שידור תאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שידור תאיאנגלית: Cell Broadcast ובראשי תיבות CB) היא טכנולוגיה סלולרית המאפשרת לשלוח הודעה למנויים רבים בו-זמנית שנמצאים באזור הכיסוי של תחנת בסיס מסוימת.

באמצעות שידור תאי ניתן לשלוח הודעות באורך של עד 93 תוים. טווח השידור יכול להיות החל מטווח הכיסוי של תחנת בסיס יחידה ועד לכלל הרשת הסלולרית.[1]

הודעת CB נשלחת כ-Broadcast ברמת מאמץ מיטבי, ללא הבטחת מסירה כלשהי, וללא הבחנה בין מקבלי ההודעה. מכיוון שהטכנולוגיה עובדת ברמה הבסיסית של רשת הסלולר, הודעת CB תישלח גם אם הרשת הסלולרית עמוסה ולא ניתן לקיים שיחות קוליות או לשלוח מסרונים.[2]

השימושים יכולים להיות מגוונים: החל מהודעות לשימוש מסחרי ועד הודעות חירום על מזג אוויר מסוכן, תאונות דרכים, אירועים מסוכנים ועוד.

הטכנולוגיה קיימת משנת 1988[3] ותומכת ברשתות GSM ו-UMTS.

הודעת Cell Broadcast שנשלחה על ידי פיקוד העורף במהלך מבצע צוק איתן

שימוש בעולם

ישראל

בישראל נעשה שימוש בטכנולוגיה זו על ידי פיקוד העורף, כחלק ממערך ההתרעה "מסר לאומי", השימוש בהודעות מכונה "מסר אישי".

בשנת 2012 בוצע ניסוי ראשון למערכת במסגרת תרגיל רעידת אדמה של פיקוד העורף. מעל 55% מהאזרחים לא קיבלו את ההודעות בין היתר מחוסר תאימות של מכשירי הסלולר ומוכנות חלק מרשתות הסלולר בישראל.[4]

בשנת 2014 חייב משרד התקשורת את חברות הסלולר להתממשק עם מערכת "מסר אישי",[5] כמו כן מכשירי האייפון של חברת אפל תומכים בשידור תאי החל מגרסת מערכת הפעלה IOS 8.[6]

ביולי 2014 פיקוד העורף הפעיל את המערכת באופן רשמי במהלך מבצע צוק איתן.[7] בפברואר 2016 הודיע צה"ל כי לאחר מספר שנות התנסות והשקעה של מיליוני שקלים, ולאור קשיים טכניים שהתגלו במהלך התרגולים, השימוש בשידור תאי נזנח לטובת אפליקציה לסלולרי.[8]

החל משנת 2022 פיקוד העורף חזר לעשות שימוש במערכת, אך רק לטובת שליחת הנחיות לאוכלוסייה הנמצאת באזור סכנה (כגון אסון טבע) ולא לצורך מתן התרעה בזמן אמת.[9]

ביולי 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל, פיקוד העורף הרחיב את השימוש במערכת כך שתכלול כל התראת חירום, כגון ירי רקטות וטילים.[10]

ב-1 באוקטובר 2024, בעת המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024), פיקוד העורף עשה שימוש במערכת זו ושלח התרעת חירום בטכנולוגיית שידור תאי הקוראת לכל התושבים להיכנס למרחבים המוגנים ולשהות שם עד לקבלת הודעה חדשה. כאשר הסתיים האירוע פיקוד העורף שלח התרעת חירום על כך שאפשר לצאת מהמרחבים המוגנים.[11]

ארצות הברית

בארצות הברית נעשה החל משנת 2006 שימוש בטכנולוגיה זו על ידי גורמי ביטחון שונים כגון: FEMA והמשרד לביטחון המולדת.[12]

השימוש העיקרי הוא להודעות חירום על מזג אוויר קיצוני (טורנדו), חטיפת ילדים (Amber Alert) ואירועי חומרים מסוכנים.

בריטניה

ב-7 ביולי 2005 התרחשה סדרת פיגועים בלונדון, מיליוני אזרחים באזורים אלה וכן כוחות ההצלה הפעלו באזור, לא יכלו לקיים שיחות או לשלוח מסרונים כתוצאה מקריסת רשתות הסלולר. אזרחים לא יכלו לקבל עדכונים, ליצור קשר עם קרובי משפחה ולהזעיק את כוחות ההצלה, הדבר תרם לכאוס שנוצר והגביר את הבלבול והפחד בקרב האזרחים. אחת המסקנות הייתה להטמיע שימוש בהודעות CB על מנת שהאזרחים יוכלו לקבל הנחיות ומידע מהממשלה במצב חירום.[13]

צ'ילה

משנת 2012 צ'ילה משתמשת בטכנולוגיה זו, בשנת 2014 הפיצה הממשלה הודעות CB למיליוני צ'יליאנים על התרעת צונאמי ודרישה לפינוי מידי מאזורי הסיכון, כתוצאה מכך ניצלו חיים רבים.[14]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שידור תאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ What is cell broadcast, באתר Cell Broadcast Forum
  2. ^ FAQ for Cell Broadcast, באתר Cell Broadcast Forum
  3. ^ Goggin, Gerard (2006). Cell Phone Culture: Mobile Technology in Everyday Life. p. 213. ISBN 0415367433.
  4. ^ יאיר מור, תרגיל פיקוד העורף: רוב האזרחים לא קיבלו את הודעות "מסר אישי", באתר TheMarker‏, 21 באוקטובר 2012
  5. ^ אור הלר, "מסר אישי" לכל אחד, באתר nrg‏, 2 ביוני 2014
  6. ^ עדן גוטליב, איך iOS 8 יכולה להציל לכם את החיים?, באתר GSM Israel, 11 ביולי 2014
  7. ^ פיקוד העורף הפעיל את מערכת "מסר אישי" ברוב המדינה, באתר מאקו, 25 ביולי 2014
  8. ^ יואב זיתון, יותר מהיר מהצופרים: צה"ל משיק אפליקציית התרעות, באתר ynet, 16 בפברואר 2016
  9. ^ הודעות חירום לטלפונים הניידים עם הנחיות מצילות חיים, באתר פיקוד העורף
  10. ^ מערכת את"צ, מעכשיו, תקבלו לנייד "מסר אישי" באירוע חירום נרחב - אוטומטית, באתר צה"ל, ‏4 באוגוסט 2024
  11. ^ מתקפת הטילים מאיראן: הטכנולוגיה החדשה של פיקוד העורף נכנסה לפעולה - וואלה טכנולוגיה, באתר וואלה, ‏2024-10-01
  12. ^ Emergency Cell Broadcasts Tested in the USA, באתר Cellular News, 14 באוגוסט 2006
  13. ^ Mobile phone collapse made 7 July terror attacks worse, באתר TheGuardian, 4 ביוני 2006
  14. ^ eVigilo: הסטארט-אפ הישראלי שהציל את אזרחי צ'ילה מהצונאמי, באתר כלכלסיט, 2 באפריל 2014
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39723571שידור תאי