Privilegium de non tolerandis Christianis

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Privilegium de non tolerandis Christiansלטינית: הזכות שלא לסבול נוצרים, קרי: פְּרִיבִילֵגְיוּם דֵה נוֹן טוֹלֵרַנְדִיס כְּרִיסְטִיאַנְס) הייתה פריווילגיה, כתב זכות שהעניקו השליטים המקומיים בפולין. במסגרת כתב הזכות הזה, לא התאפשר לנוצרים להתגורר ברובע היהודי. כתב הזכות נועד במקור להוות משקל נגד לכתב שפורסם נגד היהודים והגביל את מקומות מגוריהם לרובע היהודי העירוני גרידא. כתב הזכויות הזה הוחל בקז'ימייז' ובלובלין ב-1568,[1] וכן בפוזנן ב-1633.[2]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ בלה מנדלסברג-שילדקרויט, מחקרים לתולדות יהדות לובלין, תל אביב: המכרז, 1965, עמ' 159-158
  2. ^ Paweł Fijałkowski, de non tolerandis christianis, באתר "Żydowski Instytut Historyczny", מאורכב מ-22 בדצמבר 2019 (בפולנית)
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36501794Privilegium de non tolerandis Christianis