VAX

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
VAX 11-780

VAX (ראשי תיבות של Virtual Address eXtension - הרחבת כתובת וירטואלית) הייתה סדרת מחשבים מבוססי ארכיטקטורה וסט פקודות אחידים שיוצרה ושווקה על ידי חברת דיגיטל בין סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 לאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20. הסדרה התפתחה בהנדסה משולבת יחד עם מערכת ההפעלה VMS, על מנת להשיג ניצול הדדי מיטבי. כעקרון, אותה מערכת הפעלה ואותם יישומים ותוכנות יכלו לרוץ על כל מחשבי הסדרה, ובכך לשמר השקעת לקוח בפיתוח תוכנה והכשרת עובדים, תוך שדרוג מערכות המחשב. רוב המחשבים בסדרה הוגדרו כ"מיני מחשבים" ואיפשרו לארגונים קטנים ובינוניים, במיוחד לאחר הצגת ה-VAXCluster (חיבור מספר מחשבים בתצורת אשכול מחשבים), להשיג שרת בעל יציבות, אמינות ועוצמת מחשוב כשל מחשב מרכזי, ללא העלויות הכרוכות באחזקת מחשב מרכזי (שדרש אולם מיוחד ומערכת קירור) ותוך גמישות תפעולית. בפני ארגונים גדולים פתחו מחשבי VAX אפשרות להציב מחשב ברמת המחלקה או הסניף (לכן שווק המחשב גם כ"מחשב מחלקתי"), להשיג ביזור וגמישות ולשחרר את המחלקות מהתחרות על משאבי המחשב המרכזי. בעוד המחשב המרכזי היה מיועד לעיבוד באצווה, ייועדו מחשבי VAX לעבודה מקוונת.

חברת דיגיטל הייתה ריכוזית ביותר. מערכת ההפעלה VMS הייתה מערכת הפעלה קניינית ולא פתוחה ורוב היישומים למחשבי VAX, חומרה, תוכנה, תקשורת וציוד היקפי, פותחו על ידי דיגיטל ישירות או תחת רישוי של דיגיטל. באמצע שנות ה-90 גברו מערכות מבוססות מעבדי אינטל ומערכת הפעלה חלונות ומכונות יוניקס על שרתי VAX בשל עלותן הזולה באופן משמעותי ופתיחותן לפיתוח חופשי של יישומים. זאת אף על פי שבמשך שנים רבות לא הצליחו מערכות אלה להשיג יציבות ואמינות כשל מחשבי ה-VAX.

החל מ-1992 הוחלפו מחשבי VAX במחשבים מסדרת Alpha, המבוססים על מעבד ייעודי. ב-1998 נרכשה דיגיטל על ידי קומפאק שנרכשה יותר מאוחר על ידי חברת היולט פקארד. עובדות אלה גרמו להפסקת השימוש במחשבי VAX בסוף שנות ה-90.

VAX-11/780

ב-25 באוקטובר 1977 הוכרז מחשב VAX 11/780‏[1]. שם המחשב נגזר מ-11-PDP, טיפוס המחשב הקודם של דיגיטל בגרסתו המתקדמת ביותר. המחשב התבסס על מילה בת 32 ביט (לעומת 16 ביט של ה-PDP) עם מרחב כתובות של 32 ביט וזיכרון פנימי בגודל 8M. במחשב כבר הייתה יציאת תקשורת נתונים ייעודית לתקשורת עם מחשבי VAX אחרים שנקראה CI‏ (Computer Interconnect). לימים תשמש יציאה זו לתמיכה ב- VAXCluster. אפיק הנתונים, תווך העברת הנתונים המרכזי במחשב (ה-bus) היה, כמו במחשבי PDP, תווך ה-Q-Bus, ששירת את מחשבי הסדרה עד אמצע שנות השמונים[2].

ל-780 יצאו גרסאות זולות ומוקטנות שנקראו 11/750 ו-11/730.

