אבלאית
| אזורים | אבלה, צפון סוריה |
|---|---|
| דוברים | נכחדה |
| משפחה |
|
| קוד שפה |
ISO 639-3: קוד xeb |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
האֶבְּלָאִית היא שפה שמית עתיקה מהאלף ה-3 לפנה"ס, שעדויות לקיומה נמצאו בעיר אבלה שבצפון סוריה.
מידע על שפה זו שאוב מקרב כ-20,000 טבלות שנמצאו בגנזכי ארמונות אבלה בחפירות ארכאולוגיות שנערכו במקום בשנות ה-70 של המאה ה-20. ממה שהצליחו החוקרים לגלות שפה זו נכתבת בכתב יתדות ומאופיינת במילים בעלות צורה שמית צפון-מערבית. ההנחה הייתה שאבלאית הייתה שפה שמית צפון-מערבית או שפה העומדת בין האכדית ללשונות השמיות-מערביות. כיום מקובל יותר לראות אותה כשפה שמית מזרחית הקרובה לאכדית העתיקה.
ככל הנראה, סופרי אבלה התאימו את שיטת כתב היתדות, שנועדה במקור לביטוי שפה שומרית, כדי לבטא באמצעותה שפה בעלת מבנה שמי. דבר זה בוצע על ידי סופרי אבלה עשרות שנים לפני סופרי אכד[1].
חקר האבלאית נמצא עדיין בחיתוליו.
כינויה של השפה
החוקר ג. פטינאטו (G. Pettinato) היה הראשון שהכריז בשנת 1975 על גילוי שפה שמית חדשה, והוא העניק לה את השם "פלאו-כנענית". אולם, השם שהציע פטינאטו לא התקבל בקהילה המדעית, משום שלמרות שבשפה זו ניכרות השפעות מן השפות: עברית, אוגריתית ופיניקית, השם אותו הציע פטינאטו אינו משקף את שורשיה המורפולוגיים בשפות השמיות המזרחיות. ג. גארביני (G. Garbini) הציע אז את המונח "פלאו-סורי", אך גם שם זה נדחה משום שלא שיקף את המורשת המסופוטמית המגולמת (לדעת הקהילה המדעית) בשפה זו. לכן, ללא שם שיתאים למאפיינים הלשוניים השונים של השפה החדשה הזו, נבחרה לבסוף "אבלאית" כשמה של השפה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
