לא מועלין הכוונה שאין קרבן
בקשר לאיסור הרי כבר מבואר קודם לכן לא נהנין
לא ניתן לעריכה
שחסרון ערכיהם מודגש באנציקלופדיה יהודית |
המשנה הראשונה בפרק התערובות עוסקת בדין תערובת של קרבנות עם "חטאות המתות", אוֹ בְשׁוֹר הַנִּסְקָל", והיא קובעת ש
אני לא בטוח שכאן המקום להביא נידון זה
הרי אפשר להביא את זה גם בשור הנסקל
זה דין תערובות גרידא ללא קשר למתערב
לא הבנתי למה
הלא דבר דיחוי הוא בכל התורה
הרי יש עוד סוגי פסולים בקרבנות
גם בלולב וגם בהדס ובהרבה פסולים
דין דחוי כתוב כאן דיחוי
ודין תערובות כתוב כאן תערובת (הלכה)
אני יסביר לך
כמו שתיקח ערך ערלה ותשים שם דיני תערובות כי הערלה נפלה בתערובת
וכן אחרי כן בערך כלאי הכרם
אין לזה קשר לכ' לעניות דעתי לחטאות המתות
ההשוואה אינה נכונה. ישנם עשרות סוגי איסורים שיכולים להתערב ברוב. לעומת זאת יש רק "שני" אופציות של בעלי חיים שאסורים בהנאה וכשנתערב אחד מהם באלף נאסרו כולם. חטאות המתות ושור הנסקל.
יש גם בהמה של תקרובת ע''ז וגם בהמה של עיר הנדחת,
וחוץ מזה מה ההבדל אם יש שניים או שלשה או ארבעה
בכל מקרה גם אם יש לקבל את דעתך הרי בוודאי שיש לציין ולהודיע אצל ערך תערובות שדין בהמה האסורה בהנאה המעורבת נתבאר בחטאות המתות.
וכן בערך שור הנסקל
וכן בערך בהמת עיר הנדחת
הדין שהבאתי בערך אקטולי רק לשני אופציות בלבד.
אני מצטט:
משנה מסכת זבחים פרק ח
(א) כָּל הַזְּבָחִים שֶׁנִּתְעָרְבוּ בְחַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, אוֹ בְשׁוֹר הַנִּסְקָל, אֲפִלּוּ אֶחָד בְּרִבּוֹא, יָמוּתוּ כֻלָּם. נִתְעָרְבוּ בְשׁוֹר שֶׁנֶּעֶבְדָה בוֹ עֲבֵרָה, אוֹ שֶׁהֵמִית אֶת הָאָדָם עַל פִּי עֵד אֶחָד, אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים, בָּרוֹבֵעַ, וּבַנִּרְבָּע, וּבַמֻּקְצֶה, וּבַנֶּעֱבָד, וּבָאֶתְנָן, וּבַמְּחִיר, וּבַכִּלְאַיִם, וּבַטְּרֵפָה, וּבַיּוֹצֵא דֹפֶן, יִרְעוּ עַד שֶׁיִּסְתָּאֲבוּ, (וְיִמָּכְרוּ) וְיָבִיא בִדְמֵי הַיָּפֶה שֶׁבָּהֶן מֵאוֹתוֹ הַמִּין. נִתְעָרֵב בְּחֻלִּין תְּמִימִים, יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין לִצְרִיכֵי אוֹתוֹ הַמִּין:
יש גם עגלה ערופה והיא נאסרת משעת ירידתה לנחל איתן כמו שפסק רמב"ם
ומה שהתנא לא הביא את זה יש לומר משום שבפלוגתא לא קמיירי.
הדין שהבאת אקטואלי בכל בהמה שאסורה בהנאה
אין כאן דין מיוחד בחטאות המתות או בשור הנסקל אלא זה רק היכי תמצי שאסורין בהנאה
רמב"ם פרק ט"ז ממאכא"ס
ז וכן כל בעלי חיים, חשובין הן ואינן בטילין; לפיכך שור הנסקל שנתערב באלף שוורים, ועגלה ערופה באלף עגלות, או ציפור מצורע השחוטה באלף ציפורים, או פטר חמור באלף חמורים--כולן אסורין בהניה. אבל שאר הדברים--אף על פי שדרכן לימנות, הרי אלו עולין בשיעורן.
ציפור חיה וחמור לא שייכים כאן כי אז יכירו אותם
בענין תקרובת עבודה זרה תלוי במחלוקות הראשונים אם אסור בהנאה מן התורה או מדרבנן
וז"ל גליון מהרש"א (יו"ד סי' קכ"ג ש"ך סק"א): "אסור מדאורייתא להרמב"ם פ"ז מהל' עבו"כ, אבל התוס' פ' מרובה דף ע"ב ב' ד"ה דאי, וכן בחידושי הרשב"א פ' באיש מקדש דנ"ח ע"א, דתקרובת עבו"כ אסור מדאורייתא רק באכילה", עכ"ל.
מקור דין זה הוא הלכה למשה מסיני. בגמרא מובא כי בני ישראל פנו אל פינחס
ואחרי כן פנו לאלעזר וגם לא יכל לעזור להם
עד שעתניאל בן קנז החזיר את ההלכות בפלפולו
ראשית, התבנית מורה על כך שהערך בעבוד, ולא על חוסר, אבל עם שאלת - חסר:
מעבר לכך, חסרה הרחבה על פרטי דינים מרכזיים בחמשת החטאות (אגב, תמהני עליך שלא הזכרת כאן את "ותמנע" והמסתעף).
מנטרים, אם ממש בא לכם, אפשר להעביר לחטאות המתות. אם מישהו מרגיש שהוא עושה טובה בזה שהוא מעביר ערכים, אני פוטר אותו מלעשות זאת. תודה.