סירה, 2011, אקריליק, פסטל שמן, פסטל יבש, אבקת שפכטל, חול, נסורת, נייר משי, עפרונות ודיו על בד, צילום: אבי חי
בתם של גילה בלס (פרופסור לאמנות מודרנית), ושמעון בלס (סופר ופרופסור לספרות ערבית), נשואה לערד ברנס ואם לגלאל ברנס.
בוגרת המדרשה לאמנות ובעלת תואר שני באמנות פלסטית מאוניברסיטת פריז VIII.
ב-2005, חזרה לישראל לאחר שהות של 20 שנה בפריז.
הציגה בכ־80 תערוכות יחיד וקבוצה באירופה, אוסטרליה, וישראל.
תערוכת יחיד של יצירתה, "שטח מעבר", הוצגה במוזיאון תל אביב לאמנות, 2010 - 2011. (התערוכה לוותה בקטלוג).
עבודותיה נמצאות באוספים רבים פרטיים וציבוריים באירופה, ארצות הברית, קנדה וישראל.
זכתה בפרסים שונים בצרפת, ובפרס לאמן מצטיין מטעם המשרד לקליטת עלייה.
לימודים והוראה
התכווצות, 2013, אקריליק, צבע תעשייתי, פסטל שמן, פסטל יבש, אבקת שפכטל, חול, נסורת ופחם על עץ לבוד, צילום אבי חי1984 - בוגרת המדרשה לאמנות, רמת השרון (כיום בית ברל)
1985 - תולדות האמנות אוניברסיטת תל אביב, החוג לתולדות האמנות
מנחה סדנאות לציור ופיסול במרכז פיס לגיל הזהב, פרדס חנה-כרכור.
מרצה אורחת במקומות נוספים.
אודות יצירתה
כל המרסל שבעולם, Tous les Marcels du monde, 2012, אקריליק, צבע תעשייתי, פסטל שמן, פסטל יבש, אבקת שפכטל, חול, נסורת, אדמה ועפרונות על עץ לבוד, צילום אבי חי
מ-1992 ואילך העבודה של אביבית בלס ברנס מאופיינת בחומריות רבה ובצמצום צבעוני. כמו ב'מטבח' או ב'מעבדה' פרטית היא יוצרת תרכובות ייחודיות של חומריות בהירה שממחישה עומק, מרחק/קרבה, אור וצל, נפחיות ונוכחות של דימוי, ויוצרת מרחבים ציוריים שהם עוצמתיים ועדינים בו זמנית.
השימוש בחומריות עבה/תבליטית מקורו בזרם אמנות אירופאי הקרוי מטייריזם (matiérisme), ומיוחס לזרם ה'אנפורמל' (informel) המופשט באמנות. תחילתו בשנות ה-50 בצרפת עם יצירתם של ז'אן פוטרייה Jean Fautrier וז'אן דובופה Jean Dubuffet, בהמשך הוא מופגן בעיקר בעבודות של אנטוני טפייס Antoni Tàpies ואנסלם קיפר Anselm Kiefer. המטייריזם במהותו הוא ציור שעושה שימוש בחומרים לא מסורתיים כמו חול, אדמה, גבס, שעווה, זפת, עץ, אלמנטים צמחיים ואחרים, המאפשרים עיבוד תבליטי וחריטה.
הכתיבה מהווה גורם חשוב ביצירתה של אביבית בלס ברנס. היא כותבת סיפורים ושירים (פורסמו בעיתון 'דבר', ב 'עיתון 77' ובקטלוגים שונים) ובאורח טבעי מופיעה כתיבה גם בציוריה. לפעמים אפשר לקרוא את הכתוב בהם, ולקלוט את התכנים שהוא מציג, ולפעמים לא ניתן לפענח את הכתב המשורבט, אשר נוכח בציור כערך חזותי-רישומי, ובו בזמן מתפקד כמסמן המייצג את עולם הטקסט ומציע "קריאה" הלוך וחזור מהציור לכתיבה ולהפך. קריאה מסוג זה יוצרת תהליך התבוננות הנע על הציר שבין המוחשי למושגי וחוזר חלילה.
עבודתה של אביבית בלס ברנס ממוקדת בסדרות של ציורים. כל סדרה מטפלת ברעיון מסוים באמצעות דימויים חזותיים ומילוליים המאפיינים אותו. גבולות והגדרות של מקום וזהות מעסיקים אותה, כמו גם מצבים גבוליים ואמביוולנטיים הבאים לידי ביטוי בטיפול סדרתי בדימויים כגון: גשרים, בתים, סורגים, סירות, שברים, חלקי מפות גאוגרפיות, סדקים, חורים שחורים ולבנים, מכתשים ועוד. תוך כדי העבודה על נושאים אלה, אביבית בלס ברנס מרבה לבדוק קשרים בין מאגרי מידע ומורשת אמנותית, ומושגים כמו מקום פיזי ומטפורי, שפה ושייכות תרבותית. תולדות האמנות משמשות אותה כ-רדי מייד המספק מצע נרחב של דימויים ונושאי התייחסות. מתוך האינוונטר של יצירות אמנות, היא מסמנת ובוחרת דימויים, מוציאה אותם מסביבתם המקורית ושותלת אותם בתוך הקשר אמנותי חדש. כך, מתוך ריבוי השפות האמנותיות, ומעמדה של חירות סגנונית, היא מגבשת "שפת אם" ייחודית.
במקביל ולאורך כל תקופות עבודתה, היא עוסקת ברישום .
לקראת 2008 חלו תמורות ביצירה של בלס ברנס: לציוריה ה״לבנים״ חדרו מרקמים צבעוניים אקספרסיביים, חדורי משמעות וחיים, השרויים בהרמוניה ביצירות המייצגות את כתב ידה המוכר.
תערוכות יחיד נבחרות
1987 - גלריית המרכז לתרבות ואמנות על שם י. ז'פרויקין, פריז
),_2012,_%D7%90%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%A7,_%D7%A6%D7%91%D7%A2_%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99,_%D7%A4%D7%A1%D7%98%D7%9C_%D7%A9%D7%9E%D7%9F,_%D7%A4%D7%A1%D7%98%D7%9C_%D7%99%D7%91%D7%A9,_%D7%90%D7%91%D7%A7%D7%AA_%D7%A9%D7%A4%D7%9B%D7%98%D7%9C,_%D7%97%D7%95%D7%9C,_%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%AA,_%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%94_%D7%95%D7%A2%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA.jpg)
