אבק שרפה שימוסה
אבקת שימוסה (יפנית: 下瀬火薬, קרי: שימוסה קאיאקו) הייתה סוג של מילוי נפץ לפגז אשר פותח על ידי מהנדס הצי היפני שימוסה מאסצ'יקה (1860–1911).
שימוסה נולד וגדל במחוז הירושימה, סיים את לימודיו באוניברסיטת טוקיו והיה לראשוני היפנים אשר החזיקו בתואר דוקטורט בהנדסה. בשנת 1887 הוא הועסק על ידי הצי הקיסרי היפני כמהנדס כימיה וב-1899 מונה לראש יחידת מחקר על מנת לפתח סוג חזק יותר של אבק שרפה שישמש את הארטילריה הימית.
שימוסה פיתח סוג חדש של חומר נפיץ המבוסס על צורה של חומצה פיקרית (טריניטרופנול). חומר הנפץ החדש היה יציב יותר מאשר סתם חומצה פיקרית, אשר יצר יותר חום ועוצמת פיצוץ גדולה יותר מאשר כל חומר נפץ אחר אשר היה זמין באותה העת. יתר על כך, הפיצוץ אינו הפיק עשן רב, מה שהיווה יתרון רב על פני אבקת שרפה רגילה בשדה הקרב.
אבקת שימוסה אומצה על ידי הצי הקיסרי היפני החל משנת 1893. בהמשך החלה האבקה לשמש גם במקומות נוספים כגון מוקשים ימיים, פצצות עומק ולראשי נפץ של טילי טורפדו.
לאבקה היה חלק רב בניצחון היפני במלחמת רוסיה-יפן אשר התרחשה בשנים 1904–1905.