למחשב נודעה חשיבות כמדד תקני למדידת ביצועים. הוא הושווה מבחינת ביצועים למחשב מסדרת IBM System/360 שנחשב לבעל ביצועים של MIPS‏1 (מיליון פעולות בשנייה) ולכן הוגדר כ"מחשב של 1MIPS"), אנשי IBM ערערו על הבדיקה בטענה שלא ניתן להשוות ביצועי מחשבים משתי ארכיטקטורות שונות ולפיכך נמדדו ביצועי ה-VAX ביחידות של "VAX MIPS" או VUP ‏ (VAX Unit of Performance), כאשר ביצועי ה-780/11 מהווים את הבסיס. הוויכוח על הבדיקה, שכונה "War of Benchmarks" נמשך לאורך השנים הראשונות של שנות ה-80‏[3].

ב-1981 הוציאה דיגיטל את 11/782 בעל שני CPU. בשנת 1984 הוחלף ה-780/11 ב-VAX 8600 וייצורו הופסק ב-1988. עם זאת מחשבי 11/780 בודדים עוד פעלו בשנת 2000‏[4].

מיקרו VAX

מיקרו-וקס הייתה תת-סדרה של מיני-מחשבי VAX בדגש מזעור. השקת תת-הסדרה באוקטובר 1984 היוותה שינוי מהותי במבנה המחשב. מיקרו-וקס 1 היה ניסוי טכני שבו לא הועברה כל ארכיטקטורת המעבד הטרנזיסטורי של ה-VAX למעבד בטכנולוגיית VLSI וחלק מלוגיקת המעבד הופעלה באמולציית תוכנה. פריצת הדרך המשמעותית חלה עם השקת מיקרו-וקס II במאי 1985, שהתבסס על המעבד MicroVAX 78032 (נקרא גם DC333) ופתח תת-סדרה של מחשבים קטנים יותר, שנזקקו לשטח רצפה קטן יותר ומערכות קירור פשוטות יותר ומחירם היה זול יותר.

מיקרו-וקס II ומיקרו-וקס 2000

מיקרו-וקס II היה מחשב המיקרו הראשון שהתבסס על המעבד פורץ הדרך MicroVAX 78032, המעבד הראשון שכלל את כל ארכיטקטורת VAX על VLSI והמעבד הראשון בעולם שכלל יחידת ניהול זיכרון משולבת בחומרת המעבד, לטיפול יעיל ומהיר בזיכרון וירטואלי[5][6]. מחשבי המיקרו-וקס המשיכו להסתמך על Q-Bus (עם הרחבה ל-22 ביט) כתווך תקשורת הנתונים המרכזי[7].

הדור הבא של המיקרו-וקס II היה מיקרו-וקס 2000 "TeamMate", שהושק בפברואר 1987, שההתפתחות בטכנולוגיות הייצור של המעבדים ורכיבי הזיכרון איפשרו מכירתו במחיר זול יחסית[8]. המחשב נארז הן במארז שרת והן במארז שולחני. על מיקרו-מחשב זה התבססו גם תחנות עבודה בעלות מסך גרפי[9].

מיקרו-וקס 3100, 3300, 3400 ו-3500

בשנת 1987 הושקה סדרת המיקרו-שרתים 3100 שהיוו שרתי רמת-כניסה למגוון שימושים ויישומים ונארזו במארזים שולחניים. תת-הסדרה איפשרה רכישת מחשב VAX המסוגל להריץ את מערכת ההפעלה VMS או ULTRIX (גרסה קניינית של DEC ליוניקס) ואת כל היישומים שנכתבו עבור מחשבי VAX גדולים וותיקים יותר, במחיר זול יחסית. ניתן היה לחבר מחשבים אלו ל-VAXCluster על גבי הרשת[10] ולהנות משיתוף משאבים עם שרתים גדולים או בתצורה של רשת מחשבים.

