השוכר את האומנין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
גרסה מ־17:08, 18 במרץ 2024 מאת מוטי בוט (שיחה | תרומות) (←‏פתיח: תיקון פרמטרים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השוכר את האומנין
מסכת בבא מציעא
סדר נזיקין
נושא עיקרי פועל ומעסיק, עבודה
מספר הפרק במסכת 6
מספר משניות 6
דפים בתלמוד בבלי דף ע"ה עמוד ב' - דף פ"ג עמוד א'
מספר דפים בתלמוד בבלי 7.5

השוכר את האומנין הוא הפרק השישי במסכת בבא מציעא העוסק בעיקר בדיני פועלים. בפרק 6 משניות ובגמרא הוא כולל 7.5 דפים, וממוקם בין הדפים ע"ה ע"ב - פג ע"א.

נושאי הפרק

שכירות פועלים

במשנה נאמר כי שליח שסיכם עם פועלים לעשות מלאכה עבור משלחו, וסיכם עמם את משכורתם בסכום נמוך ממה שהקציב לכך בעל הבית, אין להם זכות תביעה עליו. הגמרא מביאה מספר צדדים לבאר מה החידוש שאין לפועלים תביעה ממונית[1]. כמו כן עוסקת הסוגיא בקבלן שחזר בו מסיכומו עם בעל הבית, לאחר שהתחיל לעבוד. האם יכול בעל הבית להוריד משכרו עבור השלמת המלאכה, במקרה שעלות העבודה התייקרה, ונחלקו בכך התנאים. אך אם מדובר בדבר האבד כגון שהתבואה מתקלקלת בגשם, מותר לשכור פועלים אחרים ביוקר ולגבות את ההפרש מהם במקרים מסוימים[2]. נידון נוסף המוזכר בגמרא: פועלים שנשכרו ואחר כך לא יכלו לעשות מלאכתם מסיבות שאינם קשורות אליהם, דנה הגמרא במספר מקרים האם ההפסד מוטל על הפועלים או על בעל הבית[3].

שכירות בהמה

השוכר בהמה לעבוד בה במקום מסוים כגון בבקעה ולא בהר או לסחוב כמות סחורה מסוימת[4] אין לשנות מהסיכום. ואם ניזוקה הבהמה מחמת השינוי חייב. נחלקו האמוראים האם יש אופנים בהם חייב השוכר גם אם לא ניכר שהבהמה ניזוקה מחמת השינוי, אחת הדעות היא דעת רבי מאיר, ששוכר המשנה מדעת בעל הבית נקרא גזלן, ולדבריו חייב בכל נזק[2]. אם הבהמה מתה או נשברה רגלה, מחויב המשכיר להעמיד לשוכר בהמה אחרת. הגמרא דנה האם אחריות זו של המשכיר קיימת גם במקרה שנלקחה הבהמה לעבודת המלך ובאלו אופנים[5]. וכן האם האחריות תקפה כששכר בהמה מסוימת[6].

נתקל פושע

נחלקו התנאים לגבי אדם המעביר חבילה לחבירו ממקום למקום בחינם או תמורת תשלום, ונתקל בעת הליכתו ונשברה החבילה, האם חייב בתשלום. ובגמרא ביארו האמוראים נידון זה בשאלה האם אדם הנתקל בעת הליכתו מוגדר כפושע, ובאילו אופנים[7].

חיובי שמירה לאומן

אומן המתקן כלי בבית מלאכתו מחויב בשמירה על הכלי כשומר שכר. במשנה דן התנא עד מתי מחויב האומן בחיובי שמירה אלו; האם עד לקבלת שכרו או שמיד שיודיע ללקוח שסיים את מלאכתו בכלי נפטר מחיובו זה. וכן האם לאחר מכן נפטר לגמרי מחיובי שמירה או שחייב הוא לשמור כשומר חינם[4]. כמו כן נידון בסוגיה מהם הפרמטרים המגדירים אדם לשומר - המחויב בדיני השמירה, האם בכל פעם שאדם נותן אישור להניח חפץ בביתו נחשב הוא לשומר או רק אם הוסיף בדבריו משמעות של קבלת אחריות[8].

חיובי שמירה למלוה תמורת משכון

המלוה כסף לחבירו ונטל משכון לביטחון עבור ההלוואה, מחויב לשמור על המשכון כפי רמת השמירה של שומר שכר. בגמרא דנו האמוראים, האם בכל הלוואת משכון נחשב המלוה לשומר שכר או רק באופן שהמשכון נלקח לאחר נתינת הלוואה, ובאופנים אחרים נחשב המלוה רק כשומר חינם. כמו כן נידון בגמרא האם נחשב לשומר שכר גם בהלוואת כסף או רק בהלוואת פירות שבה המלוה מרויח שאם היו פירותיו נשארים אצלו היו מתקלקלים, וכן באופן שהמלוה משתמש במשכון תמורת החוב האם גם אז נחשב הוא לשומר שכר[9].

סוגיות נוספות

  • חיובי שמירה של שוכר - נחלקו התנאים האם דינו כשומר חינם או כשומר שכר[8].
  • שומר אבידה - נחלקו האמוראים האם חיובי השמירה שלו הם כחיובי שומר שכר או כחיובי שומר חינם[9].
  • שמירה בבעלים - אדם המקבל חפץ לשמירה, ובאותה עת עשה מלאכה עבור האדם שהפקיד אצלו את החפץ, מוגדר הוא כשומר בבעלים. ולכן אם ניזוק החפץ מחמת שלא שמר כראוי פטור, ונחלקו האמוראים האם פטור השומר גם אם החפץ ניזוק מחמת שפשע בשמירתו[10].

הערות שוליים