שיחה:ישיבת וולוז'ין/ארכיון

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

על הלוח הזה

לא ניתן לעריכה

ערך זה נכתב או הורחב במסגרת מיזם חכמי ישראל
במסגרתו נכתבים ערכים על גדולי אומתנו, תנאים ואמוראים, גאונים, ראשונים ואחרונים
שחסרון ערכיהם מורגש באנציקלופדיה יהודית

תאריך הקמת הישיבה בוולוזין כדאי לעיין בספרו של אליאך הוא מביא מסמכים המקדים את הקמת הישיבה עוד בחיי הגר"א

אחודה חידה (שיחהתרומות)

ר' יהושע חתנו של ר' זלמל'ה היה ג"כ מג"ש בישיבה, צינוביץ עץ חיים עמ' 93-94.

אחודה חידה (שיחהתרומות)

האם אין עדויות או לפחות הערכות על מספר התלמידים בתקופות השונות?

לפו"ר לא מצאתי כל התיחסות הערך לנקודה זו מלבד זה שבתקופת השיא של הנצי"ב היו כארבע מאות.

אחודה חידה (שיחהתרומות)

כוונתי לתקופות שלפני הנצי"ב או לראשית תקופת הנצי"ב.

איש הנחמה (שיחהתרומות)

הייתה התייחסות לגבי השנים הראשונות ולגבי זמנו של ר' איצלה, וכעת הוספתי גם על סוף זמנו של ר' חיים.

"ישיבת וולוזין" בירושלים

5
מטעמים (שיחהתרומות)

יש מבנה ברחוב ישא ברכה בעיר, עם הכיתוב "ישיבת וולוזין" על הבנין.

אין לי מושג אם זה קשור לצאצאי ראשי הישיבה, אבל מן הראוי להזכיר זאת גם בערך בפסקה הנצחה, (כמו על הישיבה בתל אביב.)

בעד עמך (שיחהתרומות)

קשור, יש שם מישהו ממשפחת שפירא

איש הנחמה הסתיר את הרשומה הזאת (היסטוריה)
איש הנחמה (שיחהתרומות)

מצאתי מקור על העניין. תודה על ההערה!

ידוע לכם באיזה שכונה מוגדר רח' ישא ברכה?

בעד עמך (שיחהתרומות)

אולי "כרם אברהם" או הבוכרים.

בעד עמך (שיחהתרומות)

יש פיסקה בתוך הערך המציינת תלמידים בולטים, והם בודדים ממש. אפשר להסתייע בקישור בסוף הערך המפנה לכלל התלמידים שיש עליהם ערך, יש שם עוד בולטים רבים.

איש הנחמה (שיחהתרומות)

כתבתי רק כאלו שהיו רבנים מאד בולטים בליטא. את מי לדעתך צריך להוסיף?

בעד עמך (שיחהתרומות)

לא זוכר כעת, תציץ ברשימה תוסיף מה שנראה לך

איש הנחמה (שיחהתרומות)

עברתי עוד פעם והוספתי קצת.

עזרא ט. (שיחהתרומות)

2 הערות: א. לטעמי הפתיח הוא ממש מדי ארוך. כדאי למצוא דרך ליצור פתיח מינימאלי, ואת שאר המידע להכניס אל תוך הערך. ב. כדאי להכניס רשימה של בוגרים מפורסמים של הישיבה [תורניים ושאינם כאלה - גם ח"ן ביאליק למד בוולאזין]. ראה איך זה בערכים על ישיבות כמו מיר, חברון, קול תורה ועוד.

בהצלחה

שמש מרפא (שיחהתרומות)

לא חושב שהפתיח ארוך מדי. הפתיח אמור להיות תקציר של הערך, וכאשר הערך ארוך אך טבעי שגם הפתיח יהיה ארוך בהתאם.

איש הנחמה (שיחהתרומות)

א. כדברי ר' שמש, אורך הפתיח בדר"כ תלוי באורך הערך. ב. בסוף כל קטע על תקופה הכנסתי רשימה מינימלית של בוגרים, ובסוף הערך יש קישור לקטגוריית בוגרי הישיבה. לדעתי זה עדיף מאשר לרכז רשימה אינסופית של חצי מרבני ליטא...

אחודה חידה (שיחהתרומות)

אולי לחלק את הפתיח לקטעים יועיל לנוחות הקריאה, נראה לי שזה קיים בערכים עם פתיח ארוך.

אולי היה יותר מתאים את השורות של הניתוח ההיסטורי הרחב יותר להעביר לקטע נפרד בסוף הפתיח כך שיבוא לאחר פרטים קונקרטיים יותר כמו דרך הלימוד וכדו'.

אני מתכוון לשורות הבאות.