מחשבים חזקים יותר ויותר יצאו בגרסאות במספור מ-10 ועד 90 (ולאחר מכן עד 98) עד שנת 1996. במחשבים האחרונים בסדרה החליף סטנדרט תעבורת הנתונים SCSI את ה-Q-Bus.

המחשבים בגרסאות המתקדמות יותר 3300, 3400 ו-3500 נוצרו בתצורת שרת והיוו מיקרו-שרתים מחלקתיים שנועדו להתחרות עם שרתי IBM AS/400‏[11].

שרתים בינוניים וגדולים

מחשב VAX 6220, בתצורת השרת האופיינית בגובה 154 ס"מ ובעומק ורוחב של 78 ס"מ. בצד שמאל למעלה ניתן להבחין בכונן קלטות גיבוי מובנה TK70.

VAX 4000

תת-סדרה 4000 שהוכרזה ב-1988 יועדה לשרתים ברמת כניסה ושרתים בינוניים. בסדרה זו הציגה דיגיטל את ממשק תקשורת הנתונים DSSI ‏ (Digital Storage Systems Interconnect). הממשק שימש להעברת נתונים בין המחשב למארזי דיסקים וכן לחיבור מחשבים ומארזים לתצורת VAXCluster בקצב של 32Mbit לשנייה. צעד נוסף שנועד לייעול הטיפול בתעבורת נתונים היה הכנסת מעבד ייעודי לתעבורה בטכנולוגיית RISC. גם המחשבים בתת-סדרה זו נועדו להתחרות ב-IBM AS/400.‏[12][13].

9000-VAX 6000

ב-1984 החליטה דיגיטל להחליף את משפחת ה-VAX-11/780 במשפחה חדשה ליישומים ברמת כוח המחשוב העליונה. המשפחה שנקראה בשם "ונוס" תוכננה בתחילה למרחב השמות 11/790 אולם שונתה כדי להתאים ללוגיקת המספור של כל סדרת VAX והוגדרה כמשפחת 8000. המחשב הראשון, והמוצלח מאד, בסדרה זו היה ה-VAX 8600, מיד אחריו יצא ה-VAX 8650‏[14]. המחשבים צוידו במעבד חזק בעל זמן מחזור של 12.5MHz, בזיכרון פנימי של 256M ובמקום להרחבת זיכרון וביציאות CI לצורך חיבור מהיר ל-VAXCluster‏[15].

בינואר 1986 הוכרזה סדרה 8800 המשופרת, בעלת מעבד בעל זמן מחזור של 22.22MHz, גישה מהירה יותר לזיכרון הפנימי ו-64K של זיכרון מטמון. היה זה מחשב ה-VAX הראשון שתמך בליבה בעלת שני מעבדים[16]. המחשבים המתקדמים בתת-סדרה זו, בפרט תוך ניצול השימוש בתצורת אשכול, שווקו כתחליף למחשב מרכזי. 8974 ו-8976 היו למעשה אשכולות (VAXClusters) של 8700 שנמכרו כמכלול עבור יישומי מחשוב מרכזיים[17][18].

החל מ-1988, השדרה המרכזית של מחשבי VAX ליישומים המצריכים כוח מיחשוב בינוני-גבוה ומשימות קריטיות הייתה תת-סדרת ה-6000. מחשבים אלה נועדו להחליף את מחשבי ה-8000 ונמכרו לרוב בזוגות, בתצורת VAXCluster לשם גיבוי הדדי[19].

באוקטובר 1989 הכריזה דיגיטל על מחשב מרכזי מתוצרתה, VAX 9000, שיועד להוות תחליף למחשבים מרכזיים, עוצמתו הייתה 100 MIPS, כלומר פי 100 יותר חזק מ- VAX 11/780‏[20]. אולם היה זה מוצר כושל שרק יחידות מועטות ממנו נמכרו.

