימים. לאחר שחרורו, נאסר עליו לעזוב את איראן במשך שנים רבות ומעת לעת הוא זומן לחקירות, עם עורכת הדין שלו, זוכת פרס נובל שירין עבאדי.[10]
ב-28 בדצמבר2009, נעצר יזדי לאחר שחידש את פעילות המחאה שלו נגד המשטר.[13]
יחד עם נוספים, יזדי נעצר ב-1 באוקטובר2010 באספהאן בגין השתתפות ב"תפילת יום שישי בלתי חוקית". העצורים שוחררו תוך כמה ימים ואילו יזדי נשאר ב"מעצר זמני", תחילה בכלא אווין ולאחר מכן במתקן "מאובטח", בשליטת כוחות הביטחון של איראן ושוחרר באפריל 2011.[14]
_-_1979.jpg)
