אבי ויצמן
.jpg)
אַבְרָהָם (אָבִי) וַיְצְמָן (נולד ב-19 במרץ 1944) הוא פסיכיאטר וחוקר ישראלי בתחום הפסיכופרמקולוגיה ומדעי העצב, פרופסור מן המניין לפסיכיאטריה של הילד והמבוגר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב ופרופסור מן המניין נספח במחלקה לפיזיולוגיה ולפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
ויצמן נולד בתל אביב למנדל ויצמן ובת שבע לבית לרר. בשנת 1973 סיים לימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. בשנים 1974–1975 התמחה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. בשנים 1980-1975 התמחה בפסיכיאטריה לילדים ולנוער ובפסיכיאטריה כללית במרכז לבריאות הנפש גהה.
בשנים 1981–1986 ניהל ויצמן את מחלקת אשפוז היום במרכז הרפואי לבריאות הנפש "גהה". החל משנת 1988 עומד ויצמן בראש יחידת מחקר במרכז זה. החל משנת 1993 התמנה לסגן מנהל המרכז פלסנשטיין למחקרים רפואיים, ואחר כך היה למנהלו. הוא עמד גם בראש המעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית במרכז זה. באותה שנה, 1993, התמנה לפרופסור באוניברסיטת תל אביב. החל משנת 1994 כיהן כיועץ לשירותים פסיכיאטריים של משרד הבריאות בישראל.
בשנים 1986–1988 עבד ויצמן כחוקר אורח במחלקה לפרמקולוגיה מולקולרית, באגף למדעי העצב הקליניים במכון הלאומי לבריאות הנפש NIH בבתסדה שבארצות הברית.
בשנת 1988, כחבר מחקר מטעם האיגוד לתסמונת טורט, הוא ביקר ועבד במרכז לחקר הילד באוניברסיטת ייל בניו הייבן, באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבלטימור, באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון די.סי., במכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושל התקשורת ושבץ (NINCDS), במכון הלאומי לבריאות הנפש בבתסדה ובאוניברסיטת רוצ'סטר.
ויצמן בולט כאחד המומחים החשובים בפסיכיאטריה הביולוגית ובמדעי העצב בישראל ובעולם.[דרוש מקור] הוא חקר את המנגנונים המוחיים של ההפרעות הפסיכיאטריות. התחומים שבהם ערך מחקרים כוללים את הדיכאון וההתאבדויות, הפרעה טורדנית-כפייתית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית, סכיזופרניה, אנורקסיה נרבוזה, הגנטיקה של ההפרעות הפסיכיאטריות ותפקיד הקולטנים ההיקפיים לבנזודיאזפינים. בשנים האחרונות התמקד בהפרעות הנוירו-התפתחותיות, בפיתוח אסטרטגיות חדשות לטיפול בהפרעות הפסיכוטיות ובפסיכופרקמולוגיה של ההפרעות הנשיות.
בנוסף לפעילותו בתחום המחקר עבד גם בתחום הפסיכיאטריה הקלינית.
ויצמן נשוי לרונית ויצמן, פסיכיאטרית ופסיכולוגית, פרופסור באוניברסיטת תל אביב, ולזוג שלושה ילדים.
ספרים ומאמרים
ויצמן חיבר לבד ובשותפות מעל 1,000 מאמרים, 28 פרקים לספרים ו-5 ספרים:
- 1990 - עם רונית ויצמן ו ס.י.דויטש - עורך של Application of Basic Neuroscience to Child Psychiatry
- 2000 - יחד עם רוני שילה, רפאל סטרייר ודייוויד ג'.נאט - Atlas of Psychiatric Pharmacotherapy
- 2001 - עם רוני שילה, ודייויד נאט - Essentials in Clinical Psychiatric Pharmacotherapy
- 2006 - עם רות גרוס-איסרוף - Obsessive-compulsive disorder and comorbidity (ההפרעה הטורדנית-דפייתית והתחלואה הנלווית אליה)
- 2008 - Neuroactive Steroids in Brain Function, Behavior and Neuropsychiatric Disorders: Novel Strategies for Research and Treatment (סטרואידים נוירואקטיבים בתפקוד המוח, ההתנהגות ובהפרעות הנוירו-פסיכיארית: אסטרטגיות חדשות למחקר ולטיפול)
- 1997 - "פסיכיאטריה של הילד והמתבגר" - עורך, יחד עם שמואל טיאנו, אלן אפטר, יוסי חטב
- 2000 - "סכיזופרניה" - בהוצאת פרולוג
- 2001 - "מחלה דו-קוטבית" - בהוצאת פרולוג, יחד עם מיכאל פוירובסקי וורד טל
קישורים חיצוניים
