שיחה:קידוש מזבח/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

מוטי (שיחהתרומות)

הוספתי בקשות הבהרה ומקור שלא מדויק לתשו"ל מתייג גם את מקוה

מקוה (שיחהתרומות)

בקשר לבקשת ההבהרה הראשונה - קמצים שלא קדשו בכלי זה "אינו ראוי למזבח" לכולי עלמא אם עלו ירדו.

בקשר להבהרה השניה - טכנית זה נכון אבל הטעם שלו שונה.

מוטי (שיחהתרומות)

אז אמורה להיות פסקה שעוסקת במקרים או דרך אחרת להבהיר זאת, בלי להיבלע בין השיטות בדרשות.

מוטי (שיחהתרומות)

טישיו הוספתי עוד הבהרה בנוגע לכלי שרת. לא ראיתי התייחסות מסודרת לדיני הקידוש של מזבח הפנימי.

קידוש מזבח או קדושת מזבח ?.

13
משך חכמה (שיחהתרומות)

קידוש מזבח משמעו פעולה בו מקדשים את המזבח כגון משיחתו בשמן המשחה לקדשו, כמו קידוש של שבת ויום טוב, קידוש לבנה, וכן קידוש החודש בו מכילים קדושה על דבר המוזכר בהגדרה ואילו הערך שבו אנחנו עוסקים מגדיר את הקדושה הנובעת מתוך החפץ המוגדר.

מיכי מקוה שמש מרפא משתמש:טישיו

מקוה (שיחהתרומות)

להיפך קדושת מזבח הולך על המזבח עצמו לעומת קידוש מזבח שהולך על מה שמתקדש (האימורים) על ידי המזבח

משך חכמה (שיחהתרומות)

מקוה

לא התייחסת בתגובתך למקורות שהבאתי,

פלא בעיני שטרחתי להביא כמה מקורות ואין בתגובתך שם יחס,

כנראה שהיה לך פשוט שאין זה ראיה אך אני לא מבין את כוונתך

ולתועלת הענין אחזור שוב על מה שכתבתי.


מצות קידוש השבת מצוותה שיהודי יקדש את השבת או מצותה שהשבת תקדש אותו

את מי הלבנה מקדשת

וכן האם קידוש החודש פי' שעם ישראל מקדש את החודש או שהחודש מקדש את ישראל.

מקוה (שיחהתרומות)

עושה רושם שזו הפעם הראשונה שאתה פוגש את המושג האמור, אבל בסדר קדשים ככה זה קרוי.

משך חכמה (שיחהתרומות)

בערך כתוב שמילים אלו הם כלל ביד חכמי הש"ס

לא ידוע לי על מילים כאלו בגמרא ובראשונים,

[אחרוני האחרונים השתמשו במילים אלו, ולתועלת ההבנה ולא יתר מזה כלום],

ובכל אופן הקורא לא מבין מה הכוונה שהרי יש גם קידוש מזבח שמקדשים את המזבח כמו שכבר כתבתי.

משך חכמה (שיחהתרומות)

מקוה

מה כל כך קשה להצמד למילים של חז"ל

ולקבוע את שם הערך

"מזבח מקדש"

[מלבד שאלות על לשון זה שהבאתי לעיל]

מקוה (שיחהתרומות)

שם ערך אמור להיות הגדרה לא תיאור

משך חכמה (שיחהתרומות)

מסכים.


אך השאלה הראשונה קיימת


שקידוש מזבח

אין הוא נכון לפי מטבע הלשון

כמו שהבאתי מקידוש לבנה וקידוש החודש

וכן קשה מקידוש ידיים ורגליים וקידוש השם

שכל אלו פירושם מקדשים את.....

וכאן לא מקדשים את המזבח אלא המזבח מקדש ואין זה נכון לאנציקלופיה.

בפרט שאין זה מתאים לכללי הלשון.


לכן לדעתי שם הערך הראוי הוא כמו שהצעתי בתחילה קדושת המזבח

שקדושת המזבח מועילה גם לגבי פסולים

משך חכמה (שיחהתרומות)

יש פסוק שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת את המזבח והיה המזבח קודש קודשים כל הנוגע במזבח יקדש

ופי' רש"י אם עלה לא ירד

הרי לנו שאת המזבח מקדשים ומשה רבינו קידש אותו וזה הנקרא קידוש מזבח שמקדשים את המזבח אבל הערך שלנו עוסק בתוצאות של קידוש מזבח שהמזבח מקדש ולכן אין זה נכון לשמו שיהא קידוש מזבח כמו שהבאתי גם ראיות מקידוש ידים ורגליים וקידוש החודש ועוד ועוד

מכלולאים פעילים

לשיפוטכם ולחות דעתם הנכבדה.

