שיחה:גילוח בחול המועד/ארכיון

מי מ{{עורכי אספקלריה}} יכול להביא לערך תמונה מהערך גילוח?

לא מצאתי שם תמונות לעניין, הבאתי ממקום אחר.

תודה

שמואל חיים, בגילוי דעת שבו שאול ברלין חזר בו מההיתר לגילוח, מציין שזאת משום (כבוד) דעת אביו, שכידוע חלקו גדול היה בפולמוס זה, נגד הנודע ביהודה. כך שאיני חושב שניתן לומר שההיתר מפאת לחץ ציבורי.

(להרחבה בנושא אתה מוזמן לעיין בדף הטיוטה שאני כותב כעת על שו"ת 'בשמים ראש')

אשמח לביקורת מהמכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ על הערך

האם הערך עוסק רק בגילוח הזקן?

א"כ יש להעביר לשם "גילוח הזקן בחול המועד".

הוא כולל גם תספורת, אך בעיקרו על הגילוח.

יש נוהגים לכנות את תספורת הזקן כגילוח ואת גילוח הראש כתספורת. אני לא חושב שזו חלוקה נכונה, ולכן אם עיקר הערך עוסק בזקן לא מספיק לכתוב את המילה גילוח אלא יש להבהיר שמדובר על גילוח הזקן.

אוקי

, ערך יפה מאד, יש צורך בעיקר בשיפור ניסוח.

עכשיו אפשר להעביר?

אני מעדיף להשאיר זאת למנטרים אחרים שמבינים בתחום של הערכים התורניים ( תחום בו פחות עסקתי לדאבוני)

תייג אולי את ספרא.

ניסחתי קצת מקווה שמוצא חן בעיניך. שים לב שנשארו מקורות בספר ללא קישורים ואת כולם או רובם ניתן לקשר לאחד האתרים היברובוקס/אוצה"ח/ויקיטקסט/ספריא

העברתי לשם הנוכחי.

לא מצאתי סימוכין לכך שההיתר לא תקף ברעיון על גילוח הראש.

יש עניין להזכיר את דבריו המזויפים של הרא"ש בבשמים ראש?

בודאי.

לא יודע. תזכיר, ונראה מה עושים עם זה.

איך זה עכשיו?

נראה לי מעולה.

יישר כח על הערך היפה. מאחר והכותרת היא "גילוח בחול המועד", על הנושא להיות כללי ולעא לתת את עיקר הדגש רק על הפולמוס. הדבר צריך להתבטא גם בפתיח.

היינו?

מהפסקה "דעת רבינו תם" הערך מתייחס רק לשאלה האם מותר להתגלח במועד במקרה שכבר התגלח בערב המועד.

בעוד שהערך לא מרחיב על ההיתרים האחרים לגלח בחול המועד המובאים במשנה ובתלמוד.

חוץ מדעת רבינו תם במקרה הנ"ל, לא מופיע בערך הספרות התורנית של עד המאה ה-18, לא באשר למקרה זה, ולא באשר להיתרים האחרים לגילוח בחול המועד.

עכשיו זה בסדר?

יותר טוב, אבל לא מספיק. יש עוד חומר רב בנושא (המהווה את החומר ההלכתי העיקרי).

חיפשתי ולא מצאתי עוד, אשמח אם תכוון אותי

כמה דוגמאות: יצא לחו"ל באיסור, יצא לפני החג, הטרוד בדבר מצווה, נזיר ומצורע, הנשאל לחכם והותר, אולי גם התה"ד על מומר.

גם לגבי הפולמוס עצמו, ההסבר של הנוב"י שהאיסור מצד מלאכה ולא מצד גילוח.

אני עדיין באמצע, אבל איך זה בינתיים?

"הריטב"א כתב שהמותרים בגילוח יכולים לעשות זאת אף בפרהסיה" - אם יש חולק יש לכתבו, אם אין חולק יש לכתוב בסתמא.

את השאר יש לתמצת למסקנות הגמרא.

באופן כללי, זה מובא בצורה מבלבלת; נסה לסדר את זה בצורת רשימת פריטים, למשל.

כמו עכשיו?

לא... התכוונתי שרשימת המותרים תוצג בצורת רשימה, עם פירוט על כל אחד בשורה הרלוונטית. אחרי זה אפשר להוסיף נקודות כלליות.

במחילה על המוחין דקטנות, אשמח אם תדגים קצת בערך, כי אני לא בדיוק הבנתי...

אני חושב ששמש צודק, השם היותר נכון במצב הנוכחי הוא פולמוס הגילוח בחול ההמועד. יש על הנושא הזה כמדומני כמה דפים ב”אלו מגלחין” ויש הרבה חומר להכניס לערך. אני לא שולל להשאיר את הערך הנוכחי כערך מורחב על הפולמוס ולכתוב ערך חדש על ושא האב.

אין מספיק חומר בשביל לפצל לשני ערכים שונים, אנסה להרחיב, אם כי בפועל רוב החומר הוא על הפולמוס ואין על הנושא הזה יותר מידי

בשל מספר בעיות טכניות, אין לי גישה כעת לאוצר החכמה, ולכן אני אשמח עם אחד מהמכלולאים פעילים‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‌‏ יוכל יבדוק האם הקישורים שקישרתי לאוצר החכמה, מגיעים לעמוד הנכון, תודה מראש.

בדקתי

עשית מצוין מגיע למקום הנכון

תודה רבה על הערך תמשיך להצליח

ישר כוח

 _{כל הכבוד!}  על הערך המשובח! כשאר ערכיך, כתוב היטב ובעיקר המקורות הביבליוגרפים מובאים כהלכה. התחלתי קצת לעשות תיקונים, בעיקר משניים. נראה לי שלפחות חלק מהציטוטים מיותרים ועדיף לתמצת אותם.

בגדול, ערך מעולה!

שמואל חיים, משפט הפתיחה של הערך "בהלכה, הגילוח בחול המועד הוא איסור לגלח את הראש או את הזקן בחול המועד" מנוסח קצת לא ברור, אולי עדיף לנסות משהו כמו "בהלכה, ישנו איסור לאדם לגלח או לספר את שערו בחול המועד", כמו כן בהמשך כתוב המונח "יכנסו לחג כשהם מנוולים" מונח זה אינו מובן למי שלא מכיר את המונח בהקשר הזה, כמובן עשה כדעתך וכהבנתך.

מחד אכן מדובר בניסוח יותר טוב אך לאידך יש עניין להכניס בפתיח של הערך את שם הערך, נחכה לדעות נוספות. "מנוול" זה גם מילה בעברית, לא חושב שיהיה מישהו שלא יבין אותו.

אגב, לדעתי הפתיח בהלכה, בהרבה מקומות ובכללם כאן, מיותר, כי הנושא נטו הלכתי.

תוקן

בעברית מדוברת המילה מנוול מתייחסת למעשה של אדם ולא למראהו, אבל באמת זה לא כל כך משמעותי.

יותר מתאים לכתוב "חזר בו" מאשר "התחרט בו".

אגב ייש"כ על הערך, מחכים ומנוסח יפה מאוד!

אכן, "התחרט בו" זה תחביר שגוי.

בוצע