נאמר במכלול צירופים אלו נועדו לשחק עם הלשון וליצור בלבול מסוים אצל הקורא, שכן משמעותן של המילים היא שונה.
מיעוט שיחה שמש מרפא מה דעתכם בענין זה.
שהרי הדבר הזה לכאורה תמוה מאוד.
שהרי אי אפשר לומר כלל וכלל שהתורה תיצור בלבול אצל הקורא והערתי על זה אתמול בהערה בערך.
שמש מרפא להעירך: א. ''ותכנע לפניהם את יושבי הארץ הכנענים'' [נחמיה ט,כד] זו דוגמה ל'לשון נופל על לשון', המופיעה בעוד מקומות: ''ויכנע אלוקים ביום ההוא את יבין מלך כנען'' [שופטים ד,כג].
וכן כ''מדרש שם'': ''ארור כנען [מלשון כניעה] עבד עבדים יהיה לאחיו''.
ובמדרש בראשית זוטא [מוסד הרב קוק ירושלים תשכב] ט כז: ''מעין שמותם ברכם.. כנען שמו ויכנע לפני אחיו'', וכן פירשו החזקוני ובכור שור שם.
ב. הדוגמה המופיעה ''סבתא חיה מתה'' אינה שייכת לערך זה, העוסק במלים ש'צלילן' דומה. יש להעבירו לערך אוקסימורון היינו משפט המכיל 'ניגודים' כמו ''וישאל דוד לשלום המלחמה'' [שמואל יא,ז].