האבות המייסדים

ערך זה עוסק במונח לתיאור קבוצת אישים שייסדו מוסד. אם התכוונתם לאבות המייסדים של ארצות הברית, ראו האבות המייסדים של ארצות הברית.

המונח אבות מייסדים משמש לתיאור קבוצת אישים רבת-עוצמה שהתאגדה כדי להקים מוסד מסוים - בדרך כלל מוסד פוליטי - והתוותה את האידאולוגיה שלו. המונח שגור בהקשרו המכובד להיסטוריה לאומית.

יש המתנגדים לשימוש במונח זה, משום שהוא נוטה להכתיב דעות קדומות באשר לאישיות מסוימת או לקבוצה, ולכן מעוות את ההשקפה האובייקטיבית כלפיהן בראי ההיסטוריה. מונחים חלופיים, כגון "יוצרים" או "מטביעים", עשוי איפוא להדגיש בעיקר את המסגרת או את הבסיס שהוכן על ידי האישיות או הקבוצה, וזאת לרבות ציון נשים כפעילות בעשייה.

כמו כן, קיימת גם האפשרות שהמונחים הללו ייצגו עמדה נייטרלית כלפי האישים או הקבוצה, בכך שתועלה השאלה: מי יכול להיות "אב מייסד". על כן, ההתייחסות של המונח בהקשרו לשושלת משפחתית, למשל, יכולה להיות מסובכת. למשל, סביר להניח כי אזרח ארצות הברית ייחס את "האבות המייסדים" למדינתו מאשר לקנדה ויקשר באמצעותה את ההיסטוריה שלה.^{[דרושה הבהרה]}

בסוציולוגיה מציינים את האופטימיות והפסימיות אצל האבות המייסדים בנסיבות "תפיסת העתיד" שלהם:

תפיסת העתיד הפסימית (כפי שנתפסה על ידי אמיל דורקהיים) מתארת כי היסודות שנבנו נעקרים ותחתיהם לא נבנים חדשים. המוסדות הופכים ממוסדות המעניקים כללים למופשטים יותר, ללא התחשבות בשינויים חברתיים. שינויים אלו נוצרים בעקבות מודרניזציה הבאה לידי ביטוי בגידול האינדיבידואליזם ובהשתחררות ממחשבה מסורתית.
תפיסת העתיד האופטימית (כפי שנתפסה על ידי קרל מרקס, גאורג זימל ומקס ובר), מצביעה על התקדמות של החברה לכיוון מהפכה (מהפן הדיאלקטי), וכאן המודרניזציה והקפיטליזם הם חלק מהתפתחות אבולוציונית הנובעת מדרך חשיבה רציונלית, אשר תוביל לביסוס המוסדות ולחברה תקינה.