המחשב האחרון בסדרת VAX היה VAX 7000 (או VAX 10000), המכונה החזקה ביותר בסדרה, בעלת מעבד של 90.91MHz וזיכרון בנפח המעשי המקסימלי של ארכיטקטורת VAX בת ה-32 ביט, 3.5GB. ייעודה של תת-הסדרה היה באפשרות גישה למארזי-ענק של דיסקים (Data center). כיוון שהמחשב הוכרז ב-1992, שנה בלבד לפני הכרזת שבב ה-Alpha, הוא הצליח להמכר רק לאחר שמעבדו שודרג למעבד ה-64 ביט החדש ונמכר כ-DEC7000 או DEC10000‏[21].

VAXCluster

בשנת 1983 החלה דיגיטל לשווק את VAXCluster, פתרון לחיבור מספר מחשבי VAX לאשכול מחשבים שנתמך הן בחומרת המחשבים והן במערכת ההפעלה VMS. היה זה פתרון האשכול המסחרי הראשון והיווה את אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר ומכפיל ערך לסדרת מחשבי VAX. אשכול כלל מחשבים ומארזי דיסקים, תוך הגנה מפני כתיבה משותפת על ידי מנגנון נעילות מתוחכם.

VAXCluster תמך במחשוב מקבילי תוך שימוש של מחשבים נפרדים באותו עותק של מערכת ההפעלה, שיתוף קבצים וציוד היקפי. מטרת הפתרון הייתה להעניק למשתמש עיבוד מקבילי תוך שמירה על אמינות המידע. בפרט איפשר VAXCluster זמינות מיחשוב (UpTime) ליישומים קריטיים, כיוון שאיפשר הורדת מחשבים לתחזוקה בדירוג מבלי להשבית את המערכת כליל. כמו כן איפשר מתן עוצמת מיחשוב של מחשב מרכזי בעלות מופחתת וגמישות הקצאת משאבי מחשוב לצרכים שונים (כגון הפרדת הטיפול בבקשות לקוח מגישות למסד נתונים), תוך ניצול מספר מחשבי מיני קטנים יחסית. מחשבי VAX מסדרות 6000 עד 9000 ומסדרת 11 כללו תמיכה ל-Cluster בחומרה על ידי מחבר תקשורת ייעודי מהיר לחיבור מחשבים בשם CI ‏ (Cluster Interface או Computer Interconnect), מחשבי סדרה 4000 השתמשו בחיבור DSSI לחיבור מארזי דיסקים ומחשבים לאשכול משותף, מחשבי VAX אחרים, כולל מיקרו-VAX היו בעלי יכולת להתחבר ל-cluster על גבי תשתית ה-LAN‏[10]. המוצר VAXcluster נקרא כיום VMScluster והוא חלק ממערכת ההפעלה OpenVMS השייכת לחברת היולט פקארד.

קלט/פלט

מסוף VT420

התקן הקלט/פלט המרכזי של כל מחשבי ה-VAX היה מסוף VT100 וממשיכי דרכו שסיפקו קלט/פלט תווי רציף, בתקשורת טורית. כמו כן הוצגו בסוף שנות ה-80 תחנות עבודה גרפיות (VAXStation) שהיו מחשבי מיקרו VAX בעלי צג גרפי שיכלו לעבוד כמחשב עצמאי, כמחשב חבר ב-VAXCluster או כלקוח מול שרת מרכזי.

בנוסף תקשרו מחשבי VAX עם מגוון ציוד היקפי ייעודי שרובו ככולו יוצר על ידי חברת דיגיטל.

פעולות מסוימות בהפעלת המחשב יכלו לבוא לידי ביצוע רק באמצעות מסוף ייחודי (שנקרא "קונסול") וחובר ישירות לגוף המחשב.

