שיחה:מכירי כהונה/ארכיון

מכרי כהונה בלי יו"ד

אלף אלף למה הורדת את התיקון שלי ?

מרמולדה כך כותבים מכירי כהונה.

בדקת במקורות ?

בדקת בתלמוד ?

מרמולדה תתפלא לשמוע, כן.

מצו"ב קישור להיברו בוקס

בבא בתרא קכג

כנראה לא בדקת לעומק

קישור https://he.wikisource.org/wiki/%D7%92%D7%99%D7%98%D7%99%D7%9F_%D7%9C_%D7%90

מסכת גיטין מהתלמוד בבלי, יש עוד מקורות גם קדומים עוד יותר ל"מכרי".

אני מסכים שלפעמים כתוב כך ולפעמים כתוב כך, נראה לי שהלשון היותר מדוקדקת היא "מכרי" כלשון הכתוב ("וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל הַכֹּהֲנִים..יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק "), שהוא המקור למושג של מכרי כהונה.

אפשר להוסיף אולי בסוגריים את "מכרי"

גם בתוצאןת החיפוש אמור להופיע מכרי לערך זה

מרמולדה נכון שישנם עוד מקורות בכתיב חסר, אך היות שהאיות הוא ודאי מַכִּירַי כהונה (ולא מַכָּרֵי) נהוג לכתוב במכלול בכתיב מלא, למען ירוץ הקורא...

הפסןק לא נראה לי קשור כי שם כתוב מכרו אין אפשרות להוסיף באמצע יוד.

אתה יכול לעשות הפניה מ "מכרי כהונה".

מי אמר לך שהאיות הוא מַכִּרַי עם חיריק ?

ראה קישור : http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=3&massechet=301&amud=59&fs=0

הפסוק מאוד קשור, זה כל המקור למכרי כהונה.

אתה רוצה להגיד שצריך להגיד מכָּרי עם קמץ, לא הבנתי.

יכול להיות שיש מקומות שנקדו ככה אבל זה בטוח שיש פעמים בגמ' שאי אפשר לנקד ככה.

נראה לי גם שזה האיות המקובל עם חיריק.

המקור בפסוק הוא רק על הלשון של מ,כ,ר, אם היינו נצמדים לפסוק היינו אומרים מכָּרוֹ.

אם אתה רוצה לברר איך מנקדים אתה יכול לתייג מכלולאים פעילים.

מכירי, ללא ספק

ראית את כל הדו שיח ?

אתה מתכוון לניקוד או לכתיבה עם יו"ד ?

כשכותבים מכרי כהונה הניקוד הוא מכָּרי עם קמץ

אי אפשר לנקד מכרי עם חיריק.

כשכותבים מכירי כהונה הניקוד הוא מַכִּרַי עם חיריק

לא הבנתי מה מסובך.

נראה שהלשון היותר מדוקדקת היא מכרי עם קמץ כפי שגם נראה בפסוק.

לא יודע את מי לתייג

אני ישאיר למכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ להסביר לך, אני רואה שאני לא מצליח להסביר.

מכירי עם חיריק

בהרבה מקומות כתוב מכרי, כנראה גם יותר מדוקדק

תראה את הקישורים שהבאתי

בכל מבחן שתעשה בכל תוכנה שהיא יש למכירי תוצאות לכל הפחות פי 2 מ'מכרי'. מבחינת דקדוק, אשמח שתסביר לי מאיזה פסוק בתנ"ך אתה מוכיח שמכירי יותר מדוקדק.

מבחני חיפוש לא נראה לי המדד

במקרה בתלמוד כתוב יותר פעמים בלי יו"ד

המקור כפי שכתוב בתוך הערך מהפסוק קְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ

לדעתי צריך איכשהו לשלב את שתיהם, לפחות אזכור גם של מכרי כהונה.

מרמולדה ואלף אלף. בגמרא במסכת גיטין (ל.) וכן בחולין (קלג.) כתוב: "מכרי" בכתיב חסר, וברש"י בגיטין (שם בד"ה מכרי) כתב וז"ל: "במכרי כהונה: כמו "איש מאת מכרו". ונראה שגרס "מכרי" בקמץ ופתח ובהתאם לדברי הפסוק.

לעומת זאת, בגמרא בב"ב (קכג:) כתוב: "מכירי" וכן גורס שם רשב"ם: "מכירי". וכ"ג התוס' בכתובות (קב.) ובב"מ (ו:) ובב"ב (שם) ובבכורות (לה:). וייתכן שהמקור לשוני בין הגירסא בב"ב לגירסא בחולין וגיטין טמון בין גירסאות הראשונים השונות. במסכתות גיטין וחולין בהן יש פירוש לרש"י, הובאה גירסת רש"י שגורס "מכרי" על פי הפסוק. ואילו בב"ב עליה אין פירוש לרש"י אלא לרשב"ם, והגירסא המקובלת היא גירסת רשב"ם, כתוב 'מכירי' כפי גירסתו של הרשב"ם. והתוס' גם הם גורסים כרשב"ם, 'מכירי כהונה'. עכ"פ נראה, דמאן דתני הכי לא משתבש ומאן דתני הכי לא משתבש.   

מיק - תודה רבה! רבי אלופי ומיודעי!

יפה!

בשורה התחתונה, ככל הידוע לי בשיח הישיבתי מקול לומר "מכירי", ואפשר להשאר בכיתב הזה.

חבל שבעלי הדקדוק לא עזבו את שולחן החג לטובת דיון פורה וחשוב זה.

