שיחה:פרידריך ניטשה/ארכיון

בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע המצוי בערך זה כתוב מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.

אנא אל תסירו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אספקלריה תורנית על ניטשה?

למה הכוונה: לליבל'ה וייספיש?

מילא נניח שהשאירו ערך במכלול על פילוסוף מתועב זה, מגדולי האחראים לניהליזם, לכפירה, הפשטת המוסר מהאנושות, וכן: לנאציזם, ובאופן מפורש, על אף ההכחשות והפיתולים והפיטומי מילים. זה ברור כשמש.

אבל "אספקלריה תורנית"?

למה הכוונה: לספר של ארוין יאלום?

אין שום דבר תורני באיש נורא זה

אני לא חושב שניטשה היה מתועב כל כך, ולדעתי דבריך הם תוצאה של הקשר לא נכון של דבריו (הן לגבי הכפירה והן לגבי המוסר). אני חושב שמניח התבנית רצה שיהי בערך גם התייחסות מזווית יהודית כלשהי, אבל אני מסכים שזה די מיותר כאן.

מכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏

אפשר לקרוא את דבריו במקורם, לא צריך הקשרים.

האהדה הגדולה אליו סימאה עיני רבים שהוציאו מוטיבים ודברים מהקשרם, בא נניח לגבי האדם העליון ודרוניזם חברתי.

אך גם אם נסבור אחרת לגבי אנטישמיות, איש לא חלק מעולם על היותו ניהליסט.

ה"אנטישמיות" היא המצאה נאצית, אבל נניח לזה. יש בהחלט ויכוח גדול האם להגדיר את ניטשה כניהליסט, ואפשר לקרוא בדבריו גם ביקורת על ניהליזם. בעוד הניהיליזם דוחה את עקרונות המוסר, ניטשה דגל במוסר אינדבדואלי. באופן כללי דבריו כוונו בעיקר כנגד אלוהי הכנסייה, שבעיניה אלוקים הוא סב חביב שמחלק סוכריות לעושי רצונו. "כי לא כצורנו צורם". ראה גם הציטוט שבפנים הערך.

האנטישמיות אינה המצאה נאצית, אלא מיחזור עדכני. אם נוציא את האנטשימיות העתיקה הדתית, אנטישימיות גרמנית התקיימה באופן רציף במסגרות פוליטיות מיומה הראשונה של גרמניה כמדינה ב-1831. הפולקיסטים, אדולף שטקר, קארל לואיגר, אגודת תולה, צ'מברליין (הפילוסוף הבריטי שגם המציא את המונח)פיודור וינברג, הנרי פורד בארה"ב, השפיעו על ההגות הנאצית הרבה לפני שהיטלר נולד על במת הפוליטיקה בגרמניה. הרעיונות ב"מיין קאמפף" לגבי האדם העליון והשרדות החזקים מועתקים כמעט במילה מניטשה. כמו גם התפיסה לגבי הנצרות והדת בכלל.

לגבי מכבסת המילים- נהליזם כ"מוסר אישי". איני חושב שיש היסטוריון רציני שדוחה את הצגת ניטשה כאחד ממבשריו העיקריים של החילון, ההפקרות המוסרית, ואת ההשלכה הישירה של מסותיו -כתביו על כך.

בעצם, יש חולק: ליבלה ויספיש מנטורי קרתא: "ניטשה הקדוש שלי"... הנ"ל אף פעל להעלות עצמותיו לארץ.

ניטשה הוא חויה אינטלקטואלית ורגשית אדירה לקורא. בודאי שקשה לתלות בו מה שקשה לתלות בו. אבל המציאות לא תמיד סימפטית.

הנקודה אצל ניטשה היא שהאישיות שלו בפירוש לא הייתה אישיותו של האנטישמי הקלאסי. גם הרס המוסר שלו הגיע ממקום אחר. ממקום של חיפוש ולבטים, גאונות ויצירה. וזהו הבלבול הגדול.

אנטישמיות אינה המצאה נאצית, אך גם לא המצאה של ניטשה. אין שום קשר בין ניטשה שתיעב את הלאומנות הגרמנית ובין העליונות הגזעית הארית. הקישור בין השניים הוא פרשנות שלך בלבד, אם כי כבר קדמוך הנאצים ומעט מבני משפחתו של ניטשה שתלו בו את הבוקי סריקי הללו. אני לא בא להגן עליו, אבל זו טענה מופקעת לחלוטין, שאין לה כלום עם המציאות.

אני כתבתי על יחסו לאדם העליון, בלי קשר לשאלה אם ראה את הגרמנים ככאלו.