דגם עצמאי זה קידם את פני התפשטות תנועת ההשכלה ברוסיה, שבעקבותיה זנחה האליטה הכלכלית את ערכי היהדות ומכללם ערך לימוד התורה, כאשר בתנאים חדשים אלו קיומה של ישיבה קהילתית במבנה הישן היה קשה הרבה יותר. בנוסף, מעמדה הגבוה של הישיבה ובעקבותיה מעמדו של ראש הישיבה בציבור היהודי, סייע בעקיפין להחלשת מעמדם של רבני הקהילות, בדומה לתהליכים שהתרחשו קודם לכן באזורים קרובים בעקבות תנועת החסידות.

כשהפתיח הוא ארוך וגולשים מהר לניתוח מורכב זה מכביד על הקריאה.

עזרא ט. (שיחהתרומות)

מסכים. [אני עדיין חושב שקטע כמו זה בכלל לא מוכרח להיות בפתיח, אבל מבטל דעתי בפני הגדולים].

איש הנחמה (שיחהתרומות)

תיקנתי. תודה על ההצעה!

לא ידע (שיחהתרומות)

ג"א מצטרף בענין "אם הישיבות" יש מכתב מתלמידו ר' יוסף אב"ד קריניק (מכונה ר' יוסף איישישוקער) שמתייחס למפקפקים על הגדרת הישיבה כאם הישיבות, ומבאר מדוע היא אכן כזאת. יתכן ויש מקום לצטט מהמכתב או לציין אליו - המקור "פרקי וולוזין- מאתיים שנה לייסוד אם הישיבות" ישראל שורין עמוד 26-27 (באוצר החכמה עמוד 45-46 עמודים זמינים חינם) נ.ב. לא ראיתי ציון לספר זה בערך, אם נשמט ממני עמך הסליחה

איש הנחמה (שיחהתרומות)

יש קישור אל דפוסו הראשון של המכתב בהערה 16.

מטעמים (שיחהתרומות)

אכן. ערך מושקע. עבודה יפה מאוד.

ישראל מאיר ק. (שיחהתרומות)

הערך נפלא, פשוט אמן, האם אתה יכול להביא מקור בכלל שרבי שמעון הוא תלמיד של ר' חיים במידת מה ואף תלמיד חבר. כפי שזכור לי הוא מזכיר אותו בספרו פעם אחת בלבד ולא בתואר רבי או משהו כזה.

שמש מרפא (שיחהתרומות)

ראה בערכו.

יושב אוהלים (שיחהתרומות)

א. לא כדאי לכתוב את השנים בהם פעלה בתאריך עברי?

ב. אי"ז נכון לכתוב הנהיג את הציבור הליטאי ברוסיה אז הציבור הלא חסידי נקרא "מתנגדים" ורק פה בארץ התחילו לכנות את אלו שאינם חסידים בכינוי ליטאים.

ייש"כ על הערך הנפלא פשוט תענוג לקרוא בהצלחה רבה בהמשך הדרך.

שלוימי (שיחהתרומות)

גא"מ. ערך ממש יפה

איש הנחמה (שיחהתרומות)

א. בעקרון אתה ודאי צודק, אבל אין לי ניסוח טוב של זה ("במהלך המחצית השניה של המאה השישית לאלף השישי והמחצית הראשונה של המאה השביעית"? לא משהו.). ב. כתבתי לפי הכינוי המקובל כיום, אבל אה"נ. לא נראה לי שזה לעיכובא.

יושב אוהלים (שיחהתרומות)

אפשר לכתוב אשר פעלה בין השנים

איש הנחמה (שיחהתרומות)

סליחה על העיכוב בתשובה, אני ממש חוטף דקה פה ודקה שם, כיושב אוהל בטח תבין אותי... הבעייה שפעלה בין השנים תקסג-תרנב זה לא נכון, כי היא פעלה גם אחר כך, אבל מצד שני כשמדברים על "וולוז'ין" הכוונה היא לשנים האלו. כך שהניסוח הנוכחי נראה לי מדויק יותר.

ישראל מאיר ק. (שיחהתרומות)

שיהיה בהצלחה גדולה, נראה טוב מאוד.

ישראל מאיר ק. (שיחהתרומות)

תשנה את התרפ"ו וכו' לתקפ"ו

איש הנחמה (שיחהתרומות)

תודה על תשומת הלב!

ישראל מאיר ק. (שיחהתרומות)

בעניין התיאוריה של ר' ישראל סלנטר, אין זה אלא בגדר פלפול של שטמפפר ואין לזה על מה לסמוך.

איש הנחמה (שיחהתרומות)

אתה צודק, זה סתם ספקולציה. תודה על ההערה!

אין נושאים ישנים יותר