VAX בישראל

במהלך שנות השמונים וראשית שנות התשעים היו מחשבי VAX המחשבים המחלקתיים הנפוצים ביותר בישראל. הם שימשו כמעט בכל שימושי צה"ל ומערכת הבטחון הישראלית, כמעט בכל מחלקות משרדי הממשלה, בעסקים פרטיים וציבוריים, בבתי חולים, מוסדות חינוך ואוניברסיטאות, במפעלים, במשרדי עורכי דין ורואי חשבון ועוד. לרבים מהן היה זה המחשב הראשון. סניף דיגיטל ישראל היה מצטיין עולמי במכירות וקבוצת משתמשי דיגיטל (דקו"ס) ישראל הייתה קהילה שוקקת חיים שמנתה נציגים כמעט מכל יחידות המחשוב במשק הישראלי.

VAX בגוש הסובייטי

במסגרת המלחמה הקרה הוטל אמברגו על ידי ועדת תיאום הייצוא של המערב, CoCom, על מכירת טכנולוגיית מחשוב 32bit למדינות ברית ורשה. עם זאת, מספר מחשבי VAX-11/780 הצליחו להגיע לגורמים מעבר למסך הברזל[22]. מדעני מחשב ומהנדסים מן הגוש המזרחי ביצעו הנדסה הפוכה והצליחו לייצר "שיבוטים" של מחשבי VAX-11/780 ולאחר מכן גם של מחשבי מיקרו-וקס. כך למשל היה ה-KFKI TPA-11/580 ההונגרי[23], ה-Robotron RVS K 1840 המזרח גרמני[24], ‏SM 52/12 מצ'כוסלובקיה ו-SM 1700 מברית המועצות.

הנסיונות להשגת המחשבים על ידי הגוש המזרחי פרנסו מספר תעלולים כגון כתובת בכתב קירילי על גבי CPU של מיקרו-וקס, אותה כתבו מהנדסי דיגיטל כמסר לרוסים "כאשר אתם משקיעים בגניבה - תגנבו מהטובים ביותר"[25][26]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: VAX

הערות שוליים

  1. ^ ///780 בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  2. ^ עוד על Q-bus, ראו סקירה על Q-Bus
  3. ^ John R. Mashey ,War of the Benchmark Means: Time for a Truce ACM SIGARCH Computer Architecture News Vol. 32, No. 4, September 2004
  4. ^ על 11/780 באתר מוזיאון מחשוב
  5. ^ מיקרו-וקס II
  6. ^ שבב המיקור-וקס בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  7. ^ מיקרו-וקס II בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  8. ^ מיקרו וקס 2000 בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  9. ^ תחנת עבודה מבוססת מיקרו-וקס בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  10. ^ 10.0 10.1 חיבור אשכול מבוסס LAN בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  11. ^ הכרזה על השקת 3300 ו-3400, 19 באוקטובר 1988
  12. ^ הכרזה על 4200 24 בינואר 1991
  13. ^ הכרזה על מעבד RISC בסדרת 4000, 9 ביולי 1990
  14. ^ 8600 בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  15. ^ הכרזה על 8650, ניו יורק טיימס, 4 בדצמבר 1985
  16. ^ 8800 בקו הזמן של דיגיטל
  17. ^ הכרזת ה-8800, ניו יורק טיימס, 30 בינואר 1986
  18. ^ מחשבי 8974 ו-8978, 20 בינואר 1987
  19. ^ 6200 בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  20. ^ ההכרזה על סדרת 9000, 24 באוקטובר 1989
  21. ^ VAX 7000 בקו הזמן של מוצרי דיגיטל
  22. ^ למשל, כתבה על ניסיון הברחה של 8820 לברית המועצות, 23 באוגוסט 1989, שבועות ספורים לפני נפילה הגוש המזרחי
  23. ^ דף במוזיאון המחשוב ההונגרי
  24. ^ דף באתר תאגיד רובוקום (בגרמנית)
  25. ^ סיפור הכתובת באתר "גן חיות למחשבים"
  26. ^ התייחסות נוספת לכיתוב ולרקעו
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=VAX&oldid=1907029"