יש הבדל בין מכר למכיר, מה יותר נכון ?

מרמולדה, שתי הגירסאות נכונות, כל אחת מצד אחר.

'מכרי כהונה' נכון יותר כאשר רוצים שהגירסא תהיה זהה למקור מן הפסוק.

'מכירי כהונה' מסתדר יותר בלשון הפשוטה, משום ש'מכרי כהונה' פירושו - אנשים שהכהן מכיר, כמו בפסוק 'איש מאת מכרו' שעוסק בכהן הנוטל מן האנשים שהוא מכיר. 'מכירי כהונה' פירושו, אנשים שמכירים את הכהן. ובכך מסתדרת הלשון טוב יותר, משום שבדרך כלל הדיון הוא על אדם שמכיר את הכהן ונותן לו מתנות, ועל כך ההדגשה.

על כל פנים, אין הבדל מהותי ואין נפק"מ בין הגירסאות, ושתיהן עוסקות בדיוק באותו מושג, משום שבכל מקרה מדובר על אנשים שהם גם מכרים וגם מכירים. דהיינו: הם מכירים את הכהן, והוא מכיר אותם. ולכן השאלה היא האם לבחור בלשון הדומה יותר ללשון הפסוק או בלשון המסתדרת יותר עם מרוצת הדברים.

מעניין שרש"י מסביר (מלכים ב פרק יב פסוק ו) "מאת מכרו - מאת 'מכירו' הרגיל אצלו". ובזאת מפריך רש"י מעט את הפלפולים של מורי ורבי מיקי, שנאמר בשורות שלפני, וגם מקודם. כי רש"י (ועמו שאר הראשונים במקום) מתרגמים את מכרו למכירו, מה שאומר שבלשון המשנה וחז"ל ההגייה הנכונה זה "מכירו", גם לפי רש"י. כנראה שזה אחד החילוקים בין לישנא דקרא לבין לישנא דחז"ל. דווקא בשל העובדה שהעברית הצחה (של ריקני הדעת שיסדו את השפה) כמו תמיד מעדיפה את לשון התנ"ך על לשון חז"ל, חשוב להדגיש שהערך אמור להיות מבוסס על הכינוי כפי שהוא מוזכר בחז"ל, והגרסא המדוייקת יותר והנפוצה יותר בלשון חז"ל היא כנראה מכירי חז"ל, כמו שרואים ברוב האזכורים שהינם עם יו"ד, וגם בשאר האזכורים לא מוכח שהניקוד אינו בחיריק.

אין לזה שום קשר ללשון חז"ל ולשון התנ"ך.

יש ראשונים ופרשנים רבים מאוד שמשתמשים עם "מכרי".

גם בפירוש התוספות על הש"ס בכמה מקומות נוקט לשון "מכרי"

טישיו, אני לא חושב שיש בכך סתירה לדבריי. ראשית כל, מסתבר שגירסתו של רש"י בגמרא הייתה 'מכרו' בקמץ ופתח ולא 'מכירו'. דיוק זה מוכח מכך שכאשר רש"י מפרש במסכת חולין את המילים 'מכרי כהונה', לאחר שמסיים רש"י לפרש את המושג, אומר רש"י (בד"ה במכרי כהונה ולויה): "מכרי - לשון: 'איש מאת מכרו'". מכאן משמע, שגירסתו של רש"י הייתה 'מכרי כהונה', והוקשה לרש"י מדוע 'מכרי' ולא 'מכירי', ועל כך מפנה רש"י ללשון הזהה המופיעה בפסוק. שהרי אילו היה גורס רש"י 'מכירי', מדוע לו לציין לפסוק במלכים, הרי המילה 'מכירי' היא לשון פשוטה ומובנת בה משתמשים חז"ל. ועוד קשה שהרי אילו רש"י גורס 'מכירי', אין לו להפנות לפסוק בו כתוב 'מכרי'. (תדע, שהרי רשב"ם בב"ב גורס 'מכירי', ופירושו זהה לפירוש רש"י במושג 'מכירי כהונה', אך שלא כרש"י אין הוא מציין לפסוק במלכים). ולכן, בהכרח שרש"י גרס בגמרא 'מכרי' ולא 'מכירי'. אמנם, כשפירש רש"י את הפסוק במלכים, פירש רש"י 'מכירי'. משום שבפסוק אכן כתוב 'מכרי', אך ההדגשה היא על אנשים המכירים את הכהן ונותנים לו מתנות - כלומר: 'מכירי'. אך זהו פירוש הפסוק, ולא המשמעות הצמודה למילים.

כדי להסביר את ההבדל בין 'מכרי' ל'מכירי' אצטט לדוגמא את פסקי הרי"ד על יבמות דף קו, א: ומה היא 'הכרת המיאון, בשלמ' הכרת החליצה שיכירו היבם אם אחי בעלה מן האב הוא, אבל ממאנת מה צריכין בית דין להכיר אע"פ שאינם מכירי' בעלה הרי יכולה למאן שלא בפניו ולמה לא נקבל (ב)מיאונה, ואע"פ שאין מכירין אם היתה אשת ראובן". הפסקי הרי"ד מזכיר גם את המושג של "מכירי" לגבי הגברא - על ראובן, והמושג "מכרי" לגבי החפצא של המיאון. אולי יש ללמוד מכאן ש"מכרי" קאי על ה'חפצא' של הכהונה, ו"מכירי" קאי על הכהנים.