מקוה (שיחהתרומות)

כל מי שלמד אי פעם את הסוגיא קורא לזה "קידוש מזבח" ואני לא חושב שאתה מתוכח על זה. אז גם בהנחה שאתה צודק שהלשון לא מדויק זה לא סיבה לשנות את מטבע הלשון המקובל בסוגיא.

משך חכמה (שיחהתרומות)

אכן זה שיקול שיש לקחת אותו בחשבון

אבל יש כאן עוד קושיות שכבר העירותי עליהם כמה וכמה פעמים,

א.

שהרי חז"ל קראו למשיחת המשכן וכליו קידוש המשכן וקידוש המזבח ויש על זה פסוק מפורש

כמו שהבאתי בהודעה הקודמת וקדשת את המזבח והיה המזבח קודש קודשים,

ממילא יש כאן התנגשות של ב' הגדרות,

כי קידוש מזבח כולל מה שמשה רבינו קידש את המזבח וגם מה שמדובר כאן באם עלה לא יירד

והרי איך יכתבו כאן בהמכלול קידוש מזבח של משה,

ומוכרח לציין שההגדרה הזאת כוללת ב' דברים,

ומה גם שהערך כאן הוא תוצאה ישירה של קידוש המזבח שקידש משה רבינו.

ב.

וקושי נוסף שהעירותי עליו

שבפתיח של הערך נראה שמטבע הלשון הוא מחז"ל וזה אינו נכון כלל

ג.

הנך מבסס את דבריך על זה שכל מי שלומד את הסוגיא כך קורא לזה

וכמה פעמים ראיתי כאן שכותבים שכל דבר צריך שיהיה לו מקור ברור

ולא להפנות את המעיין לומר לו כך מקובל בבית המדרש לקרוא לזה,

והרי המכלול כאן מבוסס על מקורות מקורות

לכן מדוע כאן שלא יביאו מקור ברור לשם הערך

וכי יתכן שכל הדף של הערך יהיה לו מקורות ואילו לשם הערך לא יהיה מקור.

מוטי (שיחהתרומות)

משך חכמה שים לב שיש להבדיל בין קידוש מזבח לקידוש המזבח

משך חכמה (שיחהתרומות)

מיכי

נכון זה דיוק טוב מאוד,

ואני מסכים שנשמע כאן הבדל מסויים,

וגם זה סיבה להביא בחשבון להשאיר את שם הערך

אמנם כמובן אין מזה הכרח לדברים,

שהרי ההגדרה קידוש לבנה וכן קידוש ידיים ורגליים ועוד הרבה שהבאתי כבר למעלה סותרים לחילוק הנ"ל,

אם היינו אומרים קידוש הלבנה או קידוש הידיים והרגליים היתה לך ראיה משם

אבל כעת שאומרים קידוש לבנה וכן קידוש ידיים ורגליים לכן הראיה היא שגם מטבע לשון הזה משמעותו שמקדשים את המזבח אע"פ שלא נכתב בה' הידיעה

וגם לא מצאנו בלשון חז"ל ביטוי זה כמו שכתבתי

וגם בערך כתוב שכן הוא לשון חז"ל לכן אני חושב שעדיין צריך שינוי

וגם הרי צריך ערך לקידוש מזבח של משה ויש לנו התנגשות בהגדרה או לכתוב שהגדרה זו כוללת ב' דברים

וגם הלשון המדוברת היום כלל לא משמע קידוש מזבח שהמזבח מקדש אלא יותר משמע שמקדשים את המזבח

אמנם כעת ראיתי שעשו שינוי וכתבו בפתיח של הערך קידוש מזבח [או המזבח מקדש]

וזה מסדר קצת את הדברים אך לא לגמרי.

ואם מדקדקים כאן בכל מיני דקדוקים ולשונות למה יגרע הערך הזה.

יסלח לי על האריכות.

מוטי (שיחהתרומות)
מקוה (שיחהתרומות)
שמש מרפא (שיחהתרומות)

קידוש מזבח נשמע טוב.

טישיו (שיחהתרומות)
מוטי (שיחהתרומות)

מקובל גם עלי

מוטי (שיחהתרומות)

העברתי

אין נושאים ישנים יותר