בגמ' יבמות צו ובשקלים ז לומדת הגמ' מפסוק זה שכל תלמיד חכם שאומרים דבר הלכה משמו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר.
נראה לי שראוי לשלב זאת בערך. (חשיבות לא פחותה מ"ימים")
מכלולאים פעילים, מה דעתכם? אם כן, יש מי שמוכן לנסח?
אליצור, וודאי שלא שייך לפיסקה של תרבות. כוונתי היתה, האם יש מקום להוסיף פיסקה של דרשות חז"ל (מפורסמות) על פסוקים מתוך המזמור.
כיוון שמדובר בשינוי המבנה של מזמורי תהלים לא שיניתי עד שאראה דעות של מכלולאים פעילים נוספים
נכון. וכוונתי הייתה להשואה שעשית. בשאלה שלך איני יודע להכריע כי זה יכול לאבד את הקונספט אם יתחילו להביא פרשנויות על כל מילה וכל אחד יחליט מה לדעתו ברמת הפולקלור.. אני יותר נוטה לכן להוסיף
מה הבעיה נסח "בתלמוד נדרש על הפסוק "אגורה באהלך עולמים (פסוק,,)" שכל תלמיד חכם..."