ההסתכלות הזאת בהחלט היותה זרז לתופעות מסוג הנאציזם והיוותה כלפיהם ערש נכון לפעולה.

שוב בלי השאלה אם הוא הצדיק זאת מוסרית. רבים סוברים שהיה אנרכיסט, אחרים יסברו שהיה מוסרני.

גם בנתונים "רכים" יותר כמו הרס המוסר, מגה-קפיטליזם וכדומה ידו מעורבבת.

ה"על אדם" של ניטשה הוא מושג שנוי במחלוקת, אבל לא מבוסס על גזע, כך שזה רעיון שהוצא מהקשרו. בכל אופן, הפרשנות הזו של "מה הכשיר את הקרקע לנאציזם" זה משהו שאפשר להכניס לתוכו בערך כל תופעה, עמה או אסכולה פילוסופית או חברתית. בודאי לא משהו שניתן לפסול מישהו על בסיסה.

מבלי להיכנס לדיון אודות אישיותו והגותו, הרי שאספקלריא יהודית היא הבאת דעת התורה על האדם, גם לשלילה. כלומר, הקביעה שהוא "פילוסוף מתועב, מגדולי האחראים לניהליזם, לכפירה, הפשטת המוסר מהאנושות, וכן: לנאציזם" - במידה והיא נכונה ומגדירה היטב את דעת תורה על אותו איש - נחשבת בעניננו כאספקלריא יהודית.

לע"ע אין בערך שום התייחסות, לא לחיוב ולא לשלילה (כמובן שההתייחסות צריכה להיכתב בצורה אנציקלופדית ומגובה במקורות וכו', ככל עריכה מכלולאית אחרת).

מונחים פילוסופים בעייתיים וכן תמונה לא הולמת (לו סלומה)~~~~

לו סלומה זה פספוס נדיר של נטפרי. על איזה מונחים אתה מדבר? עברתי בזמנו על הערך בדקדוק, לא זכור לי שהשארתי משהו שאלתי.

אני חושב שרוח דבריו אינם נוחים לאנשי שלומנו- הביטוי הכי חזק שלו הוא נגד האמונה בא-ל (מות האלוקים על אף שמדבר על ערכים בדווקא מ"מ לשיטתו ערכים זה גם חיי יהדות אותנטית... [בספרו 'כה אמר זרתוסטרא' רואים דבר זה מאוד חזק והפוך לשיטתו היהדות ניוונה את האנושות] ) ברגע שניהיליזם מעורב בשטח זה, ונוצר מצב של 'רלטיביזם'- דהיינו אין אמת אחת אבסולוטית ולא רק במונחים שהרמב"ם מדבר בהם ב'מורה' שהם 'דת המפורסמות'- טוב ורע, אלא בכל קטגוריות בין תאולוגית ובין ערכית התורה ח"ו הופכת לחומר גלם לא יציב. ויש לי עוד הרבה במה להאריך בנושא ואכמ"ל.

גם היחס בערך ללו סלומה צורם לאדם הדתי וכו'...

בתקווה להבנה וייש"כ על הכל.

הדברים שאתה מצטט מונחים בתבנית סינון, ואף שלדעתי והתרשמותי מכה אמר דבריו מכוונים לנוצרים, שיחסם לא-ל הוא שיטחי ונבוב, ולא התייחס כלל לעצם קיומו של האלוקים. בכ"א הכנסתי לתבנית כי הדברים צורמים עד מאד. לגבי יחסיו עם דה סילומה, זה אחרי שכתוב ונראה לי הקטן, בסדר בסה"כ.

אתייג גם את Vמאירי

ואני לא דיברתי על עצם קיום הא-ל, אלא על שטח הערכים שהוא מייצג.

ולדעתי כל דבריו מכוונים על דת המונותאיסטית בכללה. (ולא רק נצרות)

אפשר להתווכח, ואני חושב שגם ההתייחסות לערכים מכוונת לערכים של דת ה'חסד והרחמים'. בכ"א אני לא רואה למה זה רלוונטי אחר שהחומר נמצא בתוך תבנית סינון.

לגבי שאר דבריך, זו בעיה כללית כמעט בכל פילוסופיה אתית, בכל מקרה יש מה להציב את השקפת היהדות. הנחתי תבנית חסר אס' .

הייתי מגדיר שהבעיה יותר בפילוסופיה האקזנציאליסטית, פחות האתית שכידוע הייתה נחלתם של פילוסופים יהודיים (כדוגמת 'הכוזרי החדש' של הרב ד"ר ברויאר ועוד)

עכשיו אני רואה שהתבנית ההיא לא עבדה בגלל עניין טכני, תוקן.